Page 507 - 2
P. 507
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙·Ú
תירוצו עולה יפה במש"כ דכיו דב"נ א קט חייב שבא לה הדעת שלימה ,אטו חמורי יש לה דעת
כמו כ בישראל יש איסור לקט בהנ מצות דישראל כיו שמולידי ,ובפרט לפ"מ שביאר החת"ס בעצמו
במ"ת להתקדש יצאו ולא להקל ,דשאני ב"נ דנשתנו בחי' למס' נדה ש דהטע כיו דמה שנוגע לעני
בטבע ,וכדאמרינ כה"ג בסנהדרי )ד נ"ט( הת זימה וכה"ז זורו רשעי מרח ומתחממי טובא שלא
משו דלאו בני כיבוש נינהו הת משו דלאו בני כדר הטבע ומקבל הריו מהר יע"ש ,א"כ ודאי דלא
הוי כסימני לעני גדלות ,אלא א קטנה יכולה
מחילה נינהו. להוליד ,ולא עוד אלא א א נודה דג בזה בני
ה"ה כסימני ,מ"מ היינו דוקא א ילדה ,אבל כ"ז
‡ ‡¯·Èדדברי החת"ס בעצמות נכוני כמש"כ ש שלא ראינו שילדה לא חיישינ ,כמו בקטנה מי"א עד
י"ב שני א דאפשר שתלד וא תלד תהי' גדולה
בטעמא דמילתא ,ומה שהשיג עליו הדר"ג מ"מ א לא ראינו שילדה לא חיישינ לזה וקטנה
מהא דהגדילו יכולי למחות לא ידעתי מה קושי', הוה ,והיינו משו דמיעוטא הוא ,ויעיי בחי' הר"
אטו לדברי החת"ס ליכא בב"נ דיני קטנות ותיכ למס' סנהדרי ר"פ ב סו"מ שכתב דהא דאמרי'
כשנולד יש בו דעת ודינו כגדול ,הרי החת"ס בעצמו דדורות הראשוני היו מולידי בני ח' שני ,היינו
הקשה מהא דכ' הרמב" פ"י ה"ב מה"מ ולעול אי דוקא באות שמוכרח לנו לומר כ מכח הפסוק ,אבל
עונשי מה לא קט ולא חרש ולא שוטה ,וכתב אחרי לא אולידו אלא בני י"ג שני ,וא ימצא קט
דנהי דבב"נ לא תלי' בשני וסימני אבל עכ"פ קט מוליד הוי מיעוטא דמיעוטא והוא מיד גדול דבני
שאינו בר דעת שפיר פטור ,והיינו דכ' הרמב" ה"ה כסימני יע"ש ,וא"כ ה"נ נהי דמשני הש"ס על
דלעול אי עונשי מה לא קט וקטנות וגדלות האי עובדא דילדה לשבע שני דבשר חמורי וכו'
דידהו תלי' בדעת יע"ש ,וא"כ מה קושי' מהא דא היינו דמש"ה הי' אפשר להזדמ ככה ,אבל ודאי דרק
הגדילו וכו' הלא ה"נ שפיר י"ל דא הגדילו היינו מיעוטא דמיעוטא הוה ,וא"כ א א נימא דא
ע"י דעת ,וכ מוכח מהרמב" דהרי הלא כמו מזדמ הכי הרי היא מיד גדולה ,אבל כל כמה דלא
במש"כ דאי עונשי מה לא קט וכו' הכוונה ראינו הכי לא נעשה גדולה עד בי"ב שני ,וכמש"כ
שהוא קט מפני שאי דעתו שלימה כמש"כ החת"ס הר" לעני דורות הראשוני ]ה אמת דבתוס' ש
כמו כ נמי בהא שכ' הרמב" ש בהלכה שאח"ז ריש ד ס"ט לא כתבו כהר" ,אלא דבדורות
וא הי' קט כשהטבילוהו ב"ד יכול למחות בשעה הראשוני שהיו ממהרי להביא שערות הי' ג זמ
שיגדיל היינו נמי שהי' קט מחמת שאי דעתו גדלות קוד ,ורק בדורות האחרוני נתנו חכמי
שלימה ,וממילא נמי הא דיכול למחות בשעה שיגדיל סימ להבאת שערות לקטנה בי"ב שני ולקט בי"ג
שני יע"ש ,היינו משו דלא ניחא להו לומר דהא
היינו שיגדיל ע"י שיהי' דעתו שלימה. דאמרי' דבדורות הראשוני היו מולידי ב"ח שהוא
רק מיעוטא דמיעוטא ,אבל כא בה עובדא ודאי
Ì Ó‡Âבתוס' ש ד"ה לכי גדלה וכו' לא משמע דשפיר י"ל הכי ,ג בלא"ה הרי הח"ס תמ יסודו
על דברי הרא"ש דזמ גדלות וב"ש הוא בכלל
הכי ,שהקשו והלא כבר גדולה היא שהיא שיעורי שנאמרו למשה מסיני והרא"ש ע"כ ל"ל
נערה כיו שהיא בת קנס וכו' ,וא נימא דהא וא כתוס' ,וג רש"י במס' נזיר )ד כט ע"ב( והרעמ"ב
הגדילו יכולי למחות לא תליא בגדלות דשני
וסימני אלא בדעת שלימה א"כ מה הקשו הרי כמו פ"ה דמס' אבות נמי לית להו כתוס' ודו"ק[.
דא יש לה דעת א קוד שני וסימני ה"ה
גדולי כמו כ להיפו א אי לה דעת שלימה א ‰ÈÓבלא"ה א א נימא כדברי הדר"ג יחי' אי
לאחר שני וסימני ה"ה קטני ]משא"כ בישראל
כל שאינו שוטה הקורע כסותו וכדומה א שאי עני הא לדברי החת"ס ,דהחת"ס לא קאמר
שכלו ז ה"ה גדול[ וכ משמע מדברי החת"ס בסי' דנעשה גדול קוד הזמ מחמת שיהי' שינוי בטבע
שי"ז יע"ש ,וא"כ שפיר קאמר הגמ' לכי גדלה ,דא בי ישראל לב"נ לעני בני או לעני שערות ,אלא
שהיא נערה מ"מ הרי הא דיכולה למחות לא תלי' דבישראל א שיש לו דעת שלימה מ"מ נתנה תורה
בשני וסימני אלא שתהי' גדולה מחמת דעת ,א זמ ושיעור לגדלות ,אבל בב"נ דלא נתנה תורה להו
יש לדחות דסתמא דמילתא כל שהיא גדולה ונערה שיעורי לכ א יש לה דעת שלימה ה"ה כגדולי ,
יש בה דעת ואכתי אי קאמר בגמרא לכי גדלה טפי אבל לדברי הדר"ג הרי החילוק מחמת שיש שינוי
בטבע בי ישראל לב"נ ,ג לדבריו בלא"ה אי
הו"ל שכבר גדלה.
‡ Íג בר מ די אפי' א נימא דהא דא הגדילו
וכו' היינו בשני וסימני מ"מ ליכא השגה
