Page 30 - PIN-V2
P. 30

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪12‬‬

      ‫םינופרב רפרמרים‬

‫ואם חלה המילה בשבת ‪ -‬יש מקדימים את הלימוד לליל שישי‪ ,‬וטוב יותר שגם בליל שבת‬
                  ‫יביא עשרה לביתו שיקראו את סדר התיקון‪( .‬ילקו"י שובע שמחות ב עמוד יא)‬

                                                                                                                                           ‫יום שני‬

                                                      ‫דיני המילה‬

                                                       ‫‪ -‬שלא לקחת שכר על המילה‬
‫ראוי ונכון שהמוהלים יקיימו מצוה יקרה זו מבלי ליטול שכר‪ ,‬ולא יקחו אלא שכר ההוצאות‬
‫של הנסיעות לברית‪ ,‬ולבדיקת התינוק‪ ,‬ושאר הוצאותיו בלבד‪ .‬ואף שמעיקר הדין יכול לקחת‬
‫גם שכר בטלה‪ ,‬דהיינו הזמן שביטל ממלאכתו כדי למול‪ ,‬מכל מקום ראוי שלא יקח גם שכר‬
‫בטלה‪ .‬ואולם מוהל שאינו רוצה למול בחנם רק בשכר‪[ ,‬שכר ממש ולא שכר ההוצאות] יש‬

               ‫לבית דין לגעור במוהל זה‪( .‬רמ”א סימן רסא סעיף א‪ ,‬ילקו"י שובע שמחות ב עמוד כד)‬
                                                                 ‫‪ -‬מילת גר ועכו"ם‬

‫מעיקר הדין מותר למול גויים‪ ,‬בין ערבים בין נוצרים‪ ,‬במילה ופריעה כדת‪ ,‬כהלכות גוברין‬
‫יהודאין‪ ,‬ואפילו בחנם מותר‪ ,‬ולא אסרו חז"ל למול את הגויים אלא לצורך רפואה‪ ,‬וגם בזה‬

                                                         ‫מותר בשכר‪ ,‬או משום איבה‪.‬‬
‫והמחמיר כדי לחוש לדעת האוסרים‪ ,‬תבוא עליו ברכת טוב‪( .‬ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמוד קטו)‬

                                                                                                                                        ‫יום שלישי‬

                                                                ‫‪ -‬זמן הראוי למילה‬
‫אף על פי שכל היום כשר למצות מילה‪ ,‬מכל מקום זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬ומלין מיד‬
‫בבוקר‪ ,‬ולכן אין להשהות מצות מילה לאחר חצות היום‪ ,‬בכדי שיבואו המוזמנים ויהיה ברוב‬
‫עם הדרת מלך‪ ,‬שהרי מצות זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬חשובה יותר ממצות ברוב עם הדרת‬

                                                                               ‫מלך‪.‬‬
‫וראוי להקדים המילה ככל האפשר‪ ,‬ולהשתדל לערוך המילה קודם חמש שעות מהיום‪ ,‬ולא‬
‫להשהותה לאחר חמש שעות מן היום‪ ,‬שנראה כאילו מצות מילה בזויה עליו חס ושלום‪.‬‬

                               ‫[וכמו שכתב האור זרוע]‪( .‬ילקו"י שובע שמחות חלק ב עמוד כט)‬
‫אולם‪ ,‬אם מאחרים עריכת הברית לשעות אחר הצהרים‪ ,‬בכדי שיוכלו לקיימה במנין עשרה‪,‬‬
‫שאם יקדים לערוך את המילה בשעות הבוקר ולפני הצהרים‪ ,‬יצטרך לוותר על עשייתה במנין‪,‬‬
‫אפשר להתיר להשהותה כדי לעשותה במנין‪ .‬ובפרט שיודע שכולם משכימים למלאכתם‬

    ‫ולתורתם‪ ,‬ואפשר שלא יזדמן לו מנין בעת עשיית הברית‪( .‬ילקו"י שובע שמחות חלק ב עמ' ל)‬

                                                     ‫‪ -‬זריקת העורלה בחול או בעפר‬
‫אחר החיתוך נותנין את העורלה‪ ,‬בחול או בעפר‪ .‬ויש נוהגים לומר בעת זריקת העורלה‬

            ‫לעפר‪" :‬ונחש עפר לחמו"‪( .‬שו”ע סימן רסב סעיף י‪ ,‬ילקו"י שובע שמחות חלק ב עמוד סח)‬
                                                            ‫‪ -‬איסור בליעת העורלה‬

‫מה שנהגו מקצת נשים לבלוע את הערלה לאחר המילה‪ ,‬ואומרות שהוא סגולה להרות‬
‫ולהביא בנים זכרים‪ ,‬יש לבטל המנהג‪ ,‬שהוא איסור גמור לבלוע את הערלה‪( .‬הליכות עולם ח"ו‬

                                                                                                ‫עמוד רכא)‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35