Page 213 - PIN-V2
P. 213
ההלכה שבתורה | תורת גילה 195
ת שפרקנושרה
-האם חייבים לגדל זקן ולא לגלחו כלל
אין להקפיד כי אם בתולש ועוקר ,אבל אם נשאר עיקרו של השער במקומו ,ורק הוא חותך
מאורכו -אין לחוש ,כי לא נעקר הרמז הנרמז מן השמים באותו שער ,ועל המדה אין לחוש.
ואין איסור לאר"י ז"ל אלא דווקא לעקור או לתלוש בידו אפילו שערה אחת בכל מקום ,כי
הם צינורות השפע ,ולכן צריך אדם להזהר שלא ישים ידו בזקנו למשמש בו ,כדי שלא יעקור
ויתלוש איזה שערה( .שו"ת רב פעלים [ח"ד בקונט' סוד ישרים ,סי' ה])
[ואולם הברכי יוסף בשיורי ברכה (סי' קפא סק"י) :כתב שעל דרך האמת בסתרי תורה איסור גמור הוא לגלח הזקן בשום אופן .וכ"כ הרב משרת משה (דף קז ע"ג) בשם האר"י שאין לגלח הזקן כלל.
והאר"י ז"ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים .גם היה נזהר שלא ליגע בזקנו שמא יעקר ח"ו ב' משערותיו ונמצא פוגם
ועוקר צינור א' ח"ו( .באה"ט סי' קפא ס"ק ה')
אך החת"ס (חאו"ח סי' קנט) כתב וז"ל :ומ"ש בשם המקובלים שלא ליגע בזקן ,אין לי עסק בנסתרות ,אבל מהם ומהמוניהם הותרה הרצועה בכל איטליא ,שכל חכמיהם מגולחי זקן ,ונתלים באילן גדול הרמ"ע מפאנו
אב המקובלים ,שהיה מגלח זקנו מבלי להשאיר אפילו שערה אחת ,ואמר שאין חו"ל ראויה לכך.
מהר"ר בנימין הכהן הביא דברי שו"ת דברי יוסף אירגאס (סי' כה) תמה על כך ,וכתב שראה במנטובה צורת הרמ"ע מפאנו זלה"ה והוא בזקן מלא על כל גדותיו .ע"כ.
אך היביע אומר דחה הראיה שאולי יאמר החת"ס שיש לפקפק דשמא אין הצורה ההיא צורת הרמ"ע ,שע"פ הקבלה נראה שיש להחמיר שלא להצטלם ,וכמ"ש הגאון יערת דבש ח"א (דרוש ב).
והנה הרב מהר"י אירגאס בשו"ת דברי יוסף שם כתב ,ודע כי מה שאמרו המקובלים שאין לגלח הזקן כלל ,ואפילו במספרים כעין תער ,אין כוונתם לחלוק על חכמי הגמרא שהתירו לגלח במספרים ע"פ קבלתם ,אלא
הכל מודים שהאומר שהמגלח זקנו במספרים עובר על בל תשחית ,הרי הוא כופר בתורה שבעל פה ,אך הענין הוא שבפירוש התורה יש נגלה ויש נסתר ,הנגלה הוא מה שבא בגמרא ובפוסקים שהכל חייבים לקיימו,
והוא דבר השוה לכל נפש ,והנסתר הוא מה שבא בזוהר ובספרי המקובלים ,שלא נצטוו עליו אלא השרידים העומדים בסוד ה' ,אמנם שאר עמא ההוא דאיתגליא וכו' .ע"ש].
וביביע אומר פסק מו"ר :שרבים נהגו להתיר להתגלח כעין תער ,במכונה דקה אשר פעולתה
זוגית כעין מספרים[ .ואף לבחורים התירו לגלח ,ואף על פי שהבת קול אומרת בת פלוני לפלוני ,עכ"פ
צריך השתדלות למצוא חן בעיני הנשים ,והאידנא חיישינן משום חינא דאנשים ,שמכיון שהבחירה ביד
האדם לא קי"ל כהגמ' דבת פלוני לפלוני].
ואף הנשואים אם יש חשש מחלוקת בבית ע"י גידול הזקן ,אין להחמיר ,שיצא שכרו בהפסדו,
והחכם עיניו בראשו לכלכל דבריו במשפט .ומי שיוכל לגדל זקנו בנקל תע"ב ,אבל ברוב בנ"א
המקילים יש להם על מה שיסמוכו.
הפנינים שבתורה
לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך (יט.כז)
תרפתרבבבירםטו רהר–ר"יתרפקרתו"-רבירמ'רתחנרםמקרףרותחנרםכרקףרחררברהרםה.
ורשרישתוי,רמםרםבכררןרשיהרםמקרףרחררברנמורםכרקף,רם ררבכרקףרכבשםרםתרסו ?
כ תם,רנררבתםרםפו םריימנכורבזם,רנררב וחכרופרםיו הרינב ,רםרכורנמקררהרםנב רממש.רנררםתח רופרוםחרוברשיר
מררשיו הרובוז ריחוטתרםרכורבנרוקרנחוטתרבצמו.רותיריוריתנהריםפביהרממנשויהר וחכררהרםקררמרהרב שופו,רנרר
םיו הריחטתרבוכשורחמו רנחוטתרבצמו.
ויםבנרירבבבונפרם',רםיו הריתנהריקררהרמצוופ,רמביפורינויםרנמורמקררהרםמצוםרממש.
