Page 500 - 2
P. 500
‰Ò˙ ¯ÙÂÒ לסימ כה Ì˙Á
לולי דילפי' מפרה ומתנגד לזה חזקת טומאה ,מ"מ שאינה זבוח וחזקה טומאת אד וה"ל רוב כשרות
אי כא חזקת שאינו זבוח ,ואי כא ב' חזקות נגד ב' חזקות ,ותמה על ר' חיי' דלא מייתי מחזקת
במקו א' שיתנגדו ולא דמי להא דריב"ש כלל. שאינו זבוח ע"ש ,ולפי הנ"ל ליתא דלא הו"מ ר'
חיי לאתויי מאינו זבוח משו דלא קיימא
ÏÎÂזה כתבתי לפי הבנת כמה אחרוני דנקב הושט למסקנא כיו דלא אפשר ופרס ס"ל דמקרי אפשר
וכמ"ש שער המל ש ,וא"כ דברי ריב"ש קיימי'
הוה בכלל חזקות שאינו זבוח ,ולדידהו תקשי עכ"פ באפשר לא אלי רובא למדחי תרי חזקות,
א"כ למסקנא נימא סמו מיעוטא לחזקה ואתרע לי' וא"כ בלא אפשר יש מקו לדברי נב"י ,ונ"ל דאפי'
רובא ואי אכלינ בשרא דהא מדרבנ עכ"פ אית בלא אפשר נמי לא אזלי בתר רובא נגד תרי
ל סמו מיעוטא לחזקה כמ"ש ר"ת בבכורות ש , חזקות ,דהנה לכאורה יש לעיי בדברי ר' חיי
וק' זו כבר הקשה המהרש"א ותי' כיו שעכ"פ ז"ל בשלמא אי הוה כתיב בפרה להדי' תמימה
השחיטה מטהר מידי נבילה לא מקרי חזקת שאינו למעוטי טרפה א"כ הוה חזקת אד טמא מתנגד
זבוח ע"ש .וא כי דבריו ה נגד ההלכה רווח' לרוב כשרו' ,אבל השתא דלא כתיב כ אלא חטאת
דנקב הושט נבלה ויבוארו לקמ אי"ה סו שמעתי כתי' רחמנא והנה חטאת כשר בלא בדיקה משו
מ"מ מבואר מדבריו שאי כא חזקת שאינו זבוח שאי שו חזקה מנגדתו ,ונמצא הפרה הזאת ראוי
והוא מוכרח מפני קושייתו דא"כ היכי אכלינ היא לחטאת משו רובא וכיו שהיא ראוי לחטאת
בשרא וע"כ לא שיי הכא חזקת שאינו זבוח יהי' ממילא מטהרת האד ,אפי' לו יהיה דקמי' שמי'
מטעמו של מהרש"א או מטע אחר אשר אבאר גלי' שהיא ממיעוט טריפות מ"מ האד מתטהר
אי"ה וליתא לדבנב"י .והוא שנ"ל כי לא שיי כא בה משו שעשינו פרה הראוי לחטאת ,אמנ
חזקת שאינו זבוח כי כבר בחיי חיותה של בהמה כשתעיי' שפיר הא ליתא דהשתא דבאנו למיל
היתה מוחזקת לנו מחמת הרוב שאי נקב בצווארה רובא מפרה ולהס"ד היינו צריכי לבדוק אחר כל
כמו רוב הבהמות ,ולא היה לה חזקה מעול שלא הטרפות וכ בחטאת היינו בודקי אחר כל
תועיל לה מעשה הזביחה ,וחזקתה היא שאינה הטרפיות ,ואי הפרה ראוי לחטאת שהרי א"א
זבוחה עדיי ושהיא מחוסרת אותו המעשה וכל זמ למיבדקה ורק משו רובה דרוב הפרות ראוי
שלא ידעי' שנעשה בה המעשה ההוא כראוי אנו לחטאת וה"ל חזקת טמא מתנגד להרוב ויפה כ'
מעמידי' אותה בחזקת שהיא מחוסרת המעשה ר' חיי ,נמצא לפ"ז ממ"נ לעול ליכא אלא חזקה
ההוא ,אבל לא הי' לה חזקה שלא תזבח לעול א' נגד הרוב דלעני ס' במקו נקב קשחיט דאיכא
רצוני שיהי' נקב בוושט ולא יועיל לה מעשה חזקת שאינו זבוח נגד זה אי כא חזקת טומאה
הזביחה זה לא שמענו .וספק שמוטה דלעיל היינו שהרי ג בחטאת א"א ליכא למיק עלה דהאי
משו שאפשר שיעשה כ בסכי בשעת מעשה מילתא והיכא דלא אפשר אזלי' בתר רובא בלא
השחיטה וקלקול השוחט הוא .ור' יונה שלמד מש ילפותא דפרה דהרי אתי' משחיטה עצמה ונמצא
לנשחט הג א שאינו עני לספק בשחיטה כלל, לעני זה ראוי הפרה לחטאת ומתטהר האד אפי'
דבריו בלא"ה תמוהי' כבר עמדו עליו האחרוני , יהי' נקב במקו שחיטה כיו שראוי לחטאת,
ועיי בתבואת שור ודעתי אי"ה לבאר דבריו ולעני שארי טריפות שהי' אפשר למיבדק החטאת
בסוגיות שלפנינו א יהי' ה' עמדי ,מ"מ מ"ש בזה
נ"ל ברור.[‡ ,‡È ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ] .
‰Î ÔÓÈÒÏ [‡È
אול באופ אחר קצת ממה שהביא מר ז"ל משמו, ¯ÙÒשיחת חולי שהזכיר מר ז"ל ,וכ נזכר כמה
שהוא עמד ש על דברי רבינו יונה שבר" חולי ד
י' שלמד מברייתא דשחט את הושט ונמצא הגרגרת פעמי בחידושי חולי מהד"ב ,נדפס בפ"פ
שמוטה ואינו יודע א קוד שחיטה נשמטה א דאודר שנת תקל"ט ומחברו הוא ר' מנח מענדל בר'
לאחר שחיטה נשמטה זה הי' מעשה ואמרו כל ספק צבי הירש דיי בק"ק ראווי הסמו לק"ק לבוב ,וכלל
בשחיטה פסול ,דה"ה א נמצא הג שבור וא"י א קצת תשובות וחידושי על מס' חולי ,ומה שהביא
מר ז"ל משמו נמצא בד כ"ז ע"ב מדפי הספר,
