Page 506 - 2
P. 506
‡Ú˙ ¯ÙÂÒ לסימ קל Ì˙Á
Ϙ ÔÓÈÒÏ [ÂË
הטבילה בעצמותה אינה הנאה אלא מצוה להטהר ‡ Ì Óראיתי לאאמ"ו מאוה"ג זצ"ל בתשובת ח"ס
אפילו לא יזדמ תרומה וכ חליצה מצוה לחלו
אפילו לא תזדמ מי שירצה להינשא לה ,אפ"ה אי ]חיו"ד סי' ק"ל[ לא ס"ל כ וכתב ש דהיינו
הוה ברור לו שיזדמ לו לאכול תרומה וע"מ כ הוא טעמא דשרי לטבול במעיי האסור בהנאה משו
טובל וכ גבי חליצה אלו הוה ברור לה שישיאנה מי דאכתי לא ברור שיזדמ לו תרומה לאכול וא לא
שהוא וע"מ כ היא חולצת היה אסור לטבול ולחלו תזדמ לו תהיה טבילתו בלא שו הנאת הגו וכ
באיסורי הנאה ,אבל עכשיו שאי הדבר ברור שימצא חליצה עדיי אינו ברור א יזדמ מי שישיאנה ,ואינו
תרומה לאכול ותמצא מי שישיאנה עיקר מעשה דומה לחליפי איסורי הנאה ה במוכר וה במשתכר
שהוא עושה מעשה מצוה ,וההנאה המגיעה אח"כ לעשות ביי"נ דעכ"פ שכרו ברור .וסברא זו נראה
הגרמה רחוקה היא .ויותר נלע"ד לומר דלמסקנא דלא סבירא ליה להרשב"א ז"ל במס' יבמות הנ"ל
דמסיק הש"ס הת במס' עירובי אליביה דר' יוסי דהרי כתב טע ההיתר לפי שג היתר לינשא ע"י
דכו"ע ס"ל אי מערבי אלא לדבר מצוה וכו"ע ס"ל חליצה אינה אלא מצוה דבלאו החליצה היתה יכולה
מצות לאו ליהנות ניתנו ולא פליגי אלא א נימא ליה לינשא א לאו שמצות ה' ומעכב על ידה ,ולסברת
שיהיה עירובו משומר כל היו ע"ש ,למסקנא זו לא אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל לא היה צרי לסברא זו ועוד
קיימה סברא זו דהס"ד כלל דבאמת אפילו היה רשאי לא זכיתי להבי אי יפרנס אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל
לערב לדבר הרשות היה רשאי לערב בבה"ק ,כיו סוגיא זו דמערב לדבר רשות דאסור בבית הקברות,
דעיקר מצות עירוב אינה אלא בשביל האיסור ואמאי וכי אכתי ברור לו שיוכל מחר ליל ,ונלע"ד
שאסר רחמנא עליו להלו יותר מאלפי אמה בלי דס"ל לאאמ"ו מאוה"ג זצ"ל דשאני עירוב לדבר
עירוב א"כ היא גופא מצוה היא וכסברת הרשב"א רשות כיו דקנה שביתה הרי זה נהנה מאיסורי הנאה
הנ"ל וכדמשמע פשעה דטובל טבילה של מצוה. עכשיו דרוצה הוא שינטר עירובו כל בה"ש הרי
][‡Ï 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ אשתמש באיסורי הנאה ואפילו לא יזדמ לו להלו
למחר עכ"פ כבר נהנה ,משא"כ בטובל במעיי
„Ù˜ ÔÓÈÒÏ [ÊË
נזירות מוכח דג ב"נ כ"ז שהוא קט לא נקרא בר ‡( ‰ ‰בחלקת יואב או"ח סי' א' הקשה הדר"ג
דעת ,וכ מוכח להדיא בכתובות )ד י"א( בהא דא
הגדילו יכולי למחות ,א במפתחות יצא לחזק יחי' דבסנהדרי )ד נה( מבואר דקט
לדברי החת"ס מהא דאמרינ במס' נדה )ד מ"ה( הבא על הבהמה תקלה נמי איכא רק רחמנא הוא
לחד תירוצא דבת נח יכולה להוליד לשבע שני , דחס עילוי' לעני עונש ,הרי דג בקט איכא איסור,
והרי בני הרי ה כסימני אפי' קוד הזמ כמבואר וכ"כ הת"ש בסי' א' ס"ק מ"ט ,וג המג"א בסי'
ביבמות )ד י"ב( ,הרי דב"נ נעשה גדול אפי' קוד שמ"ג סק"ד הביא לדברי הש"ס ,ואילו ביבמות ס"פ
ד' אחי אמרינ דזר ששימש בשבת ואייתי שתי
הזמ וכמש"כ החת"ס עכת"ד. שערות בשבת הוי איסור ב"א ,הרי דבקט ליכא
איסור כלל ,וכתב לחלק בי איסורי שג בני נח
Ì Ó‡Âאנכי לא ראיתי לא קושי' ולא פירוקא ג מוזהרי עליה לאיסורי שאי ב"נ מוזהרי עליה ,
„"Ù˜ 'ÈÒ „"ÂÈ Ò"˙Á '¢˙· Î"˘ÓÙÚדב"נ במצות
לא סתירה ולא ראי' מהא לדברי החת"ס, דידהו ג קט דינו כגדול ,וכיו שכ בהנ שנאמרו
ואתחיל במה דסיי ,מש"כ כיו דב"נ יכולה להוליד ג לב"נ ואינהו חייבי עליה ג בקטנות ,ממילא
לשבע שני ובני הרי ה כסימני וכו' ,ולא ידעתי לישראל נמי איכא איסור לקט ,דישראל במת תורה
מנ"ל הא ,א כי בישראל אמרינ דבני הרי ה להתקדש יצאו ולא להקל ,כמבואר ברש"י סנהדרי
כסימני ,היינו מטע כיו דבא לה כח המוליד מזה )ד נ"ט( ,משא"כ באיסור דלא נאסר אלא לישראל
ראי' שבא לה ג הדעת שלימה ,כמו שביאר הדר"ג בזה ליכא איסור כלל בקט ,ושוב יצא לחלק על
בעצמו בספרו חאהע"ז סי' ב' ,אבל בב"נ דאמרי' החת"ס וכ' דפשטות הש"ס בנזיר גבי כותי אי לה
הת דיכולה להוליד לשבע שני היינו מטע דבשר
חמורי בשר כמבואר ש ,מנ"ל מזה דהוי כסימני
