Page 35 - PIN-V2
P. 35

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪17‬‬

                                                             ‫ת שפרור ת‬

                                                                                                                                                     ‫יום שני‬

                                                 ‫‪ -‬איסור נתינת מאכל לאורח שאינו מברך‬
     ‫לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך‪ .‬ויש מקילין אם נותן לעני בתורת צדקה (שו"ע‬

                                                                                           ‫או"ח סי' קס"ט סעי' ב')‬

     ‫ולכך‪ ,‬מי שמארח בביתו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות‪ ,‬לא יגיש לו לאכול ולשתות בלי‬
         ‫ברכה‪ ,‬אלא יתן לו כיפה‪ ,‬ויאמר לו בנימוס שיברך‪ ,‬ויסביר לו את גודל ערכה של הברכה‪.‬‬

     ‫ומ"מ‪ ,‬מי שיש אצלו אורח חשוב שאינו שומר מצוות‪ ,‬יש לצדד להקל לתת לו מאכל ומשתה‪,‬‬
     ‫באופן שאם יבקש ממנו ליטול ידיו לברך‪ ,‬ירגיז אותו מאוד‪( .‬שו"ת מנחת שלמה [חלק א סימן לה]‬

                                                                                 ‫בשו"ת שבט הלוי [חלק ד סימן יז])‬

     ‫וישנה עצה טובה‪ ,‬שלאחר שהגיש לפני אורחיו את הכיבוד‪ ,‬יאמר להם שהוא מברך "שהכל"‪,‬‬
     ‫ומכוין לפטור בזה את כל המסובים‪[ ,‬שברכת שהכל פוטרת בדיעבד את כל המאכלים]‪.‬‬

                                                                             ‫(קריינא דאגרתא [חלק א מכתב קמא])‬

                                                ‫‪ -‬איסור הסתכלות בפני מי שאוכל ובמנתו‬
                  ‫אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו‪( .‬שו"ע או"ח סי' ק"ע סעי' ד')‬

                                                  ‫‪ -‬הנהגת האורח כלפי בקשות בעל הבית‬
                     ‫הנכנס לבית כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה‪( .‬שו"ע או"ח סי' ק"ע סעי' ה')‬

                                                                                                                                                  ‫יום שלישי‬

                             ‫‪ -‬מעשר מהפירות והירקות ומהתבשילים כשהמארח לא עישר‬
     ‫כשחושש שלא עישרו את הפירות והירקות – יבקש רשות לעשר מהכל‪ .‬ואם אינם‬
     ‫מתירים לו יכול לעשר בצינעה ממה שלוקח לצלחתו בלבד ויעשר בצנעא‪ ,‬וגם רק ממה‬
     ‫שלפניו‪ ,‬כלומר מהצלחת הפרטית של האורח ולא מהקערה המרכזית‪ ,‬ויעשה זאת באופן‬
     ‫שלא יגרם מחלוקת כגון ישאיר אצלו בפינת הצלחת ויאמר את הנוסח בשקט‪( .‬חזו"א דמאי‬

                                                                                                   ‫סי' ט' ס"ק כב)‬

                                                            ‫‪ -‬ברכת האורח בברכת המזון‬
     ‫מצוה על האורח לזמן ולברך ברכת המזון בקול רם ולהוסיף שם ברכת האורח וגם בן‬

              ‫האוכל אצל הוריו אפילו באופן קבוע ראוי שיוסיף ברכה זו‪( .‬שו"ע או"ח סי' רא סעי' א)‬

                                                                                                                                                   ‫יום רביעי‬

                                                      ‫‪ -‬שינת אורחים בחדרם של בני הזוג‬
     ‫ממידת דרך ארץ אין להציע לאורחים לישן על מיטה של בני זוג כשנמצאים בבית ולכבוד‬
     ‫האורחים עוזבים את מיטתם‪ .‬אולם אין בזה איסור ממש אלא אם כן ישנים שם בדרך קבע‪,‬‬

                                                                          ‫ולא בדרך עראי‪.‬‬
     ‫וכן ממידת דרך ארץ אין להציע לאורחים לישן בחדרם‪ ,‬אפילו כשהאורחים ישנים על מיטה‬
     ‫אחרת ובני הזוג במיטתם‪ .‬אולם אין בזה איסור ממש אלא אם כן ישנים באותה כילה‪( .‬יביע‬

      ‫אומר חלק ב יו”ד סימן טז אות ז‪ ,‬ומקור הדין מהגמ' שבת (קמ‪ - ):‬אמר רב קטינא‪ :‬העומד באמצע המטה ‪ -‬כאילו‬
      ‫עומד בכריסה של אשה‪ .‬ופירש"י העומד במיטה של איש ואשתו יכול להכשל בהרהורים‪ .‬ולכן אין לאיש לישון על‬

                                                                                            ‫מיטה שהזוג ישן עליה)‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40