Page 490 - 2
P. 490
Ì˙Áלסימ ו ‰ ˙ ¯ÙÂÒ
גוזרי ומה צור להסכמת קהל היכי שרוב הקהל ה דה בשתיקה ,אבל א אחר מוחה כיו דאי אלו
הגוזרי ,שפיר מדמי זה להוראה דצרי שהרוב על שבעה טובי העיר הממוני מכול ,א רוב הקהל
כל פני יסכימו בפירוש וירכינו בראש על כל פני . מסכימי בפירוש כו' ומייתי מאי גוזרי כו' א
ולפי זה נראה לי ברור דמה שכתב וא לא הסכימו דש סנהדרי המחו ישראל עליה ,מכל מקו
משמע ליה קרא דבמארה את נארי ,היינו מה
כו' ,נמי ארישא קאי כשמיעוט מוחי ורוב הקהל לא שרוב ציבור גוזרי על עצמ .וכ בתשובת רשב"א
הסכימו בפירוש רק שתקו .וזה שכתב ומיהו לא קאי שהביא בית יוס ]יור"ד[ סו סימ רכ"ח דרוב ציבור
ארוב הקהל אלא אאות מוחי דמזכיר ברישא דהיינו כבית די הגדול כנזכר לעיל ,מייתי קרא דבמארה
המיעוט .ויותר נכו היה להגיה ולהעמיד תיבת ומיהו את נארי .ומבואר דמפרשו ארוב קהל .ונהי
דבהסכמת בית די הגדול בעינ רק דל"ק ציבור
אחר מה שכתב א הראשי עשו .ומכל מקו ג לפי בפירוש ושאינ יכולי לעמוד ,דהא ה בעצמ
נוסחא דיל יתפרש כ „"¯ÂÈ È"·ˆ ˙¯‡Ù˙ ˙"¢] .
[ÁÈ ˙‡ ·Î 'ÈÒ
„[ Â ÔÓÈÒÏ
השוחט ועל האוכלי משחיטת העובר ואיסור גמור ˘ ˙ÚÙשלומי ,משוכ מרומי ,לי"נ הרב
הוא וכל זה פשוט ומבואר לעי כל רואה.
המאוה"ג הותיק מלא עתיק ,ובקי חרו
ÌÂωÂראיתי כי פר"מ ני' פלפל בחכמה בדי זה בעל פיפיות עומד לתלפיות כש"ת מוה' אהר פריעד
א לא הטילו הקהל איסו' רק על השוחט, ני' אב"ד דק"ק בוסערמי יע"א!
א שחיטתו פסולה או לא ,הג שא"צ למעשה
בנידו שלפנינו כמ"ש מ"מ הואיל ואתי' ליד אימא Â˙¯˜Èקבלתי שבוע זו בעידנ' דשאול אני ביותר
בי' מלתא בטעמ' אשר כתוב לפני בחידושי ואוסי
כעת תוספות מרובה לדינא כיד ה' הטובה עלי בעיו לתלמידי' בלימוד הלו"ת מלבד טרדות רבות
דעדו עלי מכל צד ,בכ"ז להיות ענינו נחו לשעה
מעט מזעיר. למגדר מלתא פניתי מעט כיומא חדא לשו עי עיוני
לאשר בקשה נפשו היפה בצירו ב"ד ואקרו"ט
‰ ‰הפר"ח יו"ד בק"א סי' א' הוסי לבאר דבריו בקהלתו ,להסכי ולחוות דעתי בקיומו של הכרוז
והתקנה אשר גזרו שלא ישחט אלא מי שהורשה
מש"כ שאי השחיט' פסולה בדיעבד רק משו מפר"מ ני' ואסרו איסור על השוחט ועל בשר
קנס' דמשו כ"מ דא"ר ל"ת א"ע ל"מ אי לאסור הנשחט כי בקעה מצאו וגדרו גדר ויש מעוררי'
דכבר כ' תוס' בתמורה דבאיסו' שבדה מלבו לכ"ע
לא אמרי' א"ע ל"מ וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ז' ומפקפקי' על תוקפה של התקנה.
סי' ד' כיו דאפשר לבטלו ל"א ל"מ וכ"פ רמ"א
בח"מ סי' ר"ח ודלא כסמ"ע ש ורמ"א ביו"ד סי' ‰ ‰להלכה ולמעשה בנדו שלפנינו א"צ לפני ,כי
ר"ל עכ"ד .והנה הפר"ח נר' לו עיקר כפסקו של
רמ"א ח"מ סי' ר"ח וכ דעת ט"ז ש ועיי' ט"ז יור"ד הדבר מפורש לכל באי שערי הוראה ,כי יש כח
סי' רכ"ח ס"ק מ"ד ,ובחו"ד כ' דיש לתת טע לאסור ביד הקהל וכ"ש מרא דאתר' בצירופא לאסור המותר
השחיטה משו א"ע ל"מ ,והראה מקו ביו"ד סי' והוא מתשו' הרא"ש כלל ז' סי' א' ונפסק להלכ'
ר"ל כוונתו לפי הסמ"ע דנר' לו עיקר כרמ"א ביו"ד בי"ד סי' א' סעי' י"א ,אלא שבעל פר"ח לחלק יצא,
סי' ר"ל ,יש פני לאסור השחיטה ,ולש" בח"מ סי' דא אסרו על השוחט שלא ישחוט ,או גזרו בחר ,
ר"ח נשאר הדבר בספק לדינא א"כ ג הא מלתא אי שחיטתו פסולה בדיעבד מעיקר הדי רק מחשדא
בספק עומד וס"ד להחמיר ,ובח"ס יו"ד סי' וי"ו דחה וקנס' ,וכ משמעות דברי הרא"ש בסופו ,אבל
דברי החו"ד דהא הרא"ש כלל ז' סעי' ד' ס"ל דא"ע כשפרשו וגזרו שתהי' השחיטה אסור' אסור לכל
מהני ,ולדעתי החו"ד ל"א כ בכוונת הרא"ש לאכול משחיטה זו ,וכ"כ בתב"ש סי' ב' בשמ"ח
בתשוב' ,אלא דכ' אפשר דמשו א"ע לא מהני נפסל סעי' מ"ב והעתיקו בפרמ"ג סי' א' ,ולכ בנדו
השחיטה להחולקי על תוס' תמור' ותשוב' הרא"ש שלפנינו שמפורש אסרו איסו' על השוחט ,ועל בשר
הנשחט לית די צרי בשש שהאיסור רוב על
