Page 481 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙‪ÂÓ‬‬

‫מיהו חילוק יש בי גזירת קדמוני לשל אמוראי‬ ‫קאמר אלא ביו ז' לא יעשה כ ‪ ,‬ולהרבה פוסקי‬
‫בתראי‪.‬‬ ‫אטבילה קאי‪ .‬משמע דבח' הטבילה מותרת ולא חשו‬
‫לסר בתה מספיקא‪ ,‬דל"ד לנדה דאורייתא שא‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬תינח בח' שמעול לא נאסר בזבה‪ ,‬אבל‬ ‫תטבול ביו תשאר בנדתה לעול ‪ ,‬משא"כ בזבה‬
‫דאורייתא א תטבול ביו ‪ ,‬א לא תשמש ולא‬
‫בז' שמאז נאסר בנדה דאורייתא ובזבה‬ ‫תסתור ביומה אתי לילה‪ ,‬וטהורה היא ממילא‪ ,‬בכי‬
‫ואז היה ג סמו לחשיכה אסור יש לספק לר"ת א‬ ‫הא לא חששו לסר בתה לאסור בח'‪ ,‬מיהו‬
‫נשאר עתה באי' או לא‪ ,‬דלא החמירו בלא פלוג כ"כ‪.‬‬ ‫להפוסקי דלז' בדיעבד לא עלתה לה טבילה‪ ,‬י"ל‬
‫משו"ה לא הזכיר ר"ש יו ח' משו דבדיעבד מיהת‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דעת רוב ראשוני ואחרוני' לאיסור‪ .‬ואמנ‬ ‫עלתה לה טבילה משא"כ בז'‪ ,‬אבל לאינ פוסקי ק'‬
‫בוודאי‪ .‬אע"כ לא גזרו ביו ח' משו סר בתה‬
‫הגאו חכ צבי בתשוב' סי' י"א פשוט ליה‬ ‫בזבה דאורייתא‪ .‬איברא היינו בשני קדמוני שהיו‬
‫מאוד דמעול לא עלה על דעת ר"ת לאסור בז' סמו‬ ‫בקיאי בפתחי נדה וזבה דאורייתא לא שכיחי‪ ,‬דהרי‬
‫לחשיכה‪ ,‬דמסתמא רשב" ור"ת פליגי על דבר‬ ‫בי"א דבי נדה לנדה היא מסולקת בדמי ובחזקת‬
‫ההוה ורגיל‪ ,‬היינו שהגיעה זמנה לטבול אור ליו‬ ‫טהרה היא‪ ,‬וכיו דספיקא וחששא בעלמא נמי היא‬
‫ח' ורוצית להקדי בז'‪ ,‬אבל אשה שנדחה טבילה על‬ ‫לא גזרו ביה רבנ ‪ .‬נמצא בנדה דאורייתא אסורה בח'‬
‫יו ח' מזה לא מיירי דאינו הוה ורגיל‪ ,‬וכתב שכל‬ ‫אפי' סמו ללילה בלי פקפוק‪ ,‬ובזבה דאוריי' מותרת‬
‫המודי על האמת יודה לזה‪ ,‬ושיש לדחוק ג‬
‫ברא"ש וטור‪ ,‬דיו ח' שכתבו ה היינו אור ליו ח'‬ ‫ביו ח' משתנ החמה‪.‬‬
‫ומקדמת ביו ז' ואותו קראו יו ח'‪ .‬ואני מודה על‬
‫האמת‪ ,‬מ"מ דחיקא לי מלתא בכוונת הרא"ש וטור‬ ‫‡‪ Í‬אחר שנתמעטו הלבבות וכולהי נשי ספק זיבה‬

‫הנ"ל‪.‰‬‬ ‫נינהו והוה גזירה דשכיחי טובא בכל אשה‬
‫ואשה ובכ"ז ועיד ‪ ,‬דהרי ליכא נדה גב אלא זיבה‪.‬‬
‫‪ Ô‡‚‰Â‬עבודת הגרשוני סי' כ' כתב בפי' דברי‬ ‫א"כ ג בהו איכא משו סר בתה בח' כמו שהי'‬
‫בנדה דאורייתא‪ ,‬אע"ג דהוה רק ס'‪ ,‬מ"מ גזרו‬
‫תוספות )ש ( שכתב )ר"ת( דשוב לא יבוא‬ ‫וחששו כמו שהוכיח תוס' )נדה סז‪ ,‬ב ד"ה משו (‬
‫לידי ספק‪ ,‬דקאי אאשה בעצמה ובז' שלה‪ ,‬דאי‬ ‫מאמוראי דתקנו באונס גנבי ואבולאי‪ .‬אלא עתה יש‬
‫אהבת ומיירי בח' דהבת לא תבוא לידי ספק עי"ז‪,‬‬ ‫מקו לספוק בסמו לחשיכה אי ג בהא גזרו או‬
‫והא הבת אינה נזכרת בכל הדיבור הזה‪ ,‬וע"כ בז'‬ ‫לא‪ .‬ואפשר לא שינו בי גזירה ראשונה לשל עכשיו‪,‬‬
‫קאי ואהאשה‪ ,‬עכ"ד עה"ג‪ .‬ולא פי' יפה את דבריו‬ ‫וזהו דעת רשב" ‪ .‬ואמנ ר"ת מתיר בזה"ז סמו‬
‫כי בתוס' נדפס ˘‪ .˜ÙÒ È„ÈÏ ‡Â·È ‡Ï ·Â‬נראה שהיו‬ ‫לחשיכה אעפ"י שמודה בעיקר תקנה הראשונה דלא‬
‫גורסי בברייתא דר"ש אבל אמרו חכמי אסור‬ ‫פלוג‪ ,‬מ"מ בזה"ז מקיל דלעול אי להחמיר בלא‬
‫לעשות כ שמא יבוא לידי ספק‪ ,‬וכ"כ בחי' ר" שיש‬ ‫פלוג כמו בגו הגזירה כמ"ש כתבי מהרא"י )סי' קסד(‬
‫לגרוס כ בש"ס עפ"י ברייתא דת"כ ושכ גרס רי" ‪,‬‬
‫וקאי אטהרות ובעל שהוזכרו ש בבריי'‪ .‬והתוס'‬ ‫מביאו מג"א סי' תמ"ז ססק"ה„‪.‬‬
‫נקטו לשו הבריי' וע"כ כתבו תוס' שבבואה לביתה‬
‫בלילה שוב לא יארע מ"ש בברייתא יבוא לידי ספק‪.‬‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬יוב המש תוס' ד"ה משו סר בתה ליכא‬
‫והנה בברייתא לא הוזכרה בתה‪ ,‬ולא היתה ש שו‬
‫גזירה בסריכת הבת בזבה דאורייתא‪ ,‬וע"כ איו ז'‬ ‫לפרושי וכו' ומיהו אומר ר"ת וכו'‪ ,‬דלכאורה‬
‫קאי וכדברי עה"ג‪ .‬ומ"מ יש לפקפק ג ע"ז ההכרח‪.‬‬ ‫מה לשו ומיהו‪ .‬והשתא א"ש דאע"ג דגזרו בזה"ז‬

‫„‪‡Ï· ¯ÈÓÁ‰Ï Ôȇ„  Èȉ ,‰¯Â˙ ̘ӷ ̉ȯ·„ „ÈÓÚ‰ ‡Ï ‚ÂÏÙ ‡Ï ÌÂ˘Ó ¯ÂÒȇ‰„ ‡Îȉ„ Ï"˜Ò ‡"‡· ÁΘ 'ÈÒ Á"‡ ‚"ÓÙ· Ê"ÈÚÎ '¯ .‬‬
‫‪.‰¯ÈÊ‚‰ Û‚· ÂÓÎ ‚ÂÏÙ‬‬

‫‪‰Ó ÔÈÈÚÓ‰ È ÙÏ Â Î¯Ú‰ ‰ ‰ :Ï"‰Ê· ˆ"ÎÁ‰ ˙‡¯Â‰ ÏÚ ·˙Î ÂÒ˙ 'ÓÚ Âˆ˜ 'ÈÒÏ ‰ÁÈ˙Ù· (‰ ˘˙ Ì"È È"˙ÎÓ Ï"ÂÈ) ‚"Á ÌÈ ÂÓ¯ Ò„¯Ù· .‰‬‬
‫˘ ‪,‡˜Â„ 'Á· ˙"¯ ȯ·„ È˘¯ÙÓ„ Ï" ‰ ÌȘÒÂÙ‰ ȯ·„ ‰‡¯ ¯˘‡Î È Â˘¯‚‰ ˙„Â·Ú ÏÚ· ·¯‰ Ì Ó‡ .˙"¯ ȯ·„ ˘Â¯ÈÙ· ÌÈ Â¯Á‡‰ ˜ÏÁ‬‬
‫·‪Ì‚‰ Ï" ‰ È·ˆ ÌÎÁ‰ ·¯‰ Ìχ .Ï" ΠÏ" ‰ ÌȘÒÂÙ‰ ˙Ú„Ï Ì‚ ‰È„È„ ÔÂ„È · ¯˙ȉ ‡ÂˆÓÏ Á¯Ë ˜¯ ,Ï" ‰ ÌȘÒÂÙ‰ ˙Ú„ È ÙÓ Â˙Ú„ ÏËÈ‬‬
‫˘¯‡‪·¯‰„ ‰È¯·Â‚ ·¯ ‰ÓÎ ,‰Ê ÏÚ „Â‡Ó È˙‡ÏÙ ,‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰Ï ¯˜ÈÚ Ï" Âȯ·„˘Â ,ÔÎ ˙Ó‡‰ Ôȇ˘ ·˙Î Ê"ÎÚ ,Ï" ‰ ÌȘÒÂÙ‰ ȯ·„ ‰‬‬
‫‪Ì Ó‡ ,È˙˘¯Á‰ ‰Ê· ÌȘÊÁ ˙„ÂÒÈ ˙¯¯· ˙Âȇ¯ ÂÏ Âȉ ÂÏȇ ,Ï" ‰ ‡˙·¯ È ‰ ÏÎ „‚ ‰˘ÚÓÏ ˜ÂÒÙÏ ,Ï" ‰ ÌÈÏ„‚‰ ÏÚ ˜ÂÏÁÏ Ï" ‰‬‬
‫·‡‪Íȯ‡‰˘ ˘"Ú .„"Ò· ˘"ÂÓΠ,ÔÈ ·‰ ÏÂÙÈ „ÂÒȉ ÚÚ¯˙‰·Â ,˙ÂÚÂÚ¯ ˙„ÂÒÈ· ˙ÂÈ · „Â‡Ó ˙¢ÂÏÁ ÂÈ˙Âȇ¯ ÏÎ ,‰Ê· ÔÂÈÚ‰ ȯÁ‡ ˙Ó‬‬

‫·‪.[ʈ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰‡¯Â] .Âί„Î ÌȘˆÂÓ Ìȯ·„· ‰Ê‬‬
‫‪.˜ÙÒ È„ÈÏ ‡Â·˙ ‡Ï˘ :Â È ÙÏ˘ 'ÒÂ˙· .Â‬‬