Page 43 - PIN-V2
P. 43

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪25‬‬

                                                           ‫ת שפרחרררש ם‬

                                                     ‫‪ -‬כוונת החתן והכלה לצאת ידי חובה‬
     ‫על המברך לכוין להוציא ידי חובת הברכות את החתן והכלה‪ ,‬וגם החתן והכלה יכוונו לצאת‬

                                                                        ‫ידי חובת הברכות‪.‬‬
     ‫ואין לחתן ולכלה לענות “ברוך הוא וברוך שמו” אחר הברכות‪ ,‬מאחר שהם טועמים מן היין‪.‬‬

                                                                              ‫(ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד שז)‬

                                  ‫‪ -‬שהשמחה במעונו כשסיימו הסעודה אחר שבעת הימים‬
     ‫חתן וכלה שהתחילו סעודתם ביום השביעי של שבעת ימי המשתה‪ ,‬וסיימו את הסעודה‬

                  ‫בלילה ‪ -‬יכולים לומר בזימון "שהשמחה במעונו"‪( .‬ילקו”י חופה וקידושין עמוד שיב)‬
                                                 ‫‪ -‬בית הורי החתן אינו נחשב כבית חתנים‬

     ‫בית הורי החתן אינו נחשב כבית חתנים‪ ,‬שהרי מיום החתונה בית הוריו הוא בית עראי‬
     ‫שלו‪ ,‬ובית הקבע שלו הוא במקום שדר [אפילו אם דר רק בדירה שכורה‪ ,‬ואין לחתן בית‬
     ‫משלו]‪ ,‬ולכן אם עורכים שם סעודה בשבעת ימי המשתה‪ ,‬אין לברך שם “שבע ברכות”‪ ,‬אף‬
     ‫אם יש שם ב’ פנים חדשות ועשרה‪ ,‬אלא יברכו הגפן ואשר ברא בלבד‪[ .‬דמה שאנו מצריכים‬
     ‫שיהיה בית חתן‪ ,‬היינו משום דשם יש לו שמחה יתירה‪ ,‬אבל בית אבי החתן אפילו אם יקנה‬
     ‫לו הבית לאותו ערב‪ ,‬מ”מ אזיל הטעם שבשבילו מברכים שבע ברכות‪ ,‬ולכן אין בית הורי‬

                                          ‫החתן כדין בית החתן]‪( .‬ילקו”י חופה וקידושין עמוד שטז)‬
                      ‫‪ -‬לתת לאשכנזי לברך את השבע ברכות לפי מנהגו כשאינו בבית החתן‬
     ‫אשכנזי המשתתף בסעודת חתן וכלה ספרדיים‪ ,‬שלא בבית החתן‪ ,‬טוב שלא יברך את כל‬
     ‫השבע ברכות‪ ,‬ואף על פי שמנהג האשכנזים לברך את כל ז' הברכות אף שלא בבית החתן‪,‬‬
     ‫כל שיש שם פנים חדשות וי' אנשים‪ ,‬מכל מקום כיון שהחתן הוא ספרדי‪ ,‬יש ללכת אחר‬

                                                                              ‫מנהג החתן‪.‬‬
     ‫ומיהו המברך אין מוחין בידו‪ ,‬ובפרט אם האשכנזי המברך הוא אחד הרמי”ם שהחתן למד‬
     ‫אצלם בישיבה‪ .‬ואם עברו ובירכו שבע ברכות גם שלא בבית חתנים‪ ,‬יש לענות אמן אחר‬
     ‫הברכות‪ ,‬דמאחר ויש כאן ספק ספיקא‪ ,‬מועיל הספק ספיקא לענין עניית אמן‪ ,‬אבל לא‬

                                                 ‫לענין לברך‪( .‬ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד שיז)‬

                                                          ‫‪ -‬מחיאת כף וריקוד בשבת חתן‬
     ‫אסור למחוא כף בשבת וביום טוב אף לצורך שמחת חתן וכלה‪ .‬אבל על ידי שינוי‪ ,‬מותר‪.‬‬
     ‫ומצוה רבה לבטל מה שיש נוהגים להכות בעת השירה בשבת חתן בכפות ומזלגות על כלי‬

                                         ‫נחושת או בצלחת‪( .‬יביע אומר חלק ג חאו”ח סימן יא אות ג)‬
     ‫‪ -‬אסרו חכמים לרקוד בשבת‪ ,‬גם בסעודה שחתן וכלה מסובים בה‪ .‬והרואה ספרדי המטפח‬
     ‫ומרקד בשבת‪ ,‬ראוי להעיר למוסר אזנו ולהודיעו שהדבר נגד דעת מרן שקיבלנו הוראותיו‪,‬‬

                      ‫וצריך להוכיחו בנחת‪ ,‬שאז דבריו יתקבלו‪( .‬ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד שנו)‬
     ‫ומכל מקום אפשר להקל על ידי הליכה במחול בלבד‪ ,‬בשירות ותשבחות‪ ,‬והמחמיר גם בזה‬

                                            ‫תבוא עליו ברכה‪( .‬ילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד שנח)‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48