Page 247 - PIN-V2
P. 247
ההלכה שבתורה | תורת גילה 229
ת שפרכשת
ימים ,שיש להקל בזה על בעלי תשובה .ושב ורפא לו .וכהן שהרג אדם טריפה במזיד ,וכגון
שהרופאים אמרו שהנהרג בלאו הכי היה חולה באופן שהיה צריך למות תוך י"ב חודש ,אינו
יכול לישא כפיו ,אף שהרג טריפה .אך אם הרגו באונס ,וכגון שהנהרג קפץ לכביש ועל ידי
כך נהרג ,הנהג הכהן נושא את כפיו [כמו בכל אונס כמבואר לעיל]( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סימן קכח
הערה עז ,עמוד שמז)
-כהן שנטמא למת שאינו משבעה קרובים שלו במזיד
פסול לעלות לדוכן .ואין בו מעלות כהונה עד שיחזור בתשובה ויקבל עליו שלא יטמא עוד
למתים( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סי' קכח הערה פב ,עמ' שנג)
השתמשות בכהן
-אסור להשתמש בכהן ,משום קדושת כהונה שיש בו .ולכן אמרו בירושלמי" :המשתמש
בכהונה מעל".
ומכל מקום אם הכהן מוחל על כבודו ,וברצונו הטוב מגיש מגדנות ומשקאות ושאר כיבוד
לפני האורחים ,או לפני קהל לומדי תורה – כבודו מחול ,שכשם שחכם שמחל על כבודו
כבודו מחול כך כהן שמחל על כבודו כבודו מחול.
ומכל שכן אם הכהן איוותה נפשו ויעש מעצמו ומרצונו הטוב לשמש את אורחיו ואת בני
קהלתו ,שיש לומר לכל הדעות שרצונו זהו כבודו .ואין צריך לומר שאם הכהן מקבל שכר
טירחא על השירות שעושה ,שבודאי מותר להשתמש בו.
וכל זה כשהשירות והשימוש אינו דרך בזיון ,אבל אם בא הכהן ליצוק מים על ידיו ,נכון
להחמיר שלא לקבל ממנו ,אפילו אם הוא כהן עם הארץ ,כיון שהוא דרך בזיון( .ילקו"י תפלה
כרך ב ,סימן קכח הערה קא ,עמוד שעג)
-חכם המשתמש בתלמידו הכהן
תלמיד חכם רשאי להשתמש בכהן שהוא תלמידו ,כיון שמצוה רבה לתלמיד לשמש את
רבו ,שמוראו כמורא שמים .וכבר אמרו חז"ל כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו
חסד ,ופורק ממנו מלכות שמים ,שנאמר למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב .ולכן אף על
פי שהתלמיד הוא כהן מותר להשתמש בו .ותלמיד חכם מופלג בחכמת התורה נחשב כרבו
לענין זה( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סימן קכח הערה קב ,עמוד שעד)
ברכת ישראל בשתי ידים ככהן
-ישראל שמברך בנשיאת כפים בכוונת מצוה ,עובר בעשה ,שנאמר ,דבר אל אהרן ואל
בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל ,אתם ולא זרים ,ולאו הבא מכלל עשה ,עשה .ומכל
מקום הורים שמברכים את ילדיהם בנוסח ברכת הכהנים ,וכן רבנים המברכים את תלמידיהם,
רשאים לסמוך את ידיהם על ראשם בשעת הברכה ,ואפילו בשתי ידים זוכות כאחת ,ואין
להקפיד לברך דוקא ביד אחת בלבד[ .כי אין האיסור לזרים לברך את ישראל אלא כשעושים כן בכוונת
מצוה ,ובנשיאת כפים כדרך הכהנים ,אבל בסמיכת ידים ושלא בכוונת מצוה ,שפיר דמי ,כי טוב בעיני ה' לברך את
ישראל .וגם משום נשיאת שם שמים לבטלה אין לחוש ,שהרי פסוקים הם בתורה ,ורשאים לאומרם כהוייתם .ולכן
מה שיש נוהגים לברך את החתן והכלה בעת החופה בפסוקים יברכך ה' וישמרך וכו' ,אין בזה שום חשש איסור].
(ילקו"י תפלה כרך ב ,סי' קכח הע' יג עמ' רלד)