Page 499 - 2
P. 499
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙„Ò
כו' ע"ש .משמע דאלו היה חוזר ומבטל היה מועיל. הגדול אלא כההיא דרב איקלע לטטלפוש )חולי ק"י(
ונראה שהוא כמסתפק בזה א לדמות ה עצמ לבית שהיה גדול הדור ,והיה יכול לתק בעצמו ,ובני העיר
די אחר הגדול ,ובההיא דמהרא"י ה עצמ ,אבל מחויבי לשמוע לו .ולא רב הבא מכח בני העיר
בבית די אחר הגדול פשיטא ליה דלא מהני .ולדידי שדינו כהסכמת העיר לעני שאי יכולי לבטל ה
עצמ והבית די גדול ,וכפי הנראה ספר חת סופר
ג הא לא מפורש וכמ"ש ,ומלבד מה שיש לדו על עצמו הרגיש קצת א שלא ביאר ,כי כתב אחר כ
עיקר מה שכתב ש להשוות דברי תוספות דהשולח ובנידו דיד אי המתק חוזר וג אי לו לחזור
ע דברי רמב" ש ואכ"מÈ"·ˆ ˙¯‡Ù˙ ˙"¢] . ]מפני שהוא לדבר מצוה כמו שכתב מהרא"י ע"ש[
.[‰-„ ˙ÂÈ˙‡ ÁÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ
‡Î ÔÓÈÒÏ [Ë
חטי בקביי' של חברו ע"כ מודה רש"י .וה הנה ¯ÂÊÁלדברי תוס' במ"ש כיו דיכול להתברר ע"י
דברי רש"י ב"מ כ"ד ריש ע"ב שהרעישו העול בס'
באר יעקב סו חלק או"ח ע"ש ולהנ"ל ניחא וק"ל. הכרזה אי כוונת דכ הדי דלא אזלי' בתר
רובא היכי דאיכא לברורי דזה ליתא לפי מסקנת
‰ÈÓכל זה לרבנ ואנ קיי"ל כרשב"א ברוב מג"א סי' תל"ז סק"ד ודבריו מוכרחי' כבר ביארנו
במקו אחר בעזה"י .ותו תקשי' ש"ס ב"מ כ"ד ע"ב
עכומ"ז מיהת וריאה שאני כמבואר ש אינו חייב להכריז קתני ויניח וכו' ע"ש וק' כיו
בפוסקי בטוש"ע יו"ד סי' ל"ט והיינו דכ' חי' שאינו חייב להכריז ולברר א"כ אמאי יניח הרי ניזול
רמב" לקמ בשמעתי דחבי' שצפה בנהר וכו' בתר רובא דעלמא .אע"כ נ"ל דאי הכוונה שצרי
דלהס"ד דרב לית לי' דרבי חנינא ומשו"ה תלה בעיר לברר אלא כיו דאפשר לבוא ולברור ויגולה למפרע
שרובה ישראל ולא חייש שמא נמצא סמו לבית שפעל עולה וכעי שכתבו הראשוני בבדיקת
עכומ"ז משו כיו דרובא ישראל שוב לא בדקי' הריאה עיי ברשב"א בחידושיו לחולי ט' ע"א
וסמכי' דג הני בתי הסמוכי' למי מרוב ישראל בד"ה ומה שחששו וכו' ובד"ה ועוד טע אחר
נינהו .וכל דפריש מרובא פריש) .אע"ג דהבתי' בדבר וכו' עיי היטב וכ ה"נ כיו שאפשר בניקל
קבועי' מ"מ אנחנו דיינינ אמאי דפריש מיניהו שיבורר הדבר ע"י שיבוא פלוני ויכיר את שלו ע"י
כצ"ל( .ואע"ג דיכול לברר אי הבתי' הקרובי' לנהר סימנא דיהיב בעכומ"ז לא נכו הדבר להעלי עי
של ישראלי' ה או לא מ"מ אי צריכי' לברר והיינו ולבסו יתגלא בהתתי' ודמיו זה דריאה למדתי
כרשב"א ולא כרבנ הנ"ל .ויש לדחו' ולומר ט"א מאריכו' דבריו של בעל שלטי גבורי' שסביב הרי"
ברמב" הנ"ל דהא אפי' אי נדע שהבתי' הסמוכי' בשמעתי .ונ"ל אפי' רש"י דפליג אבדיקת הריאה
לנהר של עכומ"ז נינהו .מ"מ אכתי אפשר שמונח כמבואר ובב"י י"ד רס"י ל"ט מ"מ יודה הכא
בתוכ יי ישראל ע"י מפתח וחות או שומר וממנו בשלמא באיסורא י"ל כיו דדינא הכי דאזלי' בתר
נאבד החבי' וצ בנהר .ואע"ג דאי ידעי' בודאי דהני רובא ואכל מהבהמה ואח"כ ימצא סירכא מ"מ לא
בתי' דעכומ"ז נינהו .הי' החבי' אסור משו דרוב חטא במה שאכל וסמו ארובא כי כ הדי לסמו
יינות שבבית עכומ"ז אסור מ"מ כיו דרק מטע רוב ארובא ולא ימצא עו אשר חטא .משא"כ בדיני
יאסר שרובי יינות שבבתי עכומ"ז נס הוא א"כ ממונו' יאכל הלה וחדי לכשיתברר שאכל ממונו של
אדרבא נסמו אהרוב דרוב יי העיר ישראל הוא ולא זה ואפי' ירצה לשל לו אולי ניחא לי' בשלו ע"כ
נחקור כלל אחר קירוב הבתי' כיו שסו סו לא יניח עיי' שלהי מס' ביצה גבי מי שנתערב לו קב
יתברר וכנ"ל וצ"ע.[· ,‚Î ·"· Ò"˙Á 'ÈÁ] .
„Î ÔÓÈÒÏ [È
‰ ‰Âבריב"ש סי' שע"ח כ' דרובא לא עדי מתרי ובנב"י סי' מ"ג תמה הא בפרס איכא ב' חזקות
חזקות והביאו פנ"י בק"א לכתובו' סי' מ"ו ,דלמסקנא דשמא במקו נקב קשחיט ה"ל חזקת
