Page 215 - PIN-V2
P. 215
ההלכה שבתורה | תורת גילה 197
ת שפרתמו
יום שני
-דברי תורה לגוי במקום שיש חילול ה' אם לא יענה
אסור ללמד תורה לגוי ,בין תורה שבכתב בין תורה שבעל פה ,וגם לדבר עמו בדברי תורה
אסור ,וכל שכן שאסור לכתוב לו דיני התורה ומצותיה .וכן אסור למכור לגוי ספרי קודש,
כמו תנ"ך וכדומה .ואפילו אם יש גוי אחר שילמדו תורה ,מכל מקום ליהודי אסור ללמד,
שנאמר ,מגיד דבריו ליעקב ,ואסור לענות לו על שאלות דתיות[ .ורק דיני שבע מצוות בני
נח ,אף בזמן הזה מותר .וכן גוי הבא להתגייר מותר ללמדו עיקרי התורה והמצוות].
אולם אם מקשה ומתמיה על דת ישראל – מותר להקהות את שיניו ,ולהשיב לו מלחמה
שערה ,בכדי שלא יהיה חילול ה' ,וכמו שכתוב ודע מה שתשיב לאפיקורוס עכו"ם( .יביע אומר
חלק ב' חלק יורה דעה סימן יז)
-אבידת הגוי במקום שיש קידוש ה' אם מחזירה
אבידת נכרי מעיקר הדין מותרת ,ואין אדם מצווה להחזירה ,שנאמר ,אבידת אחיך( .שו"ע
חו"מ סי' רסו סעי' א')
והמחזירה – הרי זה עובר עבירה[ .הטעם -לרמב"ם ושו"ע :מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה .לרש"י:
מפני שמראה בזה שאין מצות השבה חשובה עליו למצות בוראו שהרי השיבה גם לעכו"ם שאינו מצווה עליה( .שם
סמ"ע ב')]
אך אם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה – הרי זה
משובח( .שו"ע שם)
ובמקום שיש חילול השם – אבידתו אסורה ,וחייב להחזירה( .שו"ע)
וכגון שהחפץ של הגוי אבד ברחוב שברובו דרים יהודים ,ויחשוד שהם שגנבו ממנו החפץ –
חייב המוצא להחזיר לנכרי שלא יגרום לחילול ה'( .סמ"ע שם ס"ק ג' וילקו"י הלכות מציאה ואבידה)
ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל מפני דרכי שלום( .שו"ע שם)
ומי שהניח כליו ומטלטליו בחצירו או כיוצא בכוון ,ולא עלה על דעתו שיתאבד משם ,אלא הישראל נתוודע לו שגנבים
יבואו לעיר ויגנבוהו משם ,אזי כיון דאין שם אבידה עליו -מותר לו להכניסו למקום המשתמר מפני הגנבים מפני דרכי
שלום( .סמ"ע ד')
והכלל – בכל מקום שהוא עושה מפני דרכי שלום ,ואית ביה דרכי שלום מותר( .סמ"ע ד')
יום שלישי
-איסור לקחת צדקה מהגוי משום חילול ה'
אסור לישראל לטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא.
ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ,ואינו יכול לטלה מהעובד כוכבים בצנעא – הרי זה
מותר( .שו"ע יו"ד סי' רנד סעי' א')
וע"ש בדרישה (ס"ק א') דהטעם הוא מפני חילול השם ,וע"ע בט"ז ובש"ך (ס"ק א') ,אבל בצינעה
שאין חילול השם מותר לקחת צדקה מגוי.
-עדות לגוי בערכאות במקום שיחדו
אם עכו"ם תובע ישראל ויש ישראל יודע עדות לעכו"ם נגד ישראל ,ואין עד אלא הוא
והעכו"ם תובע שיעיד לו במקום שדיני העכו"ם לחייב ממון ע"פ עד אחד – אסור להעיד לו.
ואם העיד משמתין אותו ,אבל אינו חייב לשלם ,דיכול לומר אמת העדתי .אבל אם יש לברר
ששקר העיד חייב לשלם .ואם בעל דבר מודה שאמת העיד -אין משמתין אותו.