Page 214 - PIN-V2
P. 214
ההלכה שבתורה | תורת גילה 196
םינופרקרנושרוחריוירםשה
פרשת אמור
הלכות קידוש וחילול השם
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם (כב.לב)
התורה מזהירתנו שלא לחלל את שם ה' ,והוסיפה לצוות שאף יש לקדש את ה'.
ונבאר עניינים שונים שיש בהם קידוש ה' או חילול ה':
יום ראשון
-היתר לדבר לשון הרע על החנפים משום חילול ה'
איסור דיבור לשון הרע הוא דווקא באיש ,אשר מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו.
אבל אם בחנת את דרכו ,כי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב ,כמו
הפורק מעליו עול מלכות שמים או שאינו נזהר מעבירה אחת ,אשר כל שער עמו יודעים
שהיא עבירה ,דהינו בין שאותה העבירה ,שהוא רוצה לגלות ,עשה החוטא כמה פעמים
במזיד או שעבר במזיד כמה פעמים עברה אחת המפרסמת לכל שהיא עבירה ,אם כן מוכח
מנה שלא מחמת שגבר יצרו עליו עבר על דברי ה' כי אם בשרירות לבו הוא הולך ,ואין פחד
אלקים לנגד עיניו.
לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו .ואם הוא יעשה מעשה או ידבר
דבר ,ויש לשפטו לצד הזכות ולצד החוב ,צריך לשפטו לצד החוב ,אחרי שנתחזק לרשע
גמור בשאר עניניו ,וכן אמרו רבותינו "לא תונו איש את עמיתו" ,עם שאתך בתורה ובמצות,
אל תונהו בדברים ,ואשר לא שת לבו לדבר ה' ,מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו
ולשפוך בוז עליו.
ועוד אמרו :מפרסמין את החנפים מפני חלול ה' ,וכל שכן אם הוכיח אותו בזה ולא חזר,
דמותר לפרסמו ולגלות על חטאיו בשער בת רבים ולשפך בוז עליו ,עד שיחזור למוטב[ ,וכמו
שכתב הרמב"ם בסוף ּפרק ו' מהלכות דעות הל' ח']( .חפץ חיים כלל ד' ז)
-עמידה בצפירה בימי הזיכרון של המדינה
במקומות שנוהגים להשמיע צפירה בכל העיר ,לזכרון חללי המלחמות וכדומה ,יש אומרים
שאסור לשומע הצפירה לעמוד על מקומו כפי שעושים אחרים ,מחשש איסור "ובחוקותיהם
לא תלכו" .ויש חולקים וסוברים שמאחר ואין עושים זאת בלי שום טעם וסיבה ,וגם אין בזה
משום פריצותא ,אין בזה איסור.
והעיקר לדינא שאם הוא נמצא במקום שהמשך הליכתו או נסיעתו תגרום לחילול ה' ,או
תגרום למחלוקת ואיבה לשומרי התורה והמצוות – רשאי לעמוד על עומדו ,כיון שמעיקר
הדין אין בזה איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו ,ויקרא פרק תהלים באותה שעה( .ילקו"י
סי' קעח)
