Page 217 - PIN-V2
P. 217

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪199‬‬

                                                              ‫ת שפרתמו‬

     ‫וכדאיתא ברמב"ם (דעות פ"ה ה"ט)‪ :‬יהא מלבושו נאה ונקי‪ ,‬ואסור שימצא בבגדו כתם או‬
     ‫שמנונית וכיוצא בהם‪ .‬ולא ילבש‪ ,‬לא מלבוש מלכים כבגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלים‬

                         ‫בהם‪ ,‬ולא מלבוש עניים המבזה את לובשיו‪ ,‬אלא בגדים בינוניים נאים‪.‬‬

                                                                                                                                                    ‫יום שישי‬

                                             ‫‪ -‬אין חילול ה’ בשביל שלא יהיה נצרך לבריות‬
     ‫מותר לת"ח לעבוד בעבודה בזויה בשביל לא להיות נצרך לבריות‪[ .‬כדאיתא בגמ' ב"ב (קי‪- ).‬‬

               ‫כדאמר ליה רב לרב כהנא‪ ,‬נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא‪ ,‬ולא תימא‪ ,‬גברא רבא אנא וזילא בי מילתא‪.‬‬
            ‫ופירש הרשב"ם ‪ -‬דמותר לעשות כן אף בשוק לעין כל‪ .‬ואין כאן חילול ה' כלל! כיון שעושה בשביל להתפרנס]‪.‬‬

     ‫ובספר מרומי שדה כתב‪ :‬דדוקא בעבודה שעובד לעצמו מותר‪ ,‬אבל לא להיות נקלה בעבודה‬
     ‫אצל אחרים‪ .‬ודוקא כשמשכיר את עצמו לעבודה בזויה שמרצון עובדה‪ .‬אבל לא כשמשכיר‬

                                                  ‫את עצמו סתם‪ ,‬ורבו נותן לו מלאכה בזויה‪.‬‬

                                                       ‫‪ -‬הנאה מהדלקת חילוני אור בשבת‬
     ‫המתגורר בבית דירות שיש בו שכנים שאינם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬ואחד השכנים הדליק‬
     ‫את האור בליל שבת בחדר המדרגות‪ ,‬מותר לעלות במדרגות‪ ,‬ואינו צריך להמתין עד שהאור‬
     ‫יכבה‪ ,‬או לעצום את עיניו‪ .‬ואף אם השכן עשה זאת במזיד במיוחד לצורך שכנו שהוא שומר‬
     ‫תורה ומצוות‪ ,‬גם בזה מותר לעלות במדרגות‪ ,‬שהרי גם בלא האור היה יכול לעלות במדרגות‪.‬‬
     ‫ובלבד שלא ימהר בהליכתו‪ ,‬וגם לא יעשה איזה דבר הנצרך לאור‪ ,‬וכגון לבדוק את מפתח‬

                           ‫הבית מתוך יתר המפתחות שבצרור‪ ,‬כדי שלא יהנה ממלאכת שבת‪.‬‬
     ‫והמחמיר על עצמו להמתין עד שאור החשמל יכבה‪ ,‬כדי שלא ייראה הדבר כחילול ה' שיהודי‬
     ‫שומר תורה ומצוות נהנה מחשמל שהודלק באיסור בשבילו‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪( .‬ילקו"י שבת‬

                                                                                                   ‫כרך ג עמוד סב)‬

                                                                                                                                                    ‫יום שבת‬

            ‫‪ -‬קריעת כלאיים דאורייתא אפילו בשוק – במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב‬
     ‫הרואה כלאים של תורה על חבירו או על עצמו – נחלקו בזה השו"ע והרמ"א (שו"ע יו"ד סי'‬

                                                                                                       ‫שג סעי' א')‬

     ‫השו"ע בסתמא פסק כרמב"ם‪ :‬אפילו היה מהלך בשוק‪ ,‬היה קופץ לו וקורעו מעליו מיד‪,‬‬
     ‫ואפילו היה רבו – אפילו הוא שוגג‪[ .‬הטעם‪ :‬דבמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב‪.‬‬

                                   ‫וזה מקרי קום ועשה כיון שהוא יודע מזה‪( .‬ש"ך וערוך השולחן)]‬
     ‫אולם הרמ"א פסק כטור‪ :‬שהדבר תלוי אם הוא מזיד או שוגג‪ ,‬שאם היה הלובש שוגג‪ ,‬אין‬
     ‫צריך לומר לו בשוק‪ ,‬דמשום כבוד הבריות ישתוק‪ ,‬ואל יפרישנו משוגג‪ .‬אולם אם הוא מזיד‬

                  ‫או שהלבוש עצמו יודע שלובש כלאים וחשיב מזיד – אז פושטו אפילו בשוק‪.‬‬
     ‫הלכך‪ ,‬בני ספרד יכולים לנהוג כנגד ספרדי כדעת השו"ע‪ ,‬ולקרוע בגד הכלאיים דאורייתא‬

                                            ‫אף בשוק‪ ,‬ואין חולקין כבוד לרב במקום חילול ה'‪.‬‬
     ‫אך בני אשכנז ינהגו כדעת הרמ"א ובמקום שוגג לא יקרעו הבגד בשוק‪[ .‬וכן בני ספרד יהיה אסור‬

                                                 ‫להם לקרוע בגד בני אשכנז‪ ,‬שהרי יכול לומר לו קים לי כדעת הרמ"א]‪.‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222