Page 50 - PIN-V2
P. 50
ההלכה שבתורה | תורת גילה 32
םינופרשוכופרבבכררכררכרשוק
פרשת ויצא
הלכות שונות בענייני נישוק
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל
את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו .וישק יעקב לרחל וישא את קלו
ויבך .וכו'.
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל
ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה (כט.י-יג)
ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב .למה נחבאת
לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור .ולא נטשתני
לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו (לא.כו-כח)
וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו (לב.א)
ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל
ולא מצא .ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים
לי ויחפש ולא מצא את התרפים (לא.לד-לה)
[ואיתא ברמב"ן -ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך]
מבואר בפרשתנו עניין הנישוק כמה פעמים -בנישוק יעקב לרחל ,בנישוק לבן את יעקב,
בנישוק לבן לשבטים ובתירוץ סיבת רחל שלא מנשקת ידי לבן אביה.
מהות הנשיקה ותועלתה ברוחניות – היא היות ונפש האדם הקשורה נשימתו בפה ,מתחברת
אל הדבר המנושק ,ומורה על קשר ודביקות רוחנית אל הדבר ההוא .גם בעולמות העליונים,
חיבור האורות הרוחניים מכונה בשם "נשיקין" ,כענין השקת מי המקוה והפיכתם לגוף אחד.
ובזוהר [משפטים קכד ]:איתא :הכי תנינן ,מאי נשיקות? אתדבקותא רוחא ברוחא ...מאן
דנשיק בחביבותא ,מתדבר רוחיה ברוחיה בדביקותא דחביבותא ,ומאן דלא נשיק בחביבותא
לאו בדביקותא הוא.
וכתב הרמ"ק [אור החמה ח"ב דקנ"ה ע"ד] :שסוד הנשיקה שהיא בפה ששם נביעו דרוחא,
היינו מקור הדיבור והנשימה ,והיא מורה דביקות רוחנית ,יחוד העולמות והמשכה רוחנית
בנפש.
ונבאר בפרטות ענין הנישוק בעניינים שונים המותרים ואסורים ,אופנם וטעמם:
יום ראשון
נישוק ידי הרב
-מעלת ותועלת נישוק ידי הרב
המנשק ידי רבו שלימדו תורה ,יש בכך תועלת גדולה לנפשו ,ועל ידי כך יוכל להחכים
בתורה.
