Page 492 - 2
P. 492
Ì˙Áלסימ ו Ê ˙ ¯ÙÂÒ
דהול"ל בקיצור כיו דאית לי' היתר וביטול ,ולמה לרמ"א ביו"ד ,דל"מ ודווקא בחפ פלוני ,ובח"מ
תלה משו דבדה מלבו ,ובח"ס כ' דכוונת תוס' קאי שאסר ע"ע שלא למכור כלל ולפ"ז בנשבע שלא
דאיס' שבא ע"י עצמו קיל ,ואי ל בו אלא חידוש', לשחוט או איסו' שאסרו הקהל א"ע מהני עיי' בו.
וציי על ש"ס שבועות כ"ד דס"ל לר"ל דאיס' הבא
ע"י עצמו קיל מאיס' הבא מאליו ,הנה מה דפשיט È ‡Âבנו בעניי ,לא זכיתי להבי דבריו הקדושי'
לאבא זצ"ל דטעמא דר"ל דלא אמרינ כולל באיסו'
הבא ע"י עצמו משו' דקיל ,כ מוכח מ מה דכ' תוס' במ"ש לחלק דבנשבע שלא למכור חפ פלוני
ש ד"ה דבדבר שאוסר לכ"ע מודה ר"ל כדמוכח איבד זכותו שא"א לשאול עליו אחר שעבר משא"כ
מיש אוכל אכילה אחת וע"כ דטעמא דר"ל משו' בנשבע שלא למכור סת ,ולא אבי ,הרי כל זמ
דקיל' ,והיינו באיסו' שאוסר ע"ע אינו דומה לאיסו' שלא עבר בידו לשאול ,ולא איבד בעצמו זכותו ע"י
תורה שאסור לכ"ע ,אבל הקדש וכדומה שאסור שנשבע כיו שבידו לשאול ולמה לא יועיל מכירתו,
לכ"ע כמו איסורי' שאסרה תורה חמור כמוה ,ומ"ש הלא בשעה שנאבד זכותו אחר שעבר על שבועתו
באבני מילואי בתשוב' שבסו הספר סי' י"ב לחלק בלא"ה מכור הוא לאחר ואי לו עוד בו ,ובשעה
בי האיסורי' ,דבאיסורי תורה ג דאי איסור חל על שמוכר ,ברשותו הוא לשאול ,והא דמדמה המרדכי
איסו' מ"מ איסור' אית בי' משא"כ באיסור הבא ע"י נשבע להא דאמרו לא ליזב ,הג שבידו לשאול ולא
עצמו דבריו תמוהי א"כ מאי שנא מוקדשי' דמודה איבד זכות' י"ל כיו דתלי' בדעת אחרי' הג דל"א
ר"ל וע"כ כמ"ש משו דקיל דאינו אסור לכ"ע ,אלא מי יימר דמזדקק לי' מ"מ לאו בידו הוא ותולה בדעת
דלפ"ז ל"א שפיר מה דקמ"ל רבא ש בשבועה על המתירי' והוא איבד כחו וזכותו ע"י שבועתו כנ"ל,
שבועה דמהני כולל ,דה"א באיסור הבא ע"י עצמו עיי' שבת מ"ו ע"ב ורשב"א יבמו' פ"ח ע"א סד"ה
ל"א כולל ,לפמ"ש משו דקיל והוי כקל על חמור, הא דאמרינ' ,ותוס' גיטי פ"ד ד"ה הכי בדיד' קיימ'
בשבועה על שבועה דשניה שווי אי ס"ד דל"א
כולל ג ר"ל מודה בכה"ג לזה אנו צריכי' לדברי לאגרוש' עיי"ש היטב.
הא"מ דוודאי טעמ' דר"ל לאו משו"ה הוא כמ"ש,
אבל רבא קמ"ל דס"ד דשבועה על שבועה לא È ‡Âבעניי הכינותי יישוב לסתירת הרמ"א על פי
אמרינ כולל כיו דבלאו כולל אי כא איסו' כלל
דרכו של אבא מאוה"ג זצ"ל ,ואני הול בדרכו
קמ"ל ורבותא איכא עכ"פ כנ"ל. ונקיטנא במקצתו ולא מטעמא וקוד שנבוא למטר'
כוונתינו נרחיב הדיבור בביאור שט' תוס' ורא"ש
‡ˆÂȉלנו כי יפה נסתייע אבא זצ"ל מש"ס בתשובה והגהות מרדכי ושלטי גבורי' פ' משילי .
דשבועות דאיסור שבא מעצמו קיל מאיסו' Á˙ÙÂדברינו יאירו ,לפרש כוונת תוס' תמור' במ"ש
שאסר' תורה ,הג דלא קיי"ל כר"ל בהא דאפי'
באיסור הבא ע"י עצמו אית ל כולל כר"י מ"מ בגו וז"ל כיו שאי איסור זה כמו לא יוכל
הסבר' דקיל איסור הבא ע"י עצמו לא פליג ר"י וי"ל לשלחה ,אלא שהוא בדה האיס' ל"א ל"מ וטרחו
ה"ט דל"א א"ע ל"מ באיסור הבא על ידי עצמו על חכמי לב למצוא טע לחלק בי איסו' תורה לאיסו'
שבדה מלבו ומדברי פר"ח בק"א יו"ד סי' א' נראה
עצמו.[‡ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢] . דהבי דכוונת תוס' כיו שיש לו היתר דאחר שהביא
תוס' תמור' כ' וכ"כ הרא"ש בתשוב' ,כיו שאפשר
לבטל לו נר' מדבריו דס"ל דמ"ש תוס' ומ"ש הרא"ש
הכל מטע א' ,ובאמת אי זה במשמעות לשו תוס'
 ÔÓÈÒÏ [‰
שבועות סי' ג' .ויש לפקפק הכא שנת יד לנדה וכל Â˙¯˜Èהגיעני נידו הבחור שתקע כפו לנערה שישא
דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני
ולהרמב" )פכ"א מאיסורי ביאה ה"א( קריבא דג"ע אותה ואמרו ה' עד ביניה אי רואה ,העדות
דאורייתא ,ויהרג ואל יעבור ,ואינו דומה למקח איננו שבועה ,וא שבועה אי כא עדות אי כא .
הנעשה באיסור בש" )סימ ר"ח סק"ב( ,זולת לדעת והתקיעת כ לא נזכר בו שו שבועה רק
מהרי"ט )ח"א סי' סט( דס"ל דוקא אי ניצל מאיסור ע"י שלהסוברי הוא ככריתת ברית בי הבתרי מצדקי'
דכתיב ונת יד .יעיי בשו"ת מיימוני השייכי לה'
