Page 497 - 2
P. 497
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙·Ò
‡ ¯Áחתימת המכתב עלה בלבי דלא קשה קושיתי מוסי ,וכי כ א"ש שכת' הרמב" כא דאסור
לאכול משו חשב"ע שאסור בהנאה ,דאיסור הנאה
על הרמב" שהקשתי אי חל איסור חשב"ע, מיהו איכא וא"ש ,ומיושב קושי' הנ"ל דהא אשמעינ
דלפי דחידש רבא ביבמות ל"ב ע"ב לקוברו בי הרמב" דאית כא חשב"ע בהנאה הג שאינו
רשעי גמורי ס"ל ג דאי איסור חל היינו ללקות מוסי ,ומש"ס כריתות לא מוכח כנ"ל די"ל דאזיל
עליו ,כ"כ האחרוני בפשיטות דאיסו' מ"מ איכא,
ועיי בפמ"ג בפתיחה כוללת להלכו' פסח חלק ב' למ"ד איסור חל על איסור וא"ש.
מה שתמה מזה על הש" יו"ד רסי' רל"ח ומה שכת'
עליו באבני מילואי' בתשובה שבסו הס' סימ י"ב, ‡ ‡Ïדבאמת דברי צל"ח הנ"ל צריכ' עיו מש"ס
וכי כ א"ש דכותב הרמב" דאסור באכילה משו
חשב"ע דאיסור איכא ,ובלא"ה ליכא אלא מכות חולי ק"א ע"א דגה"נ של עולה דפילפל
מרדות מדרבנ באיס' זה כפי שיטתו בפ' ב' שחיטה הש"ס אי איסור חמור אית ליה ,ולדברי צל"ח י"ל
מ"מ רבותא איכא בזה ,וזה שרוצה להשמיענו חייב שתי משו גה"נ ומשו עולה היינו על הנאה,
והג שכ' המל"מ בהל' יסוד' התורה באוכל איסור
דאיסור נבלה פשיט' דאיכא כמש"ל. הנאה דחייב על הנאתו אינו חייב שתי משו אכילה
והנאה ,היינו כיו שאיסור אכילה והנאה מש א'
‰ÊÂנרא' שהי' בהעל מבעל צל"ח פסחי' שהבאתי ואיסור א' הוי אינו חייב משו הנא' לחוד ועל
אכילה לחוד ,אבל באוכל גה"נ של עולה ,דחיוב
לעיל דנתקשה מאי טעמ' איכא בל יראה אכילה גה"נ וחיוב הנאה משו קדשי' פשיט' לי'
בתרומה טמאה ,ובהנ"ל ל"ק דאיס' מיהו איכא, שיהי' חייב שתי וא"כ קשה כהנ"ל ע"כ דלא
ואולי יש מקו ליישב בזה רש"י דכריתות שהבאנו כפשיטתו של בעל הצל"ח וצרי לעיי ובחידושי
לעיל ,דכת' דמשו חשב"ע ליכא דלא אסר' תור' רק
בשחיטה ולא במליקה ולכ אסור בהנאה רק מדרבנ לחולי הארכתי בזה וש בארה.
וצ"ע עליו מסוגי' דנזיר כ"ט דאמר בניקבה איכא תרי
איסורי' ,ובאמת מסוג' דכריתות נר' כפי' רש"י ואי ¯Á‡ÓÂשדחויי' דברי הצל"ח הדרא וקיימא
לפר' באופ אחר ,ואיכ' כא סתירת סוגיו' ,ולפמ"ש
י"ל דסוגי' דכריתות אזיל למא דל"ל ביבמות קושיתינו על הרמב" למה חל איסור
לקוברו בי רשעי גמורי וס"ל דא"א חע"א וליכא חשב"ע על נבילה ,אלא דדברי הלח"מ דחויי
איסור כלל ,אבל סוג' דנזיר אזיל להלכתא דאיכא מעצמ ,ועיי ספר ראש יוס חולי ק"א שהרבה
איסור עכ"פ וקרי לי' שני איסורי כמו ביבמות להקשות עליו ,וג נראה בפירו' מרמב" עצמו
אליב' דר"י עיי ,כ י"ל לחומר העני ,ולמ"ש לעיל דל"ל מדכ' לתר בנקודה נפלאה בכריתות מה שבי
דלכ חל איסור חשב"ע משו מוסי הנאה הג דקל קדשי' לבב"ח ולא כת' תי' הלח"מ ע"כ דל"ל ודברי
על חמור הוא ,י"ל ג"כ דסוגי' דנזיר אזיל כמא דאית הרמב" הנ"ל בלא"ה היו בהעלמת עי במח"כ
ליה מוסי ,או איסו' חל על איס' ,וסוגי' דכריתות מבעל לח"מ דלא היה קשה לי' כלל ,וא"כ א"ש
למא דל"ל מוסי עכ"פ בקל על חמור ,וכ משמע הרמב" דהא אשמעינ דלא נימא דאי איסור
ס"ל לרב בחולי ק"א ע"א דמוסי וכולל יחד לכולי חשב"ע חל על איסור נבילה ,דמוסי עלי' הנאה ,א
עלמא אית להו ,עיי ש הקצרתי במוב כנ"ל בחפזי, דקל על חמור ולא אמרינ כסבר' הלח"מ כנ"ל דיש
בו איסור משו חשב"ע וכ"ש נבילה דקדי ליה
פ"ב יו ה' ז' שבט תר"י לפ"ק. כנ"ל ועיי ,ויש לי הרהורי דברי בזה ולרוב הטרדה
א"א להארי יותר .הכ"ד ידידו אוה"נ דורש שלו
Ï"ˆÊ Ò"Ó¯‰Ó ‚"‰· ÔÈÓÈ · χÂÓ˘ ̉¯·‡ '˜‰
תורתו תמיד כותב בחפזו .
]˘[ÊË 'ÈÒ „"¯ÂÈ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"Â
‚È ÔÓÈÒÏ [Á
¯Á‡Âכ מצאתי ג בספר חת סופר ריש סימ י"ג השגחת חכ העיר עליו ושתהא אימתו עליו ולהסיר
מעי זה שכתב דכבר כתב רבינו יונה שצרי סכינו כו' ולממוני כאלו מחלו חכמי אבל זה וזה
אי ראוי למחול כו' ע"ש. השגחה גדולה על השוחטי .ועל כל פני יהיה
