Page 79 - 30322
P. 79
הרגע הנוכחי |79
"אבל ...מי אתם?" גימגמה.
לפני שהספקתי לפתוח את הפה ,אליזבת דיברה" ,דוקטור הייז,
דוקטור אדיסון".
התחלתי בפעולות בסיסיות על "החולה" :בדיקה מהירה ,דופק,
מתח שרירי ,חיבור לאלקטרודות.
אליזבת הביטה במכשיר והורתה בקול משכנע" ,התקף לב .צריך
להעביר אותו בדחיפות לבית חולים מאונט סיני".
העלינו את סאליבן על האלונקה .בזמן שהובלנו אותו במסדרון,
כיסיתי את פניו במ ֵסכת חמצן .האחות נכנסה איתנו למעלית ונתנה
לאליזבת הזדמנות ללטש את התפקיד .היא צעקה אליי" ,אדיסון,
תפתח וריד ותן אספירין!"
הדלתות נפתחו .במהירות שיא חצינו את אולם הכניסה השומם
אל האמבולנס.
החלק הקשה מאחורינו.
העליתי את סאליבן מאחור .ראיתי שהוא צוחק מתחת למ ֵסכה .הוא
זקר אגודל לעברי ,וכאילו שמעתי אותו אומר" ,כל הכבוד ,בחור!"
חיוך נפרש על פניי .הסתובבתי ו...
.11
מכת האלה הראשונה של המאבטח חבטה לי בבטן .לא הצלחתי
לנשום .המכה השנייה אל החזה הפילה אותי ארצה.
על הקרקע ,עם הראש באדמה ,ראיתי את צלליתו המטושטשת של
האמבולנס מול עיניי .הסמל של בית החולים הכללי של מסצ'וסטס
עליו כנראה הדליק נורה אדומה אצל המאבטח שחבט בי .שמעתי
מאחוריי את קולו של פני צלקת ,האח עם הפנים השרופות" :תיזהר,
גרג ,הוא לא לבד!"
בעודו ממהר לחסום את הדרך ,האמבולנס התניע ופרץ קדימה.
לאורך חמישים מטרים בערך ניסו השניים לחסום אותו ,אבל לא
הצליחו לעמוד בכוחו של מנוע ה־וי .8
הם חזרו לכיווני באכזבה .שיערתי שאני הולך לשלם את המחיר
על זעמם.
