Page 49 - PIN-V2
P. 49

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪31‬‬

                                                           ‫ת שפרפוינופר‬

     ‫ובשעת הדחק גדול ניתן להקל באופן חד פעמי בשני אנשים ואשה‪ .‬אולם באיש אחד ושתי‬
     ‫נשים אין להקל בזה כלל‪[ .‬ולבני אשכנז ניתן להקל באיש אחד וג' נשים‪ ,‬אך לבני ספרד אין‬

                                                            ‫להקל כלל]‪( .‬משנת היחוד עמ' קנב)‬
     ‫ויש להיזהר בזה בנסיעה למקומות ישוב מרוחקים לקראת סוף הנסיעה נשארים כמה‬
     ‫אנשים עם הנהג וכל זמן שיש שם שני אנשים ושתי נשים יש להקל‪ .‬ואם נשארה אשה אחת‬
     ‫עם איש אחד בנוסף לנהג אזי אם שניהם כשרים ואפילו אם רק אחד מהם כשר ‪ -‬יש להקל‪,‬‬
     ‫ובשעת הדחק אפשר שיש להקל אפילו שניהם אינן בחזקת כשרים‪ .‬ואם נשארו שתי נשים‬

                                              ‫עם הנהג וכל שכן שלוש – אפשר גם כן להקל‪.‬‬
     ‫אולם מרגע שירדו מן הרכב הנוסע או הנוסעת האחרונים שעמה – עליה לירד מיד‪( .‬משנת‬

                                                                                                   ‫היחוד עמ' קנג)‬

                      ‫‪ -‬רכב אשר חלונותיו כהים או מכוסים בוילונות או במגן מקרני השמש‬
     ‫אסור להתייחד בתוכו ולישב במושבים האחוריים בהם לא ניתן לראות מקדמת השמשה‬

                                                                           ‫הגלויה לרה"ר‪.‬‬
     ‫וה"ה אם הכלי רכב גבוה שאי אפשר לראות את הנעשה בתוכו ‪ -‬אסור להתייחד ברכב זה‪,‬‬
     ‫אלא רק במושב הקדמי ורק בשעות בהם ישנה תנועת אנשים או כלי רכב במקום‪( .‬משנת‬

                                                                                             ‫היחוד עמ' קנא בעיון)‬

                                                                         ‫‪ -‬יחוד במעלית‬
     ‫כשאין בשהייה במעלית כדי שיעור טומאה [שיעור טומאה לענין יחוד נע בין דקה לשלוש‬
     ‫דקות לערך‪ ,‬ותלוי גם כן באם היתה בין המתייחדים היכרות מוקדמת] – מותר מעיקר הדין‬

                                ‫לאיש ואשה לעלות ולירד בה‪ .‬ואפילו אינה נעצרת בכל קומה‪.‬‬
     ‫ואם השהות בתוכה היא יותר מזה – אין היתר אלא כשאפשר לפותחה מבחוץ כמו שהוא‬

                                                                      ‫ברוב ככל המעליות‪.‬‬
     ‫אמנם ברור שמוטב להניח לאשה לעלות קודם ולהמתין עד לשוב המעלית ולעלות בה לבדו‪.‬‬
     ‫ויש מחמירים מן הדין בכל האמור מטעם שבאיסור יחוד חששו גם לעצם הקירבה‪ .‬ומן‬
     ‫הראוי להחמיר כדבריהם בפרט במעליות קטנות המיועדות לארבעה נוסעים כך שנמצאים‬

                                                   ‫עומדים בסמוך זה לזו‪( .‬משנת היחוד עמ' קנז)‬

                          ‫הפנינים שבתורה‬

     ‫ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה‬
                                                                                     ‫אשתו (כו‪ ,‬ח)‬

                                                                       ‫תר שר ש"רר–ר"ורשקףרתברמיךרויו'"‪-‬רש תוםורמשמשרמטפו‪.‬‬
                                                           ‫ורשריםברן‪,‬רמנוברק תרםנפוברתפרפשמרשרםמרטםרנווקתרבישוןר"מצחק"?‬

        ‫כ תם‪,‬רנררבתרםנפובריימנכוררסונרינוירבשיוהרברפ‪,‬רנררברק רמט פרבכררפרםזוירופרברןרבביריתרשםרטמוכםרבבחרכפר"מצחקרתפר בקם"‪.‬‬
      ‫נררמט פרםכרשותרןרתרכםריצו ךרסרתוקר צוכופרורוצ נרורםתרשררהרשירבןרתורבפרםזוירביבנ‪,‬רנררתזרבימ רסרתוקר צוכופרוצ נרורשירבןרתורבפר‬

                                                                                 ‫םזויררימ ריהרם צוןריקרוהרםשיוהרוםתםבםרבברפ‪.‬‬
      ‫תיתרצ רךרשרםרםרפמרנרבבחרכפר"מצחק"‪-‬רמצחרקרומשמחרתפרםתרשם‪,‬רופחריםרמתררסרומ צםרו קרתח"נרמקררהרמצוופו‪.‬רויתריםרופר‬

                                                                  ‫נבהרםת ץרתש רנו סרותונירמרנרייתרבחרכפרם"מצחק"רתפרתשפו‪.‬‬
      ‫נווקתרבםרופרבכררםזוירשמחרהרזםרבהרזםרנחרבוקררנררמרןרירנרשמתיר[נרסונרםחזו"תרבתרי פ]ר–רבבחרכפר"מצחקרתפרתשפו"רבםבכקםרזםר‬

                           ‫יזםרפמרנ‪,‬רבחב ופרוכתמכופרתמרפרפרברןרבכררםזוי‪,‬רנווקתרתזרפש םרשנרכפרם'רבברפה‪,‬רובזנררפהרבבכררןרבנררבנ‪.‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54