Page 214 - PIN-V2
P. 214

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪196‬‬

  ‫םינופרקרנושרוחריוירםשה‬

          ‫פרשת אמור‬

            ‫הלכות קידוש וחילול השם‬

       ‫ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם (כב‪.‬לב)‬
          ‫התורה מזהירתנו שלא לחלל את שם ה'‪ ,‬והוסיפה לצוות שאף יש לקדש את ה'‪.‬‬

                                 ‫ונבאר עניינים שונים שיש בהם קידוש ה' או חילול ה'‪:‬‬

                                                                                                                                         ‫יום ראשון‬

                                  ‫‪ -‬היתר לדבר לשון הרע על החנפים משום חילול ה'‬
       ‫איסור דיבור לשון הרע הוא דווקא באיש‪ ,‬אשר מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו‪.‬‬
‫אבל אם בחנת את דרכו‪ ,‬כי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב‪ ,‬כמו‬
‫הפורק מעליו עול מלכות שמים או שאינו נזהר מעבירה אחת‪ ,‬אשר כל שער עמו יודעים‬
‫שהיא עבירה‪ ,‬דהינו בין שאותה העבירה‪ ,‬שהוא רוצה לגלות‪ ,‬עשה החוטא כמה פעמים‬
‫במזיד או שעבר במזיד כמה פעמים עברה אחת המפרסמת לכל שהיא עבירה‪ ,‬אם כן מוכח‬
‫מנה שלא מחמת שגבר יצרו עליו עבר על דברי ה' כי אם בשרירות לבו הוא הולך‪ ,‬ואין פחד‬

                                                                   ‫אלקים לנגד עיניו‪.‬‬
‫לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו‪ .‬ואם הוא יעשה מעשה או ידבר‬
‫דבר‪ ,‬ויש לשפטו לצד הזכות ולצד החוב‪ ,‬צריך לשפטו לצד החוב‪ ,‬אחרי שנתחזק לרשע‬
‫גמור בשאר עניניו‪ ,‬וכן אמרו רבותינו "לא תונו איש את עמיתו"‪ ,‬עם שאתך בתורה ובמצות‪,‬‬
‫אל תונהו בדברים‪ ,‬ואשר לא שת לבו לדבר ה'‪ ,‬מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו‬

                                                                    ‫ולשפוך בוז עליו‪.‬‬
‫ועוד אמרו‪ :‬מפרסמין את החנפים מפני חלול ה'‪ ,‬וכל שכן אם הוכיח אותו בזה ולא חזר‪,‬‬
‫דמותר לפרסמו ולגלות על חטאיו בשער בת רבים ולשפך בוז עליו‪ ,‬עד שיחזור למוטב‪[ ,‬וכמו‬

                                       ‫שכתב הרמב"ם בסוף ּפרק ו' מהלכות דעות הל' ח']‪( .‬חפץ חיים כלל ד' ז)‬

                                          ‫‪ -‬עמידה בצפירה בימי הזיכרון של המדינה‬
‫במקומות שנוהגים להשמיע צפירה בכל העיר‪ ,‬לזכרון חללי המלחמות וכדומה‪ ,‬יש אומרים‬
‫שאסור לשומע הצפירה לעמוד על מקומו כפי שעושים אחרים‪ ,‬מחשש איסור "ובחוקותיהם‬
‫לא תלכו"‪ .‬ויש חולקים וסוברים שמאחר ואין עושים זאת בלי שום טעם וסיבה‪ ,‬וגם אין בזה‬

                                                      ‫משום פריצותא‪ ,‬אין בזה איסור‪.‬‬
‫והעיקר לדינא שאם הוא נמצא במקום שהמשך הליכתו או נסיעתו תגרום לחילול ה'‪ ,‬או‬
‫תגרום למחלוקת ואיבה לשומרי התורה והמצוות – רשאי לעמוד על עומדו‪ ,‬כיון שמעיקר‬
‫הדין אין בזה איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו‪ ,‬ויקרא פרק תהלים באותה שעה‪( .‬ילקו"י‬

                                                                                                  ‫סי' קעח)‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219