Page 470 - 2
P. 470
Ì˙Áתשובה קצא ‰Ï˙ ¯ÙÂÒ
ברי דאי מברכי על מנהגא ,וכ"ש האי שאינו אלא ÔÎÂצ"ע שלא זכרו מברכת וצונו להדליק נר של
משו נקיות וטהרה בעלמא להיות כמלאכי השרת
ע"ש .וצ"ל דס"ל דהאי טבילה לא עדי מחביטא י"ט .מיהו לזה י"ל דאפשר ס"ל להחולקי על
דערבה דהוה טלטול בעלמא ולא מינכר מצותו כמו ר"ת כדעת הסוברי דאפי' בי"ט ראשו ובשבת נמי
הלל ,שהרי הרא"ש פסק לבר על הלל כר"ת ולא אי מברכי' על הדלקת נר ,עיי בתוס' דמס' שבת
הזכיר כלל טע דקורא בתורה ולית לי' אלא האי
חלוקא דחביטת ערבה ליכא אלא טלטול בעלמ' כ"ה ע"ב ד"ה חובה וכו' ע"ש א ממרור צע"ג.
משא"כ הלל .וצ"ל דה טבילה להא דמיא ועיי טור
א"ח סי' )תר"ו( ]תר"י[ .וצ"ע ממ"ש הרא"ש ש ]·¯[˙ÂÏÈ‚Ó‰ ˙‡È¯˜ ‚‰ Ó ÏÚ ‰Î
להל )סי' כז( דמקו שנהגו להדליק נר ביה"כ
מברכי עליו כמו בשבת ,ועיי טור וב"י סי' תר"י ‡ ‡¯·Èמהא דכ' בד"מ והג"ה ש"ע א"ח סס"י ת"
דהחולקי ס"ל שאי לבר אמנהגא ,וא"כ צ"ל
דהדלקת נר ביה"כ עדי מטבילה זו דעיה"כ ,וצרי שלא לבר על קריא' המגילות כיו שאינ
רק מנהגא ע"ש עיינתי בגו שו"ת רמ"א סי' ל"ה
טע לחלק ולא ראיתי מי שיתעורר בזה. ובכל אריכות דבריו לא מצאתי דבר ראוי לסמו
עליו ,וכבר הארי הלבוש )ש ( לחלוק ,ובאליה רבה
‡ˆÂȉמזה לפי מה דקיי"ל לבר על הלל ועל י"ט )ש סק"י( העלה לבר עכ"פ בלי ש ומלכות וכ
ב' דגליות ובפרט על אכילת מרור ועל הסכי בפרי מגדי .
הדלקת נר בי"ט ב' וביה"כ ,א"כ יש לבר ג"כ על
טבילת הטובלת על ד טוהר דלידה ,דאי ל מעשה ‰ÓÂשנלע"ד בזה לחלק בי קריאת הלל למגילות
רב מזה ,דאפי' אי טבילה עיה"כ מעשה זוטא הוא,
מ"מ ה מנהגא לספור ז' נקיי ולבדוק ולנהוג כל הללו ,לפמש"ל דמשמע מתוס' דסוכה דלא
דיני נדה ,בודאי מעשה רב הוא ומברכי על ברירא להו שיהיה קריאת הלל מעשה רבה לבר
הטבילה .וכעי ראיה לזה ממה דאר"ז )נדה סו ,א( עליו א לא משו שהוא כקריאת התורה ,והנה
בנות ישראל ה החמירו על עצמ שאפי' רואות בשלמא הלל שעיקר קריאתו לשיר לא איכפת ל
טיפת ד כחרדל יושבת עליו ז' נקיי ,וכ' ת"ר יונה במה שאינו כתוב על הספר ובדיו על הגליו דאפי'
בברכות )לא ,א( דיש מפרשי כחרדל ר"ל כמראה א נימא דפוס הוי ככתיבה מ"מ גליו בעי עמג"א
החרדל ,וס"ל דמראה טהורה היא בודאי ,ואפ"ה סי' רפ"ד .ולפעד"נ דכל שירי תהילות נאמרי בעל
החמירו על עצמ ,ור' יונה השיב עליה ועיי ר" פה דמעיקרא הכי נתקנו דלא נראה שהיו הלוי
הלכות נדה ]פ"ב דשבועות )ד ,א([ ופ' בני העיר )כח, משוררי בבהמ"ק מתו הספר או שיהיו עושי
ב( .נמצא לפי היש מפרשי הללו הנהיגו עצמ הפסח קוראי הלל מתו הספר וא"כ מעיקרא הכי
לספור ז' נקיי על מראה טהורה שהי' ברי לה אתקי ושפיר מברכי' על ההלל כקורא בתורה,
שהיא טהורה ,ובלי ספק שברכו על טבילת דלא ובתשו' חות יאיר )סי' קע"ה( לא עמד בזה ,משא"כ
לשתמיט שו פוסק לומר שלא יברכו ,אע"כ כנ"ל המגילות הללו אלו היו מברכי עליה היו צריכי
דמעשה רבה כהאי מנהגא ,צרי ברכה לכולי עלמא.Ê לכותבו בגליו ומעיקרא לא הנהיגו כ שלא להטריח
על הציבור וחלוק זה רמוז בתו דברי רמ"א בתשו'
„ÂÚלאלוה מילי דצרי חקירה מ"ש דבמצוה
הנ"ל אלא שלא ביאר כל צרכו.
דרבנ שיי לבר וצונו ואמרי' פ' במה
מדליקי )כג ,א( היכ צונו שאל אבי ויגד או לא ]·¯ÌÂÈ ·¯Ú· ¯ ˙˜Ï„‰Â ‰ÏÈ·Ë ÏÚ ‰Î
תסור ,ומ"ש מנהגא דקיי"ל דחיובא איכא לקיי [ÌȯÂÙΉ
מנהגא מדברי קבלה דכתיב אל תטוש תורת אמ
כמבואר ר"פ מקו שנהגו )נ ,ב( דאמר ר' יוחנ לבני ‰ ‰Âהרא"ש ספיה"כ )יומא פ"ח סי' כד( שהגאו כתב
לבר על הטבילה עיה"כ ודחי דבריו דלא
עדי מערבה שהוא מנהג נביאי וחביט חביט ולא
Á"„˘·Â .ÊÒ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘‡ ȯӇ ˙"¢·  ȷ¯ ˙·Â˘˙ '¯Â .· , ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ·Â ÂÒ 'ÈÒ ‰ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰Ê· ¯ÈÚ‰ ¯·Î .Â
,˙·˘· ÂÓÎ ‰·ÂÁ Ù"ΉÂÈ· ¯ ˙˜Ï„‰„ ËÎ ‡"Î 'ÈÒ ‰"Á '¢˙· Ê"·„¯‰ ·˙΢ ‰Ó È"ÙÚ ÂÊ ‰¯È˙Ò ·˘ÈÈÓ Ê"Ë˜Ò ‡ 'ÈÒ Ù"ΉÂÈ ˙ίÚÓ
„.„·ÂÎÓ '‰ ˘Â„˜Ï ·È˙Î ÈÓ Ù"ΉÂÈ·Â ,‡Â‰ ˙·˘ „·ΠÌ¢Ó
'¢˙· ÔÈÏ·ÂÏÓ Ô‰Î‰ ˜Â„ˆ È·¯ ¯ÈÚ‰ ·"ÂÈΠ.¯‰ÂË Ì„ ÏÚ ‰ÏÈ·ËÏ Ù"ΉÂÈÚ· ‰ÏÈ·Ë ÔÈ· Ó"Ù È‡Ó ,‰Ïȷˉ ÏÚ ‰Î¯·‰˘ ÔÂÈÎ Ú"ˆÚ .Ê
)˙.ÁÏ È"ÒÂÒ Â‰Èχ „È 'ÈÚ .˘"Ú ËÈ 'ÈÒ (ˆ"‡Ù