Page 46 - PIN-V2
P. 46
ההלכה שבתורה | תורת גילה 28
םינופררחונ
ובלית ברירה שמוכרחים לנועלה יתנו מפתח ביד אחד מהשכנים או מהשכנות ויבקשו מהם
ליכנס לבית מפעם לפעם וללא נטילת רשות ובתנאי שאכן יעשו זאת .ואם השומרת נשואה
ובעלה בעיר יש להקל בכל ענין.
מותר להניח לקטנה הפחותה מבת שתים עשרה שנה לשמור על בנים כל זמן שלא הגיעו
לגיל מצוות ,ולקטן הפחות מבן שלושה עשר שנים לשמור על ילדות קטנות כל זמן שלא
הגיעו לגיל מצוות[ .והחס על נפש בניו ובנותיו ישגיח בעין פקיחא על בנותיו לבל יתייחדו עם בנים הגדולים
מהם ואפילו עם אחיהם הגדולים ,ועל בנו לבל יתייחדו עם בנות הקטנות מהן ,ואפילו עם אחיותיהם ,וק"ו לזוג נשוי
נישואים שניים ולאחד מהם בן או בת מהישואין קודמים .וד"ל]( .משנת היחוד עמ' קצג ,ועמ' קפג-קפד)
-גדרי יחוד
איסור יחוד פירושו שיהיו שניהם האיש והאשה במקום סגור.
ובשדות ובדרכים מקום שאין בני אדם מצויים נחשב יחוד גם במקום פתוח כל שהם סמוכים
זה לזה שיעור שרואים זה את זו כמלוא עיניו( .משנת היחוד עמ' ב-ד)
יום שלישי
-יחוד אח ואחותו
יחוד אח ואחותו יש מתירים לפרקים ולא בקבע [רא"ש ,וכ"פ החזו"א] ,ויש אוסרים
בכל ענין [רמב"ם ושו"ת שואל ונשאל בדעת השו"ע ,וכן פסק הבן איש חי] .ולמעשה מנהג
בני אשכנז כדברי המתירים ,ובני ספרד נהגו להחמיר בזה כשיטת האוסרים ,כך שההורים
צריכים ליזהר שלא להניח את ילדיהם במצב של יחוד בשעות הלילה.
אמנם ביציאה בשעות היום כשעתידים לשוב לביתם בשעות הקרובות – נהגו להקל על סמך
שאין נועלים את דלת הבית.
וכמו כן נהגו להקל בשינה בשעות הלילה כשאחד מההורים נמצא בבית גם בשעה שהוא
ישן( .משנת היחוד עמ' יב-יג)
-יחוד עם ארוסה/משודכת
אסור להתייחד עם ארוסתו וכל שכן עם משודכתו ,ואיסור זה הוא מן התורה .וללון
בבית אחד עם המשודכת יש אוסרים הגם שישנים עמם עוד אנשים ונשים ,ויש מתירים.
וכשהמשודך מתארח בשבת אצל משפחת המשודכת נהוג להלינו בבית נפרד .ובשעת
הדחק יעשו שאלת רב( .משנת היחוד עמ' כט)
יום רביעי
-יחוד אשה עם הרבה גברים
אסור לאשה אחת להתייחד אפילו עם הרבה אנשים ,ואפילו היו מוחזקים בעינינו לכשרים
לדעת השו"ע .ואולם הרמ"א התיר לאשה אחת להתייחד עם שני אנשים כשרים ,אבל עם
פרוצים אסור לכל הדעות .ומנהג בני אשכנז כשיטת הרמ"א להיתר[ .גם לשיטתם המחמיר בזה
תבוא עליו ברכה ,ורק ביחוד אשה אחת עם שלושה אנשים יש להקל לכתחלה] ,ואילו בני ספרד צריכים
להחמיר בזה מן הדין כדעת השו"ע .והמקילים בזה בשעת הדחק גדול ובדרך עראי יש להם
על מה שיסמוכו( .שו"ע שם סי' כ"ב סעי' ה' ,ומשנת היחוד עמ' סז-סט)
