Page 33 - PIN-V2
P. 33

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪15‬‬                                                                                         ‫‪2‬‬

                                                            ‫ת שפריךריך‬

                       ‫אבל יש נוהגים שבכל אופן אין אומרים וידוי ונפילת אפים גם בשחרית‪.‬‬
     ‫ולדינא‪ ,‬הנכון הוא לומר וידוי ותחנונים בשחרית‪ ,‬אך הנוהגים שלא לומר וידוי יש להם על מה‬
     ‫לסמוך ואין לשנות מפני המחלוקת‪( .‬יביע אומר חלק ג או”ח סימן יב‪ ,‬וילקו"י שובע שמחות ב עמוד ק‪-‬קב)‬

                                                              ‫‪ -‬כשיש מילה בבית הכנסת‬
     ‫כשיש מילה בבית הכנסת ‪ -‬אין לומר שם וידוי ונפילת אפים ביום המילה‪ ,‬ואפילו אם‬
     ‫מתפללים שם כמה מנינים בזה אחר זה‪ ,‬כולם פטורים מלומר וידוי ונפילת אפים‪( .‬ילקו"י שובע‬

                                                                                         ‫שמחות חלק ב' עמוד צט)‬

     ‫ובית כנסת שעושים שם מילה בבוקר‪ ,‬משום שזריזים מקדימים למצות‪ ,‬לא יאמרו וידוי‬
     ‫ונפילת אפים גם בתפלת מנחה‪ ,‬הואיל ובמקום ההוא עדיין מונחים הכסא של אליהו הנביא‬
     ‫מלאך הברית‪ ,‬והפרוכת שעליו‪ ,‬ואור קדושת מצות המילה חופף עליו כל היום‪ ,‬לפיכך אין‬

            ‫נופלים על פניהם כל היום כולו‪ .‬וכן הורו למעשה כמה גדולי עולם‪( .‬ילקו"י שם עמו' קא)‬

                                      ‫‪ -‬יום המילה שחל בימי תענית צבור הכתובים בפסוק‬
     ‫כהברית חלה ביום שחל בה תענית ציבור ‪ -‬הנכון הוא שאבי הבן או המוהל והסנדק‪,‬‬
     ‫יצאו לחוץ בעת שיגיעו לוידוי‪ ,‬ויחזרו אחר נפילת אפים‪ ,‬וימשיכו עם הצבור את כל אמירת‬

                                                      ‫הסליחות‪( .‬ילקו"י שובע שמחות ב עמוד קד)‬

                               ‫הפנינים שבתורה‬

     ‫ויאמר אלקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר וכו'‪ .‬זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך‬
     ‫אחריך המול לכם כל זכר‪ .‬ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם‪ .‬וכו' בעצם היום הזה‬

                                                                         ‫נמול אברהם וכו' (יז‪.‬ט‪-‬כו)‬

      ‫תרפתרבב תשרפר בםר(מב‪,‬רח)ר–רבשבםרשתמ רםקנושרב וךרםותריתב םהרימוי‪,‬רםיךרוכמיךרבשיושפרתוםברו‪.‬רתמ ריורבכ ‪:‬ר‬
      ‫נב רבןרמתםרשכםרתפם‪,‬רותפםרםויךרומצב רתפרבצמך‪.‬רתמ ריורתשנוי‪:‬רמםרתפרםויךרומ ַסרהרתפרבצמךרברןרשוכתרך‪.‬רתמ ריור‬
      ‫ממ ת‪:‬רתיםרךרשבמנריךרבנבשןרםתשרובמינרהרוב בבון‪,‬רוםנב רםזםרשתמ ריךרימוירתרןרתפםרשומבריו?‪.‬רתמ ריורםקנושר‬
      ‫ב וךרםות‪:‬רתפםרכפפםריורבצםרימוי‪,‬רחררךרשתרכררכייםרבירוריתרבתיטרןרשירבכ רויתרבתיטרןרשירתשנוירתיתרבתיטרןרשיך‪,‬ר‬

                                                                         ‫םנתרםותרננפרב‪:‬ר"ור תרתירורם'רבתיכררממ ת"‪.‬‬
     ‫ורשריפמום‪,‬רמנוברבניירכמיךרתב םהרבהרשיושפרתוםברורתהריקררהרתפרמצוופרם'‪,‬רונרריתרםתמרןרבם'רשבונתרר‬

                                             ‫רשמו רבירורמניר ברנתררשבמנריורבנבשןרםתשרובמינרהרוב בבון!?‬

     ‫רבות רב"תררסונורשירהגר"א לאפיאן זצ"ירבסת ורלב אליהו [ת 'רורצת]ר‪-‬רשםתנהרמחוררברונןרפובברםקב"םרמתפר‬
                                ‫םתנהרשרפבוכןרורמצתרשתהררקררהר צוכורשירמקוהררםרםריורבבום"זרטובםרוב נם!‪.‬ר‬

      ‫כי הדרך הראויה בעבודת השי"ת הינה לדעת ולהבין כי אינו מביא שום קרבן בעשיית רצון השם‪ ,‬אלא עליו‬
                               ‫להצדיק עליו את רצון ה' תמיד‪,‬רנררם ררבקרוהרםפו םרתרןר ברבשוהרמקוהרובנירזמן‪.‬‬

     ‫תףרתב םהרתברכורםרםרמקררהר צוןרם'רייתרשוהרתקתוק‪,‬רתיתרש צםרתב םהריםצנרקרתפר צוןרם'ריקרוהרמצוופר‬
     ‫םמריםר–רוברקשרםותריםרמיךרבשיושפרתוםברוריםפבוכןרוימצותרנררתהררקררהר צוכורשירמקוהררםרםריורבבום"זר‬

        ‫קרטובםרוב נםר–ר קרממ תרזנםריםצנרקרתפרקרוהרמצוופרםמרים‪,‬רובירנךרזנםרש"ור תרתירורם'רבתיכררממ ת"‪.‬‬
     ‫תךרבתמפ‪,‬רתףרייתרבצפו‪,‬רםרםרתב םהרמקררהר צוןרם'רבשירמופרבנירירבור–רתיתרש צםרתב םהריםצנרקרתפר‬
     ‫קרוהרמצוופרבו תורבמצוופרםמריםרבמבמנורוביריורםמותיי‪.‬ריימנכורינו ופ‪,‬רשחררברתנהרפמרנריםצנרקרתפר צוןר‬

                               ‫ם'ר‪-‬ריםפבוכןרוימצותרנררבקרוהרםפו םרתרןר ברבשוהרמקוהרובנירזמן‪,‬ר קרטוברסים‪.‬ר‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38