Page 476 - 2
P. 476
Ì˙Áתשובה קצד ‡Ó˙ ¯ÙÂÒ
מככ כאבותיכ מה אבותינו לא נכנסו לברית אלא משגילה לו רמז לפורש באבר חי ממילא נודע ג"כ
במילה וטבילה ,ואותה טבילה היתה בעמד לפני הר רמז לבועל נדה .וע"ד צחות י"ל ג"כ במס' שבת י"ג
סיני ,והת היתה טבילה לקודש כנכנס למקדש ,דהר ע"ב בעובדא דההיא תלמיד י"ל דהאי תלמיד קיל
סיני היה אז מקו מקדש ה' ,מ"מ טבילת גר דילפינ בעיניו ימי ליבונה דהוה ס"ל מה"ת לא בעי טבילה
מיניה אינו אלא טבילת חולי וילפי' מנדה לבעלה לבעלה ,דדרשא דותהי נדתה עליו לא משמע ליה,
דחולי הוא ובעו מ' סאה ,וה"נ דכוותיה .וביומא דלא שיי לומר רמז לפורש באבר חי שלא נזכר בפ'
ע"ח )ע"א( מייתי ש"ס קרא דזכריה )יג ,א( יהי' מקור עריות כלל ,ע"כ לא נ"ל האי דרשה ,וכיו שלא נזכר
נפתח לבית דוד לחטאת ולנדה ,פירש"י וכ בתרגו בפ' טהרות שו רמז מאיסורא לבעלה ע"כ לא נ"ל
מי אדיותא שצריכה מי חיי ,ורד"ק פי' מי שזבה טבילת נדה לבעלה מ התורה רק מדרבנ ,ע"כ היה
טובלת שצרי מי חיי ,ובאמת כ משמעות מתני' קל בעיניו .אבל הת בשבועות מסיק ש"ס תינח
ה' פ"ה דמקואות ,אבל לא קיי"ל הכי ורמב" בפי' עשה נפקא מותהי נדתה עליו ,לאו מני ,ומייתי ליה
המשנה נדחק ,ועיי רש"י במס' שבת ס"ה ע"ב )ד"ה מואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לא תפרש הוא,
וסבר( מייתי תוספתא דזבה לא בעי מי חיי ועיי נמצא כתיב שפיר בפ' עריות ג"כ ,ובא זה ולימד על
זה ,והאי תלמיד לא משמע ליה לא תקרב לא
שאילת יעב" ח"א סי' פ"ח. תפרוש ,והיינו דקאמר אליהו ז"ל )שבת ש ( שלא
נשא פני בתורה דכתיב אל אשה בנדת טומאתה לא
]˘[È"¯ ˙ËÈ
תקרב.
˘ ‰ËÈג' ר"י בעל התוס' ‰מייתי ליה מהא דדרש
]˘[˙"¯ ˙ËÈ
ר"ע בשבת )ס"ה( ]ס"ד[ ע"ב והדוה בנדתה
בנדתה תהא עד שתבוא במי ,וצ"ל פי' הש"ס דהי' ˘ ‰ËÈשניה דעת ר"ת‚ דמייתי טבילת נדה לבעלה
ספק מנ"ל לבעלה טבילה ,א בא וראה כי בכל
פרשת נדה לא נזכר לשו דוה אלא נדה וזבה אבל מא במי נדה יתחטא מי שהנדה טובלת
דוה לא נזכר ,ואי מסיי זאת תורת וגו' והדוה בה ,וס"ל כהסוברי טבילת כלי חדשי דאורייתא
בנדתה ,דוה מא דכר שמיה ,אע"כ אפרשת עריות לאפוקי מהסוברי דרבנ וקרא אסמכתא ,ומי נדה
קאי ,דהת איש כי ישכב את אשה דוה ,וקאמר כא ר"ל מי הזיה של אפר הפרה לטומאה מת ,ע"ש
והדוה שנזכר ש היא בנדתה שהוזכרה בפ' זו עד ברמב" ובראשוני שלהי מס' ע"ז )עה ,ב( .והנה ס"ל
שתבוא במי ,וביאת מי לנדה הוזכרה בפרשה זו לר"ת אי ס"ד לטהרות קאמר למה תלה במי שנדה
מק"ו דה"ג הנ"ל .Âולכאורה קצת דוחק שהזכיר זאת טובלת שאי מפורש בה טבילה בקרא אלא מק"ו,
תורת הדוה והלא בפ' זו לא נזכר תורת דוה לבעל' הו"ל למימר מי שבעל קרי טובל בה דמפורש ביה
אלא סמו אמ"ש לעיל ותהי נדתה עליו דמיירי רחיצה ומ' סאה שכל בשרו עולה בה .אע"כ היינו
לבעל' בפורש באבר חי והוזכרה די דוה שיי שפיר משו דכל שארי טבילות ה לטהרות ולקודש ואינו
עני לטבילת כלי הניקחי מ הנכרי ,לכ סמכו
זאת תורת. קרא אמי נדה לבעלה דהוי נמי חולי ובעי טבילה
וא"ש .ומ"מ נ"ל דהאי הוכחה נמי צרי לדבה"ג,
‰ ‰Âזקני הראשוני אמרו )שבת ש ( והדוה דאי לאו דמפורש בשו מקו טבילת נדה לבעלה,
לא הו"מ קרא למימר שיטבול הכלי במי „ ,ונדה
בנדתה שלא תתקשט ור"ע פליג א"כ תתגנה גופה היכי כתיבה ,אלא בא זה וגילה על זה דבעל
על בעלה ויגרשנה ,פי' דרכיה דרכי נוע וכל
נתיבותי' שלו ,אע"כ שתהא בנדתה עד שתבוא ה"ג הנ"ל.
במי .וזקני הראשוני ה תלמידי שמאי דלא
יגרש אלא א"כ מצא בה דבר ערוה )שלהי גיטי ( ,והוה ˙ÂÓ·È·Âמ"ז ע"ב דאמרי' במקו שנדה טובלת ש
שפיר דרכי נוע כי לא יכול לגרשה ,ושפיר י"ל
שלא תתקשט .ולדידהו טבילת נדה לבעלה מ גר ועבד משוחרר טובלי ,תלו חכז"ל גר
התורה י"ל ס"ל טבילות כלי דאורייתא ,וילפי' לה בנדה מטע הנ"ל ,דאע"ג דחיוב טבילת גר ילפינ
‚.˙"¯ Ì˘· Ì˘ ‰‚È‚Á 'ÒÂ˙ 'ÈÚ .ÂÙ 'ÈÒ ‰Ó¯˙‰ ¯ÙÒ·Â „Ó˘˙ 'ÈÒ ‰„ 'ω ·"Ù ˙ÂÚ·˘ È΄¯Ó ‡ ,ÁÚ ‡ÓÂÈ · ,ÊÓ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á '¯ .
„.Ô‰· ˙Ï·ÂË ‰„ ‰˘ ÌÈÓ·  Èȉ .
.Ì˘ ˙ÂÓ·ÈÂ Ì˘ ‡ÓÂÈ Ò"˙Á '¯ .‰
.‡ ,‡Ï ÔÈÏÂÁ · ,ÁÒ ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .Â
