Page 474 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קצג ‪ËÏ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫הסתרי דבעי' ראוי לביאת מי ‪ ,‬כי אדרבה בשרו‬ ‫‡‪ Í‬התוס' ש ס"ל דנגיעת בית הסתרי דלא מטמא‬
‫ממעט‪ ,‬וכל אצטרי לשיעורא והוה בית הסתרי‬
‫מדרבנ ‪ ,‬ולא תיקשי הא הוה מיעוטא והוה גזירה‬ ‫דמאשר יגע משמע דבר נגיעה אי ‪ ,‬דלאו בר‬
‫לגזירה‪ ,‬דז"א‪ ,‬דמיעוטא בגופו הוה דאורייתא‪ ,‬דוקא‬ ‫נגיעה לא‪ ,‬ולא מידיו אתיא‪ ,‬דוידיו מילתא אחריתי‬
‫בשער הוה דרבנ ‪ .‬ולתוס' דס"ל הל"מ דמיעוטא אכל‬ ‫הוא‪ ,‬וקאי אלא שט ‪ ,‬לומר מה ידיו מאבראי א‬
‫גופו קאי ס"ל בשרו אחציצת בית הסתרי קאי ובעי'‬ ‫שטיפת מי מאבראי לאפוקי בית הסתרי לא בעי‬
‫ראוי לביאת מי מה"ת‪ ,‬ואע"ג דהוה מיעוטא מ"מ‬ ‫שטיפת מי ‪ ,‬והא דקאמר מה בשרו בגלוי לאו‬
‫נפקא מיניה להשלי לרוב לשאר הגו כמ"ש‬ ‫דמשמעות בשרו כ הוא‪ ,‬אלא אידיו סמי ‪ ,‬דע"כ‬
‫רמב" פ"ב דמקוואות )הל' טו( לעני שער ע"ש‪.‬‬ ‫האי בשרו אבראי קאמר דהרי כתיב ידיו‪ ,‬וא"כ כל‬
‫בשרו אתיא לרבויא אפי' בשר סתר נמי וסתרי‬
‫‪ ‡ˆÓ‬לפי זה במיעוט המקפיד„ בכל הגו איכא‬ ‫אהדדי‪ ,‬אע"כ ראוי לביאת מי בעינ מ התורה‪.‬‬
‫ולזה נתכוו תוי"ט ספ"ח דמקוואות ע"ש‪ .‬והקשה‬
‫ספק דאורייתא ויש להחמיר‪ ,‬וכ בית‬ ‫מהרי"ט )בחי' לקדושי ש ( הא האי כל בשרו אצטרי‬
‫הסתרי המשלי לרוב הגו הוה ס' דאורייתא ויש‬ ‫לשיעור מקוה שכל גופו עולה בה )עירובי ד‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫להחמיר‪ ,‬אבל ביהס"ת לבד הוה דרבנ ממ"נ‪ ,‬אי‬
‫משו מיעוט או משו בית הסתרי לכ הקילו‬ ‫ולקמ אי"ה נראה ישוב לזה‪.‬‬

‫הראשוני ‪.‬‬ ‫‡‪ Ì Ó‬רשב"א וריטב"א בחי' כתבו באמת דלא‬

‫]·‪[ÚÂÏ· ̘ӠÌȯ˙Ò‰ ˙È‬‬ ‫כהתוס' ולא דרשינ מידי מכל‪ ,‬ובית‬
‫הסתרי דרבנ דמ התורה אפי' ]ראוי ל[ביאת· מי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כל הפוסקי פסקו בפשיטות דוקא בית‬ ‫אינו צרי ‪ .‬והקשה מורי בספר המקנה לקידושי א‬
‫כ מ"ט גזרו כולי האי מיעוטא ומקפיד אינו אלא‬
‫הסתרי בעינ ראוי לביאת מי ‪ ,‬אבל מקו‬ ‫מדרבנ וה"ל גזירה לגזירה‪ ,‬ומ"ט הצרי רבי טבילה‬
‫בלוע לא בעי אפי' ראוי לביאת מי מידי דהוה‬ ‫שנית לשפחתו משו בי השיני ‪ .‬והש" והט"ז וכל‬
‫אטומאה בלועה דלא מטמאה‪ .‬ובתשובת זכרו יוס‬ ‫האחרוני תמהו מאוד על ש"ע שהקיל בכמה קולות‬
‫סי' יו"ד הקשה כיו דילפי' חציצה מטומאה‪ ,‬א"כ‬ ‫בביהס"ת‪ ,‬ובשארי מקומות אפילו מיעוטא ומקפיד‬
‫למה לי כלל תרי קראי‪ ,‬לא לכתוב רק לעני טומאה‬ ‫דרבנ החמירו‪ ,‬ומ"ש בית הסתרי שהקילו עש"‬
‫דבית הסתרי אינו מטמא וניל חציצה מיני'‪.‬‬ ‫סי' קצ"ח ס"ק ל"ב וט"ז סי' קצ"ט ס"ק י"א ועיי'‬

‫ובסדרי טהרה )ש ( מפלפל בדברי אלו‪.‬‬ ‫סדרי טהרה )הנ"ל(‪.‬‬

‫‪ ˙‡¯Â Â‬נפלאתי מה עני ביאת מי לקבלת טומאה‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬לפע"ד עיי תוס' סוכה ו' ע"ב )ד"ה דבר(‬

‫ומי השוו יחד‪ ,‬בשלמא השתא דכתי' תרי‬ ‫פליגי לרש"י ש ובעירובי ד' ע"ב‬
‫קראי למעוטי בית הסתרי אחד בקבלת טומאה‬ ‫וביבמות ע"ח )ע"א( ס"ל דהל"מ דמעוטא הוא רק‬
‫ואחד בטבילה וביאת מי ‪ ,‬מעתה ילמוד סתו מ‬ ‫בשערו אבל בגופו אפי' מיעוטא חוצ מ התורה‪,‬‬
‫המפורש כל הנקרא בית הסתרי לעני קבלת טומאה‬ ‫והתוס' ס"ל דהל"מ אכל גופו קאי‪ ,‬והוקשה לה א"כ‬
‫דבמגע אינו מטמא ובמשא מיהת מטמא‪ ,‬נקרא נמי‬ ‫קרא למה לי אחציצה תיפוק ליה מהל"מ‪ ,‬ותירצו קרא‬
‫בית הסתרי לעני ראוי' לביאת מי ‪ ,‬לאפוקי מקו‬ ‫דבשרו אחציצת בית הסתרי ‪ ,‬ומבשרו נתרבה שיהי'‬
‫בלוע אינו מטמא אפי' במשא וג לא בעי ראוי‬ ‫צרי עכ"פ ראוי לביאת מי ‪ .‬ולפ"ז אי לא כתיב כל‬
‫לביאת מי ‪ ,‬כל זה השתא דכבר כתיב דבית הסתרי‬ ‫נמי ידעינ ראוי לבילה מגו בשרו‪ ,‬ואייתר כל‬
‫לא בעי ביאת מי אבל ראוי בעי‪ ,‬אבל אי לא הוה‬
‫ממעט כלל בית הסתרי מטבילה‪ ,‬מנ"ל למיל‬ ‫לשיעורי מקוה‪ ,‬ומיושב קושיית מהרי"ט הנ"ל‚‪.‬‬
‫מטומאה לומר כי היכי דלא מטמא במגע ה"נ לא‬
‫‪ Ó"Ó‬נמצא תליא זה בזה לרש"י דמיעוט המקפיד„‬
‫בעי ביאת מי מנא ליה הא ולק"מ‪.‬‬
‫הוא דוקא בשערו אבל בגופו אפי' מיעוט‬
‫המקפיד חוצ מ התורה‪ ,‬א"כ לית ל קרא לבית‬

‫·‪.ÔÈ Ú‰ ÈÙÏ Ï"ˆÎ„ ËÂ˘Ù .‬‬
‫‚‪.ÌÈÓ ˙‡È·Ï ȇ¯ ÈÚ·„ ÍÙÈ‰Ï ‡Ï‡ ÌÈÓ ˙‡È· ·"Ï„ Ìȯ˙Ò‰ ˙È· ËÚÓÏ Â ÂÂÎ˙ ‡Ï 'ÒÂ˙‰˘ ¢¯ÈÙ˘ Ì˘ ÔÈ˘Â„˜ È" Ù Ì"¯‰Ó ‰‡¯ .‬‬

‫‪.ÁϘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"¢ 'ÈÚÂ‬‬
‫„‪˙ËÈ˘ Ìχ .‡ˆÓ  ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰È‚‰ ÔÎÂ Ì˘ ¯‡Â·ÓÎ ıˆÂÁ „ÈÙ˜Ó Â È‡˘ ËÂÚÈÓ 'ÈÙ‡ È"˘¯Ï„ ˜Â„˜„· ‡Ï˘ ‡Â‰ .·. :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .‬‬

‫¯˘"‪.Ê"˜Ò ‡Ò˜ 'ÈÒ Á"‡ (¯ÙÂÒ Á"¯‰Ï) ÌÈÈÁ ˙¯Â˙· ‰Î¯‡·Â · ,„ Ôȷ¯ÈÚ ‡"·Ëȯ 'ÈÚ .‰ÎÏ‰Ï ‰ ȇ ‡È‰ ˙È„ÈÁÈ È‬‬