Page 245 - PIN-V2
P. 245
ההלכה שבתורה | תורת גילה 227
ת שפרכשת
התימנית לכבד את החשוב שבקהל לומר פסוקי ברכת כהנים) ,רשאי השליח ציבור לענות "אמן" ,בין
אחר ברכת המצוה ,ובין אחר כל פסוק מפסוקי ברכת כהנים ,הואיל ואין כאן חשש טירוף.
והמקריא לכהנים לא יענה אחריהם שום אמן ,זולת אחר הפסוק האחרון( .ילקו"י תפלה כרך ב,
סימן קכח הערה צ ,עמוד שס)
רחיצת ידי הכוהנים
-הכהנים צריכים ליטול את ידיהם לפני שעולים לדוכן לברכת כהנים ,ואף כהן שנטל ידיו
בשחרית קודם התפלה ,צריך לחזור וליטול ידיו סמוך לנשיאת כפיו.
אולם כשיש מנין מצומצם וכאשר הכהן יצא ליטול ידיו לא ישארו שם תשעה המקשיבים
לברכותיו של השליח צבור ועונים אמן אחר ברכותיו ,אין צריך שהכהן יטול ידיו ,ובלבד
שנזהר לשמור ידיו טהורות ,ולא נגע במנעליו קודם שחלצן( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סימן קכח הערה
כא עמוד רנה)
-יש אומרים שאם הלוי הוא תלמיד חכם והכהן עם הארץ ,לא יצוק הלוי מים על ידי הכהן.
(ילקו"י תפלה כרך ב ,סימן קכח הערה כה עמוד רסב)
הנהגת הכהן בברכה
-חובה לברך את ישראל "באהבה"
אמרו במדרש ,שעל הכהנים להקפיד שלא לברך במהירות ובבהלה ,אלא בכוונת הלב,
כדי שתשרה הברכה בהן .ולכך תיקנו לומר באהבה בברכה ,כדי שיתנו דעתם הכהנים לברך
בכוונת הלב ובאהבה.
וכהן שיש לו שונאים בבית הכנסת ,או שהוא שונא את הצבור – צריך לעקור מלבו את
השנאה ,כדי שיוכל לברך ברכת כהנים ,ולומר "באהבה".
ואם לא עקר את שנאתו ,אין לו לעלות לדוכן ,ויצא לחוץ בעת שהשליח צבור קורא כהנים.
אולם אם אין השונא נמצא בבית הכנסת ,או שמי שהכהן שונא אינו נמצא בבית הכנסת ,כהן
עולה לדוכן.
וכהן ששונא את חבירו כהן אחר ,יכולים שניהם לעלות לדוכן ולברך את העם( .ילקו"י תפלה ב,
סי' קכח הע' צח ,עמוד שע)
-אין לעלות יחפים ממש
נכון שלא לעלות לדוכן יחף ממש ,שהרי אין רגילים בזמן הזה לעמוד יחפים לפני גדולים,
אלא יש לעלות בגרביים ,וכן המנהג( .ילקו"י תפלה ב' עמוד רעד)
-חיוב טלית בנשיאת כפים
אם אין לכהן טלית ,וגם אין טלית בבית הכנסת ,אין לכהן לישא כפיו בלא טלית ,שמאחר
ובזמנינו נהגו הכל לשיא כפיהם עם טלית ,אם הכהנים ישאו כפיהם בלא טלית הדבר יהיה
מתמיה אצל הצבור ,ויסיחו דעתם מהברכה.
וכן במנחה של תעניות אם אין שם טלית ,אין לכהנים לישא כפיהם בלא טלית.
וכן שני כהנים הנושאים את כפיהם ,ואין להם אלא טלית אחת גדולה ,אין לשניהם להתעטף
ביחד בטלית אחת ,כדי שישאו כפיהם כפי המנהג ,אלא ימנעו מלישא כפיהם( .ילקו"י תפלה
כרך ב ,סימן קכח הערה ק ,עמוד שעב)