Page 501 - 2
P. 501
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙ÂÒ
רובא שרוב בהמות כשרות ה ,א דאיכא חזקה קוד שחיטה נשבר או לאחר שחיטה נשבר דטריפה,
כנגדה מ"מ הא קיי"ל דרובא וחזקה רובא עדי ותמה עליו התבו"ש בבכור שור חולי ד י' דלא
עכ"ל השיחת חולי ,ומפורש בדבריו דספק שמוטה דמי כלל דבברייתא מיירי בספק בשחיטה דבחיי
הוא כשאר טריפות ואינו דומה לספק שהה ספק היתה עומדת בחזקת אינה זבוחה אבל נשחטה
דרס ,ואילו הח"ס כתב דנמצא הגרגרת שמוטה הוא בחזקת היתר עומדת ובשאר ספק טריפות י"ל
ג"כ ספק בשחיטה ,וזה עפ"י שיטתו לקמ סי' כ"ט
דשמוטה חיישינ שמא עתה ע"י מעשה השחיטה דלקולא אזלינ .
ודחיקת הסכי נשמט קוד גמר שחיטה ולכ נקרא
ספק בשחיטה ,וכ"כ בחידושיו לחולי משנת Ê"ÚÂכתב השחיטת חולי ,ונלע"ד דדברי הר"י ה
תקס"ט ד ה' ע"א בדפי הספר ,הו"ד לעיל סי'
הקוד אות א' ,וכ"כ בחידושיו לחולי משנת חזקי כארי דהא כא בספק שמוטה איכא
תק"צ צ"ד ]מונקאטש תרנ"ט[ ד כ"ח ע"א ד"ה רובא שרוב בהמות אי סימניה עקורי ,א
זה הי' מעשה ,עש"ה ויובאו דבריו בס"ד להל סי' שמחמת זה נולד ספק בשחיטה דבע"ס ]דבעיקור
כ"ט ,וכ"כ השב שמעתתא ש"ה פ"ו ,ודבריה סימני [ אי השחיטה מועלת ,מ"מ יש לחלק בי
מוכרחי בגמ' דהא בפירוש אמרו על ספק שמוטה שאר פסולי שבגו השחיטה נולד לנו הספק כגו
דנקרא ספק בשחיטה„"ȯ‚‰Ï ˙¯ډ È˘Ï] . ספק שהה או דרס כיו שהוא בא להתירה
ולהוציאה מחזקת איסור שבחיי' אי הספק מוציא
‚.[Ï"ˆÊ ÔÈÈË˘Ï„Â ]מידי[ ודאי איסור ,משא"כ בספק שמוטה דתליא
בגו הבהמה כשאר טריפות ומאליו נעשה ולא
מחמת המתיר יש להעמידה בחזקתה דאתי' מכח
ÊÓ ÔÓÈÒÏ [·È
צילו והלכ כל שה מלוחי אמרינ דעכורי ה ÏÚדבר השאלה בכוליא מליאה מי זכי א
אלא שאינו בקי להבחי מהו עכורי ושפיר יש
לסמו א הי' המי צלולי וקוד שטע לידע שהמי הי' מלוחי .
א מתוקי נאבדה הרי' יש לתלות להקל שוב
עיינתי בס' תקוני הזבח וראיתי שהקשה עמ"ש ‰ ‰בשו"ת ח"ס סימ מ"ז נשאל בשאלה זאת
מהר"י מלוחי ומהרי"ל אוסר א במרי דמנ"ל
להוסי על הטריפות וי"ל דמהרי"ל סבירא ליה וכתב בזה"ל לא מצאתי בשו מקו לאסור
דמרי בכלל סרוחי ה א כ מכח מרירות אי ובש"ס משמע דמי זכי כולל כל שאינו עב
לטעו המלח ומלוחי עצמ בק"ו מסרוחי דהא כמוגלא מיקרי זכי ואפילו עכורי וסריחי ומשו"ה
סברא הוא דמלוחי מקלקלי יותר מסרוחי עכ"ל בדאמרינ מי זכי כשרי בזה ובזה הוה סד"א
מחזיק ברכה ה"ל מ"ז ובדי ריאה שנשפכה כתב כל שאינו מוגלא הוי מ"ז וכשרי הוצר סתמא
וז"ל ונ"ל שא לדברי המכשירי בעכורי וסרוחי דתלמודא לפרש ומ"ז נמי לא אמר אלא דצילי
מטריפי במלוחי כיו דמלוחי ודאי ינקבו את אבל עכירי לא ודסריחי לא דאל"ה הוי ג אלו
הריאה כמ"ש בה"ל בועה עכ"ל ולענ"ד לא נהירא בכלל זכי וא כ צילי ולא סריחי אע"ג דמליחו
לי דזו מני לנו דא איתא דמלוחי טריפה אליבא זכי נינהו בי בכוליא בי בריאה מליאה מ"ז וא
דכ"ע אישתמיט )ולענ"ד ט"ס הוא וצ"ל לא בתרי בועי דסמיכי דש לא נזכר בש"ס לא מ"ז
אישתמיט( חד מהפוסקי להזכיר דבר חדש כזה ולא מי עכורי אלא בועה ובזה כתב מהרי"ו דג
וג דלהנ פוסקי לא נזכר בש"ס טריפות דעכורי מלוחי הוי בכלל בועה עכ"ל בקיצור נמר .אול
וסרוחי לעני ריאה רק לעני כוליא והו"ל להש"ס אנכי מצאתי בס' ראש אפרי סימ ל"ו סקצ"ח
לפרש דמלוחי טריפה ומהרי"ו ומהרי"ל כתבו דינ פלפל ש לעני ריאה נמצא ש מי זכי ומלוחי
גבי בועי דסמוכי לההתירי במ"ז בזה צרי ג כ וכתב ש וז"ל ומצאתי במ"ב שהביא דברי מהרי"ל
שלא יהי' מלוחי או מרי דמסתבר לי' ,שזהו וכתב ע"ז וקשה לי על דבריו שזכר מלוחי ולא
בכלל עכורי וסרוחי או מטע שאי בקיאי בי נזכר בדברי הפוסקי ואפשר שסת מלוחי ה
עכורי עכ"ל מהר"א אזולאי ולכאורה אינו מוב
כיו שה צלולי לפנינו מה בכ שה מלוחי
וצ"ל כוונתו דאנ לא בקיאי כ"כ בי צילי ללא