Page 498 - 2
P. 498
‚Ò˙ ¯ÙÂÒ לסימ יג Ì˙Á
דבזמ הזה טוב שיהיה ב' אצל השחיטה ,וכ כתב ÔÂ„È Âדיד רואה אני ממה שכתב שהליז עליו כל
]ב[ספר חת סופר ש דמנהג ותיקי הוא .וג לעני
בדיקת הריאה רבו המתפרצי במיעו הסירכות העיר בעני ההוראה הנזכרת שאי אימתו
וכדומה מילי דשכיחא ,ובודאי תחלת תיקו זה היה עליו כלל .ועל כל פני מכל הני טעמי לעני בדיקת
לגדר וסייג ומבואר בסימ רכ"ח סימ כ"ח ,דהסכמה הסכי ודאי היה ראוי לתק עכשיו מתחלה א שלא
שהוא סייג לתורה ולדבר מצוה אי יכולי לבטל. יהיה בזה חובה מצד המנהג הקדו דסת ישראל לא
והפרי חדש באורח חיי סימ תצ"ו בדיני מנהג חשידי להמרות ולעשות שלא על פי התורה רק
איסור אות א' הביא מחלוקת ראשוני במנהג לסייג השוחט .הוא אשר השיא עו אשמה בזה ויוכל
א יש לו התרה .וכתב דההיא דיורה דעה ש להראות לה מכתבי זה ,כי לדעתי ג כ אי לבטל
בהסכמה הוא מדברי הריב"ש דאזיל לטעמיה במנהג מנהג ההגו הקוד להיות שני שוחטי דוקא .וא
לסייג דאי ]לו[ התרה .ועל כ הניח בצרי עיו דברי אולי אי קימו ההכנסה משביע לפרנסת שני
המחבר בריש סימ רי"ד הביא דעה א' בסת דיש שוחטי ,מהראוי לבני העיר לתק להוסי על דמי
לו התרה ורמ"א ש כתב דכ המנהג .ועיי ש השחיטה וכיוצא .למע יוכל למצוא ספוק בית
דהוא מסיק דכ עיקר דלא כמו שכתב בסימ רכ"ח מאומנת ולהחזיר מנהג ליושנו ,דזה עדי יותר
שיהיה ב' שו"ב יחד במקולי תדיר .וא אי אפשר
ומשוה בפשיטות מנהג לתקנה בזה. לו על זה בשו אופ ,יחזיק בהוראתו שהשוחט
יראה הסכי לפניו לפני כל שחיטה ולבדוק הריאה
Ì Ó‡Âבספר חת סופר ש מדמה תקנת רב
לפניו בביתו וכתורה הורה לדעתי.
שפשטה בעירו לתקנת בית די הגדול
שכתב רמב" פ"ב מממרי דא אינה לסייג ,צרי ÔÈÈÚÂש בספר חת סופר נשאל ג כ כשאלתו על
בית די גדול בחכמה ומני לבטל .ולסייג ,א גדול
אינו יכול כל זמ שלא בטל הטע ,וסיי ש אחר מנהג קדמו להיות שני שוחטי במטבחיי
כ נמצינו למדי כו' לא הוא ולא אחר גדול יכול בבדיקת סכי וריאה ,ותקנת רב העיר אחר כ ג
לבטל ע"כ ,וברמב" לא נזכר לעני ה עצמ רק בדקות א יכולי לבטל עיי ש .ולפי דעתי שהוא
הוא מדמה זה מסברתו כפי הנראה א אי שו בית קיצר בביאור העני מדברי הפוסקי ואבאר בזה מה
די יכולי לבטל הוא הדי הוא עצמו .ומשמע דרצה שנראה לי .וצרי לידע קוד כי מנהג ותקנה ה ב'
לומר רב שאינו גדול הדור וכל כחו מפני שהמחוהו עניני לעני היתר מנהג הוא שנהגו מעצמ באיזה
בני עיר עליה .וא כ הוא הדי לטובי העיר ,וכ דבר .והיינו דברי המותרי ואחרי נהגו בה איסור
הוא לשו המרדכי דב"מ ומובא בחוש משפט סימ שנתבאר ביורה דעה סימ רי"ד דבכלל הנדרי הוא
ב' בהג"ה שטובי העיר בעיר כבית די הגדול .והוא דניתרי על ידי פתח וחרטה ושאלה לחכ .ותקנה
הדי להסכמת בני עיר עצמ .וכ במהריב"ל ח"ד הוא הסכמת הקהל על פי רוב העיר או על פי רב
סימ ד' מדמה הסכמת קהל לתקנת בית די הגדול וטובי העיר שהמחו בני העיר עליה ,וה ניתרי
להצרי המבטלי בדור אחר גדולי בחכמה ומני על פי עצמ כמו שאיתא ביורה דעה סימ רכ"ח
סק"ה .ונידו דיד אי לקראו מנהג ,שהרי לא נהגו
מההיא דהשולח ע"ש. באיזה מעשה או מניעות מעשה ,שהרי לא נמנעו
מלאכול משחיטה אחרת אלא הנהיגו השוחטי
ÈÙÏÂזה א נודה לסברת ספר חת סופר הנזכר לא שיעשו כ ולא קיבלו על עצמ כלו .וא כ תקנה
הוא זו שהסכימו בני העיר וגזרו על השו"ב שינהג
קשיא מידי קושית פרי חדש ,דשאני הסכמה כ ולא מנהג ,וא נעשה על פי איזה יחיד תקי
דמתורת תקנת בית די אתינ עלה .אלא שהדבר שהכריח השוחטי כ ,לאו כלו הוא רק שיהיה
תמוה ממה שכתב בפסקי מהרא"י סימ קע"ז נעשה כדת ההסכמות .וא הוא מנהג קדו שלא נדע
]שמזכירו ספר חת סופר עצמו ש [ לעני הסכמה התחלת תקנתו ,כיו דנהוג כ מזמ רב ,סתמא
בעניני שוחטי שהיתה לגדר וסייג ,יעויי ש במה בהסכמת בני העיר הוא ,בפרט הנעשה למיגדר
שסיי דמה לי בטלוה בסו מה לי לא קבלוה כו',
מבואר דביטול מהני ,ולפי דבריו א לא קבלוהו מילתא דאיסורא.
ודאי מהני מטע דלא פשט איסורא דמהני ג
בתקנת בית די הגדול כמו שכתב רמב" בהלכות ‰ ‰Âנידו דיד פשוט דיש בו משו גדר וסייג,
ממרי ש .ועל כרח דאי לדמות לתקנת בית די
וכמו שכתב פרי מגדי סימ י"ח בשפ"ד
