Page 224 - PIN-V2
P. 224

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                  ‫‪206‬‬

        ‫םינופרתוכתם‬

           ‫בא אכול עמי – מותר‪ ,‬כי אדרבה אם לא ידבר עמו כן יתבזה חבירו דהרואים שנכנס ויוצא‬
           ‫ואין מכבדו לומר לו בא ואכול עמי יאמרו שהוא מפני שפלותו כי אין הכל יודעין שנמנע לומר‬

                                                             ‫כן מפני שיודע שאינו סועד‪( .‬סמ"ע ח')‬
                                              ‫ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל‪( .‬שו"ע)‬
           ‫ולא יפתח חביות הפתוחות לחנוני וזה סובר שפתחם בשבילו‪ ,‬אלא צריך להודיעו שלא‬
‫פתחם בשבילו‪( .‬שו"ע) ‪7‬‬
           ‫ואם הוא דבר דאי בעי ליה לאסוקי אדעתיה שאינו עושה בשבילו‪ ,‬ומטעה עצמו שסובר‬
           ‫שעושה בשבילו לכבודו‪ ,‬כגון שפגע בחבירו בדרך וסבור זה שיצא לקראתו לכבדו – אין צריך‬

                                                                              ‫להודיעו‪( .‬שו"ע שם)‬

                                                                                 ‫‪ -‬אונאת הגר‬
           ‫צריך ליזהר ביותר באונאת הגר‪ ,‬בין בגופו בין בממונו‪ ,‬לפי שהוזהר עליו בכמה מקומות‪.‬‬

                                                                                                       ‫(שו”ע שם סעיף ב)‬

                                                                               ‫‪ -‬אונאת אשתו‬
           ‫צריך ליזהר באונאת אשתו‪ ,‬לפי שדמעתה מצויה ועל צער מעט היא בוכה‪ ,‬והקדוש ברוך‬

                                               ‫הוא מקפיד על הדמעות‪( .‬שו”ע שם סעיף ג וסמ”ע ס”ק ה)‬

                                                                   ‫‪ -‬ליפות חיצונית את המקח‬
           ‫אסור ליפות חיצונית דבר העומד למכירה‪ ,‬כגון לצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים‪.‬‬

                                                                                                       ‫(שו"ע שם סעי' ט')‬

                ‫אבל חדשים – מותר לצובעם כדי ליפותם‪ ,‬שבלא"ה הן חדשים וטובים‪( .‬סמ"ע ס"ק ט"ו)‬
           ‫והיינו דוקא במקום שאין המנהג כן‪ .‬אבל אם המנהג ליפות הדבר כדי שיראה יותר טוב –‬

                                    ‫מותר‪ ,‬דאין מאנה בו דהרי הכל יודעין שעושים כן‪( .‬סמ"ע ס"ק ט"ז)‬

                                                                        ‫‪ -‬קידום מכירות מותר‬
                           ‫מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילם שיקנו ממנו‪.‬‬
           ‫וכן יכול למכור בזול יותר מהשער כדי שיקנו ממנו‪ .‬ואין בני השוק יכולים לעכב עליו‪( .‬שו"ע‬

                                                                                                            ‫שם סעי' י"ח)‬

                                                           ‫דיני מקח טעות‬

                                                            ‫‪ -‬המוכר דבר במידה ובמשקל וטעה‬
           ‫המוכר לחבירו במדה במשקל או במנין וטעה בכל שהוא – חוזר לעולם אפילו לזמן מרובה‪,‬‬
           ‫שאין אונאה אלא בדמים‪ .‬אבל בחשבון – חוזר‪( .‬שו"ע שם סי' רלב סעי' א' וסמ"ע ס"ק ג') שדוקא‬
           ‫באונאה אמרו חז"ל דמחיל עד שתות‪ ,‬משום דאין המוכר והלוקח יכולין לצמצם שיווי דמי‬

                                                  ‫המקח‪ ,‬משא"כ במידה ובמשקל ובמנין‪( .‬סמ"ע א')‬
           ‫כיצד? מכר לו מאה אגוזים בדינר‪ ,‬ונמצא ק"א או צ"ט – נקנה המקח ומחזיר הטעות‪ ,‬ואפי'‬

                                                                          ‫אחר כמה שנים‪( .‬שו"ע)‬
           ‫וכן אם נמצא הטעות חסר או יתר מהמנין שפסקו – חוזר‪ ,‬ואפי' לאחר שקנו מידו שלא‬

                                         ‫נשאר לו אצל חבירו כלום – חוזר‪ ,‬שקנין בטעות הוא‪( .‬שם)‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229