Page 155 - PIN-V2
P. 155
ההלכה שבתורה | תורת גילה 137
ת שפרתקונר
תדחה את טבילתה למוצאי שבת משום כך .אלא יכולה לסמוך בשעת הדחק על סברת
האחרונים שהתירו לטבול בליל שבת במים חמים ,וכל שכן במים פושרים.
ואם אפשר טוב שעל כל פנים תטבול בתוך שיעור ג' מיל ורביע ,ותסמוך בשעת הדחק על
סברת רבינו תם וסיעתו ומרן השו"ע ,שעדיין אינו לילה .ותזהר שלא תסחט את שערותיה.
ונכון שתמתין מעט קודם שתתנגב ,כדי שהמים ינטפו מעליה.
ויש מחמירים לומר שאם הגיע זמן טבילתה בחול ,ולא טבלה ,אין לה לטבול בליל שבת,
ומנהגינו להקל בזה כדעת מרן השו"ע .וראה להלן סימן שמ לגבי גזיזת הצפרנים על ידי גוי
בשבת( .טהרת הבית חלק ג עמוד רמב ,וילקוט יוסף שבת ד' עמוד סח ,ותו)
-רחיצה אחרי מקוה
להתקלח במים חמים לאחר הטבילה ,לבנות ספרד יש להקל לכתחילה ,ולבנות אשכנז יש
להחמיר ,ורק ליכנס לתוך מקוה חמה מותר ,ולאחר שהגיעה לביתה מותרת ג"כ להתקלח
במים חמים( .אבני שהם לגר"מ פנירי שליט"א ,ח"ב עמ' תתקפח)
-טבילת בעל קרי בזמננו
בעל קרי מותר בקריאת שמע ובתפלה ובדברי תורה בלא טבילה ובלא רחיצת תשעה
קבין .כי כל הטמאים רשאים לקרוא קריאת שמע ולהתפלל ולעסוק בתורה ,שכן נאמר:
הלא כה דברי כאש נאום ה' ,מה אש אינו מקבל טומאה ,אף דברי תורה אינם מקבלים
טומאה (ברכות כב .).ועזרא הסופר ובית דינו הוציאו את בעל קרי מכלל הטמאים ,ואסרוהו
בקריאת שמע ובתפלה ובדברי תורה עד שיטבול ,ולא מפני טומאה וטהרה נגעו בה ,אלא
כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים תמיד אצל נשותיהם .ומכל מקום כיון שלא פשטה
התקנה ברוב ישראל ,לפי שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה ,לפיכך בטלה תקנה זו .וחזרו
חכמים והעמידו הדבר על עיקר הדין .שאף בעל קרי מותר בקריאת שמע ובתפלה ובדברי
תורה בלא טבילה ובלא רחיצת תשעה קבין .וכן פשט המנהג.
ומכל מקום יש חסידים ואנשי מעשה שמחמירים על עצמם בזה ,ונוהגים לטבול במקוה
קודם תפלה.
ויש שנוהגים ברחיצת תשעה קבין ,שעומדים תחת מקלחת ,עד שישפכו עליהם תשעה קבין
מים( ,שהם שנים עשר ליטר ,ועוד כשש מאות גרם) .ומכיון שאין חיוב בטבילה זו מן הדין ,מועילה
להם שפיכת תשעה קבין אף במקלחת( .שו”ע או”ח סימן פח ,וילקו"י ,שם ,עמ' תשד .שאר"י ח"ב עמ' רל)
