Page 243 - PIN-V2
P. 243

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪225‬‬

                                                             ‫ת שפרכשת‬

     ‫לענות "ברוך הוא וברוך שמו" בברכת כהנים‪ ,‬אחר כל הזכרת שם ה' של הכהנים‪ .‬אך טוב‬
     ‫שיענו זאת בלחש‪ ,‬ולא בקול רם‪ ,‬כדי שלא לבלבל את השליח צבור המקריא לכהנים‪[ .‬אולם‬
     ‫אין לגעור באותן העונים ברוך הוא וברוך שמו בקול רם]‪( .‬ילקו"י תפלה כרך ב‪ ,‬סימן קכח הערה סו עמוד שלה)‬

                                                                                                                                                   ‫יום שלישי‬

                                  ‫‪ -‬הפסקה לברכת כהנים כשעומד באמצע תפילת העמידה‬
     ‫המתפלל תפלת שמונה עשרה‪ ,‬ושמע ברכת כהנים ממנין הסמוך‪ ,‬אין צריך להפסיק‬

                                               ‫לשמוע ברכת כהנים‪ ,‬ואפילו בין ברכה לברכה‪.‬‬
     ‫ומכל מקום אם רצה להפסיק בין ברכה לברכה להאזין ולהקשיב לברכת הכהנים‪ ,‬רשאי‬

                                                              ‫לעשות כן‪ ,‬ולא חשיב הפסק‪.‬‬
     ‫אולם אם הוא עוסק בקריאת שמע וברכותיה‪ ,‬וכל שכן באמצע פסוקי דזמרה ‪ -‬ראוי שיפסיק‬
     ‫בבין הפרקים כדי לשמוע לברכת הכהנים ותבא עליו ברכת טוב‪( .‬ילקו"י תפלה כרך ב‪ ,‬סי' קכח‬

                                                                                              ‫הערה פט‪ ,‬עמוד שס)‬

                                             ‫‪ -‬והמאריך בתפילה‪ ,‬והגיע החזן לברכת כהנים‬
                 ‫יש בזה מחלוקת ראשונים אם חייב להפסיק בעת השמיעה כקדיש וקדושה‪.‬‬
     ‫הילכך מי שמפסיק בין ברכה לברכה בתפלתו להאזין ולהקשיב לברכת הכהנים יש לו על מה‬
     ‫שיסמוך‪ ,‬ואין בזה משום הפסק כי רבים עומדים בשיטת בעל החרדים‪( .‬שו"ת יביע אומר חלק‬

                                                                                                          ‫ז' סי' יב)‬

     ‫אבל יחיד המתפלל עם חזרת הש"ץ‪ ,‬והגיע עמו לחתימת הטוב שמך ולך נאה להודות –‬
     ‫יקשיב לברכת הכהנים ויענה "אמן" בין אחר ברכת המצוה של הכהנים‪ ,‬ובין אחר כל אחד‬

                                                            ‫מפסוקי ברכת כהנים‪( .‬ילקו"י שם)‬

                                                                                                                                                    ‫יום רביעי‬

     ‫‪ -‬מי שנכנס לבית הכנסת לצורך איזה ענין‪ ,‬ומצא כהנים הנושאים את כפיהם‪ ,‬יעמוד‬
     ‫וישמע ברכת כהנים‪ ,‬ולא יצא מבהכ"נ עד שיסיימו הברכה‪( .‬ילקו"י תפלה כרך ב‪ ,‬סימן קכח הערה‬

                                                                                                   ‫סד‪ ,‬עמוד שלה)‬

     ‫‪ -‬וכן מי שישב ועוסק בתורה בבית הכנסת‪ ,‬והגיעו הצבור לברכת כהנים‪ ,‬יעמוד וישמע‬
                                      ‫ברכת כהנים‪( .‬ילקו"י תפלה כרך ב‪ ,‬סי' קכח הע' סה‪ ,‬עמוד שלד)‬

                                                                                                                                                   ‫יום חמישי‬

                                             ‫כשאין כהנים בבית הכנסת‬

     ‫‪ -‬כשאין כהנים ואומר השליח צבור אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'‪ ,‬צריכים העם לענות "כן‬
     ‫יהי רצון" אחר כל פסוק ופסוק שבברכת כהנים שאומר השליח צבור‪ ,‬ולא יענו אמן‪( .‬ילקו"י‬

                                                                       ‫תפלה כרך ב‪ ,‬סימן קכח הערה צה עמוד שסז)‬

     ‫‪ -‬כשאין כהנים ואומר השליח צבור אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'‪ ,‬צריך החזן לסיים בסוף‪:‬‬
     ‫ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם‪[ .‬שפסוק זה הבטחה שהקדוש ברוך הוא מסכים‬

                                       ‫לברכת הכהנים‪ .‬ופירוש ואני אברכם חוזר על ישראל]‪.‬‬
     ‫וקצת שליחי צבור אינם אומרים אותו‪ ,‬מפני שראו כן אצל האשכנזים הנוהגים כמו שכתב‬
     ‫הרמ"א בדרכי משה שלא לאומרו‪ ,‬ואינם אלא טועים‪ .‬וצריך להסביר להם שאנו נוהגים כדברי‬
      ‫רבותינו הגאונים והרמב"ם ומרן שקבלנו הוראותיו‪( .‬ילקו"י תפלה כרך ב‪ ,‬סימן קכח הערה צז עמוד שסט)‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248