Page 486 - 2
P. 486
‡ ˙ ¯ÙÂÒ לסימ ב Ì˙Á
הוספות והשלמות
‡[ · ÔÓÈÒÏ
כ אנו מסופקי בדבר לא ניקו לעשות מעשה נגד ˘ ÌÂÏוכל טוב ,להרב המופלא ומופלג החרי
שני האחרי המסייעי' לאשר הוא עתה ולא
מוציאי האשה מבעלה וג לא מלקי הב וכ אי מושל במעלות עדני העצני כש"ת מה"ו
מוציאי ממו ,וכל זה שלא נעשה מעשה מחדש יששכר דוב ני' בק"ק לבוב יע"א.
משא"כ בשוחט ששחט בהמות וכל שוחט בחזקת
שיודע ושוחט שפיר ,ועתה ששני אומרי שהי' ‰Êאיזה שבועות אשר הגיעני יקרתו ולהיות כי
סכינו פגו ושני מכחישי אוקמינ' הדבר כמו שהי'
בסת ,א לא באו עדי כלל והיתה הבהמה כשירה מעוטה אני במעטה הטרדות כידוע וג אי
מחזקת השוחט ,וכ אוקמינ עתה ולא נעשה מעשה הדבר נוגע לדינא ,הנחתי מכתבו עד עתה ופניתי
לפסול השוחט ולאסור הבהמות השחוטות ,והוא מעט זמ ,ועברתי על דבריו ולהצדיק הצדיק מעיקרא
כבוד אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל מחצי מעלתו ני' אשר
פשוט. ירה לפי דעתו על דבריו הקדושי באתי בשורותי'
ÍȯˆÂעיו לפי הנראה מהר" כתובות גבי שני אלו בתו המו טרדותי בקצירת אומר.
אומרי מת וכו' דהקשה קושי' תוס' על ¯‡˘ ÔÂלציו העמיד דבריו על פסק אאמ"ו זצ"ל
דמקשה הש"ס הבא עליה בא"ת ולא הקשה בחטאת
ותי' דרצה להקשות ג לסוברי דתרי ותרי ספיק' בספר חת סופר סימ ב' דמדאורייתא
דאורייתא וצ"ל מאי יענה בתירו הש"ס באומר ברי אוקמי' השוחט על חזקתו רק מדרבנ אסור דתרי
לי קשה להלכתא דתרי ותרי ספיקא דרבנ א"כ ותרי ספיקא דרבנ ומעלתו ני' הביא על זה סברת
בחטאת קאי ,כיו דל"ל ע"כ סברת תוס' דדייקא, הר" כתובות בסוגי' דשלושה שישבו לקיי השטר
וע"כ צ"ל דהר" סובר דל"ק למסקנא דברי דידה דג דתרי ותרי מדאוריתא מוקמי' אחזקה ,היינו א
מהני נגד החזקה ולא קשה רק בה"א דלא ידע אי אנו מוציאי עי"ז דבר אחד מחזקתו ,אבל
דטוענת ברי וכ"כ הפ"י בכתובות ש ,וא"כ האי להוציא דבר מחזקתו כגו א נישאת להוציא מבעלה
הוכיח מיבמות צ"ג דלא אזלינ בתר חזקה להפקיע או להוציא ממו לא מוקמי' אחזקה וא"כ כ נמי
מבעלה הלא ש אומרת ברי וכתירו' תוס' באמת בנדו זה אי מוציאי השחוט' מחזקה שאינו זבוח,
ש ,וי"ל עפ"י שהקשה בספר בית מאיר סימ קנ"ב ולא ניזל בתר חזקת השוחט עכ"ד ,אומר אני אינו
דתי' תוס' לא מהני להא דמקשה הש"ס ספק ממזר רואה תמוה בזה דרוב ראשוני בסוגי' ש מתרצי
הברי שלה לא תהני רק לה ולא לבני יע"ש וי"ל באופ אחר ולא רצו בסברת הר" יעיי' הרז"ה
כי זה היה קשה להר" אבל לא משמע כ מלשונו. ומלחמות ש ויעיי רא"ש ש ,וכ נראה מתוס'
יבמות דמני' מייתי הר" עיקר ראייתו שתיר באופ
Ô‰Âדעת אבא מאוה"ג זצ"ל לאסור בפשיטות אחר ,וכ נראה מתוס' כתובות כ"ו ,ויעיי רמב"
קדושי גבי ינאי דמביא סברת הר" ויעיי' תוס' רי"ד,
מדרבנ עכ"פ ולפע"ד יש לעיי א נאסר בכזה מהנראה כי רוב לא ס"ל כהר" ומה תפיסה על
עפ"י תשובת פ"מ סימ ק"ח דחידש סברא די"ל דהא אבא בזה א דבריו אזלו לרוב ראשוני ,אבל באמת
דמחמרינ בתרי ותרי מדרבנ ,היינו כיו שאנו ג להר" ניחא ,כי המעיי בצדו יראה ויבי כי כוונת
צריכי להוציא כת אחת מחזקתייהו לכ מחמיר' הר" דבתרי ותרי דאמרינ אוקמינ אחזקה דהיינו
עכ"פ מדרבנ משא"כ היכי דלא מוציאי' שו אחד יע דספק הוא אנו מניחי הדבר כמו שהי' עד עתה
מחזקתו שפיר אמרינ אוקי הדבר על חזקתו שהי' אחזקתו ,ונגד זה סובר הר" א נצטר עתה לעשות
קוד ,וא"כ בנדו דיד יש לקיי שניה די"ל אוקי מעשה מחדש כגו להוציא אשה מבעלה או ללקות
השוחט על חזקתו דשפיר בדק ומרגיש ולא היה הב כשבא על בת ישראל ,או להוציא ממו איפכא
אנו אומרי כיו ששני אומרי כ ושני אומרי
