Page 222 - PIN-V2
P. 222

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪204‬‬

        ‫םינופרתוכתם‬

                                                                                                                                        ‫יום חמישי‬

                                                                   ‫‪ -‬עכו"ם באונאה‬
‫עכו"ם אין לו אונאה‪ ,‬שנאמר‪" :‬איש את אחיו וגו'"‪ .‬ואם הונה גוי ‪ -‬אינו עובר בלאו דאונאה‪.‬‬

                                                                                ‫(שו"ע שם סי' רכז סעי' כ"ו)‬

‫אולם עכו"ם שהונה את ישראל – מחזיר אונאה בדינים שלנו‪ ,‬שלא יהיה זה חמור מישראל‪.‬‬

                                                                                                ‫(שו"ע שם)‬

                                                          ‫‪ -‬דברים שאין בהם אונאה‬
‫אלו דברים שאין להם אונאה ‪ -‬העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות‪ .‬וכן ה"ה‬

                                                                    ‫לשכירות קרקע‪.‬‬
‫ולכן מי שמכר דירה בסכום הגבוה יותר ממה שנמכר בשוק ‪ -‬אין עובר הוא על איסור אונאה‪,‬‬

                                    ‫ואין הקונה יכול לטעון שהונה אותו ולהחזיר המקח‪.‬‬
‫ועד כמה אין להם אונאה – נחלקו בזה השו"ע והרמ"א‪ .‬השו"ע פוסק‪ :‬שאפי' מכר שוה אלף‬
‫בדינר או שוה דינר באלף – אין בהם אונאה‪ .‬אך לרמ"א‪ :‬דווקא עד חצי משווי המקח‪ ,‬אבל‬
‫יותר מחצי ‪ -‬כגון שמכר לו אחד יותר משנים – הוי אונאה והמקח בטל‪( .‬שו"ע שם סי' רכז סעי'‬

                                                                                                 ‫כ"ט ול"ב)‬

‫ולכך‪ ,‬לבני ספרד אין אונאה כלל בקרקעות ושכירות קרקעות וכשיטת השו"ע‪ ,‬ואפילו מכר‬
‫או השכיר לו קרקע השווה מאתיים במליון‪ ,‬אין עליו אונאה‪ .‬ואילו בני אשכנז הפוסקים‬

                  ‫כרמ”א יש להם אונאה עד כדי חצי דמיו‪ ,‬ויותר מחצי שוויו חוזר המקח‪.‬‬
‫ומ"מ אף שאין חוזר המקח‪ ,‬מ"מ יש בזה איסור אונאת דברים וגניבת דעת ובכלל לא תונו‬
‫איש את עמיתו הן‪ .‬ולרמב"ן אף עובר באותו הלאו עצמו דאונאת ממון‪ ,‬ולא איתמעטו הני‬

                                     ‫אלא מדין חזרת אונאה‪( .‬סמ"ע ס"ק נ"א פת"ש ס"ק כ"א)‬

                                                                                                                                          ‫יום שישי‬

                                                        ‫‪ -‬אין אונאה בשכירות פועל‬
‫השוכר את הפועל לעשות עמו בין בקרקע ובין במטלטלין‪ ,‬והשכירו בסכום זול מאוד‪ ,‬או‬
‫יקר מאוד – אין לו אונאה‪ ,‬מפני שהוא כקונה אותו לזמן‪ ,‬ועבדים אין בהם אונאה‪ ,‬ואפי' יותר‬

                                               ‫משתות‪( .‬שו"ע שם סעי' ל"ג וסמ"ע ס"ק ס"א)‬
‫אבל עובד קבלן שגומר המלאכה ששוכרה לצורכה אימת שירצה – אין לו דין עבד‪ ,‬ויש בו‬

                                                             ‫דין אונאה‪( .‬סמ"ע ס"ק נ"ט)‬
                                                   ‫‪ -‬שכירות כלים – יש להם אונאה‬
   ‫השוכר את הכלים או את הבהמה – יש להם אונאה‪ ,‬שהשכירות מכירה בת יומא היא‪.‬‬
‫ואם יש בה אונאה שתות או יותר‪ ,‬בין שנתאנה שוכר בין שנתאנה משכיר ‪ -‬הרי זה מחזיר‬
                                      ‫אונאה ואפילו לאחר זמן מרובה‪( .‬שו"ע שם סעי' ל"ה)‬
‫ולכך‪ ,‬אם שכר כלי מחבירו בסכום גבוה מאוד או זול מאוד ‪ -‬יכולים הם לחזור בהם מאותו‬

                                                                             ‫המקח‪.‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227