Page 40 - PIN-V2
P. 40
ההלכה שבתורה | תורת גילה 22
םינופרחותםרוקרנושרן
-הזמנות החתונה
נכון וראוי להדפיס את ההזמנה בכתב עברי עגול ,ולא בכתב אשורי ,מאחר שזורקים את
ההזמנה לאשפה .ומכל מקום מעיקר ההלכה אין בזה איסור( .ילקו"י חופה וקידושין עמוד סז)
ויש לכתוב בהזמנות את התאריך של החתונה ,בתאריך עברי ,כגון אור לא' לחודש .והרוצים
לכתוב בהזמנות גם תאריך לועזי ,לא יכתבו מספר החודש ,דהיינו החודש הראשון ,או
השני וכו' ,אלא יכתבו ינואר פברואר וכדו' ,שזה עדיף יותר[ .ויכתבו אחר התאריך הלועזי
"למספרם"]( .ילקו"י חופה וקידושין עמוד עג)
יום שלישי
פטור מוידוי בתפילה
-וידוי ביום החתונה
בשחרית – יש שאין אומרים וידוי בשחרית עם החתן ביום חתונתו .אולם העיקר לדינא
שיש לומר תחנון כל עוד שהחתן לא נכנס לחופה .אף אם החופה נערכת קודם השקיעה.
במנחה – בבית כנסת שהחתן מתפלל בו בערב החופה ,אומרים תחנון כרגיל ,גם במנחה.
אולם כשמתפללים מנחה באולם השמחות בסמוך ממש לחופה ,עם קהל המוזמנים לשמחת
החתן והכלה ,מנהגינו שאין אומרים תחנון בשבילם(.ילקו”י חופה וקידושין עמוד צה-צו)
-כלה -הנמצאת בעזרת נשים ,ואין החתן שם -אינה פוטרת את הקהל לומר וידוי ונפילת
אפים( .ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד שמא)
יום רביעי
-וידוי כשיש חתן בשבעת ימי השבע ברכות
כשיש חתן בבית הכנסת [בתוך שבעת ימי המשתה] ,אין אומרים למנצח יענך ה' ביום
צרה ,ומזמור תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני וכו' .ואמנם בתעניות צבור אומרים סליחות
כנהוג .אך מדלגים על הוידוי .וטוב שהחתן יצא לחוץ בעת הוידוי ,כדי שיוכלו לומר גם וידוי.
(ילקוט יוסף שם שמד)
-צדקתך בשבת
על אף שבימים שאין אומרים בהם וידוי ,אין אומרים בשבת במנחה “צדקתך צדק” .אבל
כשיש חתן או אבי הבן או סנדק בבית הכנסת ,יש לומר צדקתך צדק כמו בכל שבת( .ילקו”י
חופה וקידושין עמוד שמד)
יום חמישי
הנהגות החתן ביום החופה
-טבילה במקוה
יש חתנים שנוהגים לטבול במקוה ביום החתונה ,והוא מנהג טוב והגון .אך אין בזה חיוב,
שבזמן הזה אין חיוב על פי ההלכה על האנשים לטבול כלל .ולכן אם הוא אנוס שאינו יכול
לטבול ,יוסיף בלימודו והתורה מטהרתו( .ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד צו)
-פיוס ההורים והחברים
יפייס את הוריו וחבריו ביום החתונה ,כמו בערב יום הכפורים.
כי עבירות שבין אדם לחבירו אין התשובה מועילה עד שיפייס את חבירו .וכן ראוי ונכון
שהורי החתן והכלה יעשו שלום עם שונאיהם ביום החופה( .ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד קד)
