Page 489 - 2

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙„‬

‫אממוני בפירוש לכ ‪ ,‬מה צור הסכמת רוב הקהל‬ ‫קבלת מינוי בתחלה‪ ,‬מה לי חזרה בסו ‪ ,‬וכשהרוב‬
‫לה ‪ ,‬ועל כרח דראשי הקהל קורא לשבעה טובי‬ ‫מסרבי על תקנת הוי כאלו סלקו ממינויי ‪ .‬ובזה‬
‫העיר שאי ממוני לכל דבר‪ .‬ועל כ שינה שמ‬ ‫יישב הא דנשיאי דה נתמנו מפי הש יתבר ואי‬
‫מטובי העיר לראשי הקהל‪ .‬ומיהו זה יש לדקדק ג‬ ‫אפשר לסלק יעוי ש ‪ .‬ומשמע דמפרש כ לשו‬
‫אי אשבעה טובי העיר שלא נתמנו לכל דבר קאי‪ ,‬מה‬ ‫המרדכי דמה לי כו' הנזכר‪ .‬ולפי טע זה צרי‬
‫צור מסכימי דמשמע שמסכימי בפירוש‪ ,‬וכ כתב‬ ‫שיהיו דוקא רוב מתו כול הכי נמי סילוק ‪ ,‬כיו‬
‫אחר כ בהדיא בראייתו מהוריות ומשמע אפילו לא‬ ‫דלא בא אלא מתורת סילוק מינוי לסלק ממינויי‬
‫הרכי אלא בראשו‪ ,‬הרי דהרכנת הראש מיהו בעי‪,‬‬ ‫שכבר מינו הוא כביטול הסכמה דצרי ג כ‬
‫הסכמת רוב ככול ]מה שאי כ למש"ל על פי‬
‫והרי למעלה כתב דאפילו שתיקה די‪.‬‬ ‫דברי רמב" הרי ש לא היו כל ישראל במעמד‬
‫אחד כלל להיות הרוב המפקפקי ושל"פ אצל‬
‫‪ ¯ÙÒ·Â‬חת סופר ש כתב שוב בש הראבי"ה‬ ‫מתו כול [‪ .‬אבל סברתו תמוה בעיני דהרי ה לא‬
‫באו לסלק ממינויי כלל‪ ,‬רק אומרי שאי רוצי‬
‫דלא צרי הסכמת הרוב אלא שבעה טובי‬ ‫בהתקנה‪ ,‬וא א ידחוק לומר דסתמו כ הוא‪ ,‬כיו‬
‫העיר במעמד אנשי העיר שידעו ולא מיחו וכ כתבו‬ ‫שאינ מרוצי בתקנה זו הרי ה כאלו אומרי‬
‫כל הפוסקי כו' דוקא לעני הוראה כו' אבל לעני‬ ‫שלדבר זה אי רוצי שיהיו ה ממוניה ומושלי‬
‫במארה כו' רובו ככולו בשתיקה ומיעוט כו' ע"ש‪.‬‬ ‫עליה לתק ‪ .‬מכל מקו זהו אלו היו אומרי זה‬
‫וא דדבריו סתומי בהי שבעה טובי העיר מדבר‪,‬‬ ‫קוד שתיקנו‪ ,‬אבל אחר שתיקנו וכשהודיעו לה‬
‫דמשמע דקאי אשלפניו אנתמנו בפירוש‪ ,‬וכ נראה‬ ‫אומרי שאי רוצי זה‪ ,‬מה מועיל סילוק אלמפרע‬
‫ממה שכתב וכ כתבו כל הפוסקי ‪ .‬מכל מקו על‬ ‫והרי בשעת התקנה עדיי היו ממוני שלה וחלה‬
‫כרח אי אפשר לומר כ מדברי המרדכי במעמד‬ ‫התקנה עליה בשעת מעשה‪ ,‬ומה יועיל מחאת‬
‫אנשי העיר מפורש דקאי אלא נתמנו לכל דבר ]ועיי‬ ‫אחר כ ‪ .‬ואי לומר דאי הכי נמי דלא איירי אלא‬
‫ש הוא מביא קושית מרדכי רק מכרכי ‪ ,‬והמעיי‬ ‫כשמיחו קוד שתיקנו עדיי ‪ ,‬דא כ אמאי נדחק‬
‫ש במרדכי במה שכתב א על גב דבפרק בני העיר‬ ‫מנשיאי הרי ש וילונו היה אחר כ כשנודע לה ‪.‬‬
‫אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר‬ ‫ובאמת תירצו אנשיאי לפי דרכו אי מספיק כלל‬
‫כו'‪ ,‬יראה דג מזה הוקשה לו‪ ,‬והיינו ממה דמצרי‬ ‫דלא נתמנו על פי הדבור אלא לנחל את האר‬
‫במעמד אנשי העיר דוקא‪ ,‬ועל זה תירצו דש בסת ‪,‬‬ ‫כמפורש בקרא‪ ,‬וכ איתא בקדושי מ"ב א' דהוו‬
‫אבל בהובררו אי צרי במעמד אנשי העיר[ יעוי‬ ‫אפטרופסי ושלוחי העדה לזכות ולחוב על מנת‬
‫ש ‪ .‬וג מה צור לדידעו ושתקו לפי מה שכתב‬ ‫לזכות בעני חלוקת האר לא אכריתת ברית לבני‬
‫בעצמו הטע דמחאה מועיל דהוי כסלקו‬ ‫אד ‪ .‬והרי על כ הוא מודה דבמחאת לא נסתלקו‬
‫מהתמנות ‪ ,‬וא כ כל שלא ידעו כלל בדבר ולא‬ ‫מהתמנות לגמרי להצרי אחר כ ג לענייני‬
‫מיחו בפירוש‪ .‬הרי לא נסתלקו מהתמנות ‪ .‬ועל כרח‬ ‫אחרי התמנות חדש‪ ,‬אלא שהוא אומר דלדבר זה‬
‫דזה קאי אשבעה טובי העיר סת דצרי מעמד אנשי‬ ‫סילקו ממינוי וכאלו לא נתמנו לדבר זה‪ .‬וא‬
‫העיר דווקא‪ ,‬ומודה ג הוא דרישא וסיפא בראיה‬ ‫הכי נמי בנשיאי א דנתמנו מפי ד' לנחל האר ‪,‬‬
‫מהוריות קאי אשבעה טובי העיר סת ‪ ,‬אלא שכתב‬ ‫לשאר ענייני אינו מפי ד' ויכולי לסלק לדבר‬
‫דג בזה רוב מסכימי היינו בשתיקה‪ .‬והא ליתא‪,‬‬
‫דבפירוש כתב להפ כנזכר לשונו‪ .‬והחילוק בי זה‬ ‫זה‪.‬‬
‫להוראה כתב אחר כ לעני מחאת המיעוט שכתב‬
‫ואי להשיב דוקא בשתיקי כו' דהני מילי בהוראה‬ ‫‡‪ ‡Ï‬דבאמת לא מהני סילוק אחר כ כלל‪ ,‬וא‬
‫כו'‪ ,‬עיי ש דקאי אמיעוט דאי צרי שישתקו אלא‬
‫אפילו מיחו‪ .‬אבל לעני הרוב דצרי הרכנת הראש‪,‬‬ ‫בשעת מעשה יש לומר דמחאה בתקנה אינו‬
‫בזה לא חילק בי הוראה לכא כלל‪ .‬וג לישנא‬ ‫סילוק התמנות כלל‪ ,‬והמרדכי לא כיו לזה כלל ולא‬
‫דרישא רוב הקהל מסכימי משמע מסכימי‬ ‫קאי כלל אשבעה טובי העיר הממוני לכל דבר‪ .‬ובעל‬
‫ספר הנזכר נעל ממנו דברי הב"ח בחוש משפט ש‬
‫בפירוש‪.‬‬ ‫שהבי בפשיטות דכל לשו זה קאי אשבעה טובי‬
‫העיר שלא נתמנו לכל דבר‪ .‬ובזה נראה לי דהדי עמו‬
‫‪ ‰‡¯ Â‬לי ברור דראבי"ה מחלק בזה בי כול‬ ‫מבבא דרישא א רוב הקהל מסכימי וכו'‪ ,‬ואי‬

‫לרוב ‪ ,‬דדוקא במעמד אנשי העיר כול‬