Page 471 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙‪ÂÏ‬‬

‫פלוני הזה‪ ,‬כיו שמנהגיו מחוייבי בו מדינא‪ .‬ולא‬ ‫ביש אל תטוש תורת אמ ואסור להו למיזל מצור‬
‫צרי למה שנדחקו בתוס' מציונו דשופר‪ .‬וכל זה‬ ‫לציד בע"ש מהאי טעמא‪ ,‬א"כ אמאי לא יבר‬
‫בל"ת‪ ,‬אבל בקיו עשה כגו מנהג נביאי דערבה‬ ‫עליה ויאמר וצונו לקיי אל תטוש תורת אמ והרי‬
‫אי ישב ולא עשה ולא חביט ערבה אפשר דלא מקרי‬ ‫מנדי על העובר על מנהגא ועושה מלאכה בי"ט ב'‪,‬‬
‫עבריי ואי מנדי אותו‪ ,‬ולא נאמר על זה אל תטוש‬
‫תורת אמ ‪ ,‬מש"ה המקיימו אינו מבר וצונו דהיכ‬ ‫וא"כ אמאי תמוה באומר וצונו‪.Á‬‬
‫צונו‪ .‬ואולי בהא פליגי ר"ת והגאוני ‪ ,‬דאינהו ס"ל‬
‫בכל קו ועשה לא שיי אל תטוש וליכא וצונו‪,‬‬ ‫‪ Â˙Â‬קשיא לי ר"פ מקו שנהגו )ש ( דנהגו להפריש‬
‫ור"ת ס"ל מה דלא מינכר מצותו כולי האי הוא‬
‫דליכא משו אל תטוש‪ ,‬כגו טלטול דערבה אבל‬ ‫חלה מארוזא ואמר רב יוס ליכול זר באפיהו‬
‫מצוה דמינכר מצוותו ואיכא מעשה רבה אית ביה‬ ‫דלמא אתי לאפרושי מ החיוב על הפטור וכ' תוס'‬
‫משו בל תטוש ומברכי וצונו‪ .‬ואתי הכל על נכו‬ ‫)נא‪ ,‬א ד"ה אי( דמיירי שלא הי' מנהג בטעות‬
‫דהמנהיגי ידעו שהוא פטור ורק הנהיגו כ להחמיר‬
‫בעזה"י‪.‬‬ ‫על עצמ ואפ"ה שיי דלמא אתי לאפרושי מפטור‬
‫על החיוב דאיכא אינשי דלא ידעי וסברי דאורז חייב‬
‫]‪[‡"·Ëȯ‰ ÏÚ ‰‰ÈÓ˙ - Á"¯· Ïω‬‬
‫בחלה מ התורה‪.‬‬
‫‪ È˙ȇ¯Â‬בחידושי ריטב"א לסוכה מ"ד ע"ב שכתב‬
‫‪ Ú"ˆÂ‬לדעת החולקי על ר"ת וס"ל דעל שו מנהג‬
‫וז"ל קסבר מנהג נביאי פי' וכיו שאי‬
‫למנהג עיקר ותקנת חכמי לנהוג בו אי מברכי‬ ‫אי מברכי ‪ ,‬א"כ הכא ע"כ לא ברכו על חלת‬
‫עליו אבל מנהג מצות דרבנ מברכי עליה כמו‬ ‫האורז להפריש חלה שהרי ידעו שפטור מה"ת רק‬
‫שאנו מברכי ומקדשי ביו"ט ב' בזה"ז שחייבונו‬ ‫ה הנהיגו כ מעצמ ‪ ,‬א"כ אי יביאו לטעות‬
‫חכמי לנהוג בו מנהג אבותינו‪ .‬ובהכי מפרק ל‬ ‫להפריש מפטור על החיוב‪ ,‬הא יש לה היכר שאי‬
‫שפיר מאי דקשיא להו לרבנ בהא דרב איקלע לבבל‬ ‫מברכי ‪ ,‬אע"כ צ"ל שה ברכו להפריש חלה‪ ,‬ואי‬
‫ואלו דקרו להלל בר"ח וכו' )תענית כח‪ ,‬ב( שמעינ‬ ‫ס"ד שלא כדי עשו בזה לבר אמנהגא‪ ,‬א"כ יפה‬
‫מינה שמברכי על הלל דר"ח אע"פ שהוא ממנהגא‪,‬‬ ‫אמר רב יוס ליכול זר באפייהו‪ ,‬ומה פרי עליו הא‬
‫ומחוורתא כדפרישנא דשאני הת דאיכא תקנתא‬ ‫דברי מותרי ואחרי נהגו בה איסור אי אתה‬
‫דרבנ למקרי הלל בר"ח במקו שנהגו בו ע"ש‪.‬‬ ‫רשאי להתיר בפניה ‪ ,‬הא ע"כ הי' צרי דתיכלינהו‬

‫‪ ‡ÏÂ‬זכיתי להבי דברי אלו היכ תקנו חכמי הלל‬ ‫זר באפייהו משו שברכו ברכה לבטלה וצ"ע‪.‬‬

‫בר"ח הא רב לא ידע מזה מאומה ואולי כיוו‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בישוב קושי' זו‪ ,‬דודאי מנהגא בשב ואל‬
‫למה שכתבתי אני‪ ,‬ועדיי צ"ע‪ ,‬ומ"מ מה שכתבתי‬
‫תעשה לאסור דבר מה כגו שלא ללכת‬
‫נ"ל נכו בעה"י‪.‬‬ ‫מצור לצידו בע"ש ושלא לעשות מלאכה בע"פ‬
‫ובי"ט שני‪ ,‬העובר על זה וק ועשה מה שנאסר‬
‫‪ Î"‡Â‬בניד דיד נמי כיו שהנהיגו איסור לבעול על‬ ‫במנהגא ה"ז עובר על לאו דדברי קבלה אל תטוש‬
‫תורת אמ ‪ ,‬וכ האוכל חלב דאייתרא‪ ,‬וכ במקו‬
‫ד טוהר והעובר על זה עובר על בל תטוש‬ ‫שנהגו להפריש חלה מארוזא‪ ,‬ה נהגו לאסור העיסה‬
‫תורת אמ בלי ספק‪ ,‬א"כ הטבילה היא מדינא ובעינ‬ ‫ולעשותו טבל טבול לחלה והאוכלו בטבלו עובר על‬
‫לא תטוש תורת אמ ‪ ,‬א"כ ממילא המפריש חלה‬
‫ברכה באמת‪ ,Ë‬והכי נהוג‪.‬‬ ‫מארוזא מקיי מצות אל תטוש הנ"ל ומבר וצונו‬
‫בלי פקפוק‪ .‬וכ נמי י"ט שני שהעושה בו מלאכה‬
‫‪.È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬ ‫מנדי אותו משו שעובר אהנ"ל‪ ,‬א"כ ממילא מחויב‬
‫מדי גמור ג בכל העשי התלוי בו להדליק נר‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫ולאכול מצה ומרור ושיי וצונו וג לומר את חג‬

‫‪‡Â‰ ÂÓÂȘ˘ ‰ÊΠ‡Ϸ Ï·‡ ,‰˘ÚÓ ÏÚ ˜¯ ‰Î¯· ˘"Ï ,˙"‡Â˘· ‡Â‰ ‡ω ÌÂȘ˘ ÌÂ˘Ó Ï"Ò Â È·¯ ͇ .ÔÈÂ‡Ï ÏÚ ‰Î¯· Â ÈˆÓ ‡Ï .Á‬‬
‫·˜‪Á"‡ ˙"È·Â 'ÈÚ ‚È ˙‡ ÊË 'ÈÒ ‰„ ‡"·Ëȯ‰ 'ÈÁÏ Ìȯ‡ȷ· '¯ .˙"ÏÂ„Ú ÔÈ ÚÏ ‰˘Ú ‡Â‰˘ Ì˘Î .‰Î¯· ÔÈ ÚÏ ‰˘ÚÎ ‡Â‰ ȯ‰ Ú"Â‬‬

‫‪.Ô·‰Â „˜ ÔÈ„ Á ÏÏÎ ¯˙ȉ ¯ÂÒȇ ËÚ˜ 'ÈÒ ÌÈÚ„ ÌÈÓ˙ '¯Â .Á"˜Ò ˙Âί·‰ ÔÈÚÓ Ò¯Ë Â˜ 'ÈÒ ˘‡ È„ÂÓÚ ,‡Ò-Ò 'ÈÒ‬‬
‫‪·˙΢ · ,„Ó ‰ÎÂÒ „"ȯ 'ÒÂ˙‰ ȯ·„Ó ÂÊÓ ‰‡¯Â‰Ï ÔÈÎÂÓÒ ˙¢ÚÏ ˘È „" ÚÏ .ÊÒ 'ÈÒ ÌȯÙÂÒ ˙‡ ˜ ˙"¢· ˜"˘¯‰Ó‰ ‡ È„Ï ‰ÏÚ‰ ÔΠ.Ë‬‬
‫‪‚‰ Ó‰ Â˙‡ ÏÚ ÔÈί·Ó ÂÈÏÚ ÛÈÒÂ‰Ï Â‚‰  ‰·ÂÁ ‚‰Â ‡Â‰˘ ¯·„ ÏÎ ¯ÓÂÏ Ï"  :Ï"Ê ÔÈί·Ó Ôȇ ‚‰ Ó ‰Êȇ ÏÚ ÔÈί·Ó ‚‰ Ó ‰Ê ÏÏÎ‬‬
‫‪ÔÈί·Ó Á"¯· Ì‚ ‚‰ Ï ÂÙÈÒ‰ ÌÂÈ ‡"Î ‰Ï‚· ‰·ÂÁ ‚‰Â ˘ Ïω‰ ԂΠ,‰Á Ó· Ì‚ ‚‰ Ï ÂÙÈÒ‰ ‰·ÂÁ ˙ȯÁ˘ ˙‚‰Â ˘ ‰¯ËÙ‰‰ Ô‚Î‬‬