Page 589 - HATAM-1

‫‪‚Θ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה רח‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫דעיקור קרא על עדות קאי שלא יעידו קרובי‬ ‫]‪[Â˘Ù ÏȈ‰Ï ÔÒÓÁ .Ï‬‬
‫)סנהדרי כז‪ ,‬ב(‪ .‬וסיפא אש בחטאו ימות קאי דלא‬
‫ימות זה בעבור זה‪ .‬י"ל דמהיכי תיתי יעלה על‬ ‫‪ ˘"ÓÂ‬פר"מ אי מותר להיות חמס להציל נפשו‪.‬‬
‫הדעת להמית קרובי אלו בשביל אלו‪ .‬אלא‬
‫משו דבלי ספק העובר עבירה גדולה בעדי‬ ‫יעיי פרק יה"כ פ"ג ע"ב קפחתי את‬
‫והתראה‪ ,‬לאו בר יומא הוא וכבר נתקלקלו‬ ‫הרועה יע"ש‪ .‬והא דאל יחתמו שקר כתובות י"ט‬
‫מעשיו בצינעא מכמה שני ‪ .‬ואילו היו הקרובי‬ ‫ע"א‪ ,‬מילתא אחריתא‪ ,‬דעכ"פ היה לה לשל‬
‫מודיעי כ לב"ד ולמל לא בא לכלל זה‪ ,‬אלא‬
‫שאי מוכסי במשפחה שאי כול מוכסני‬ ‫לה מכיס אחר שחתמו‪.ÁÏ‬‬
‫)שבועות לט‪ ,‬א( והוה סד"א יענשו ג ה קמ"ל‪.‬‬
‫]‪[ÌÈ ÂÚ·‚‰Â χ˘ .‡Ï‬‬
‫‪ ÌÚˉÂ‬לזה באמת מ"ט לא יענשו‪ ,‬היינו משו‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬מבני רצפה בת איה )שמואל ב‪ ,‬כא(‪ .‬נ"ל‬
‫דלא יומתו אבות על עדות בני ‪ ,‬וא‬
‫היו אומרי ומגלי מצפונו לא היו נאמני ‪ ,‬והוה‬ ‫ששאול גופיה אי היה כא היה חייב בדי‬
‫רק לישנא בישא‪ ,‬וכעי טוביא חטא וזיגוד מינגד‬ ‫תורה על שהמית הגבעוני ‪ .‬ואעפ"י שלא‬
‫בפרק ערבי פסחי )קיג‪ ,‬ב(‪ .‬על כ לא הגידו‪,‬‬ ‫המית ‪ ,‬מ"מ הפסוק אומר שהמית ועבר על‬
‫ומשו"ה איש בחטאו ימות‪ ,‬וא"ש המש הפסוק‪.‬‬ ‫שבועת נשיאי העדה להשאיר לה פליטה באר‬
‫להיות עכ"פ חוטבי עצי ושואבי מי ‪ .‬והעובר‬
‫‡‪ Ì Ó‬בני עכ שהיו יודעי ‪ ,‬ואילו היו מודיעי‬ ‫על זה ופסק לחיות עובר על שבועה וחר‬
‫וחייב כמו עכ ‪ .‬א בניה אינ חייבי דהרי בני‬
‫לב"ד והיו מראי מקו החפצי שלקח‬ ‫עכ לא נהרגו ולא הביאו אלא לרדות כמו‬
‫מ החר היו נאמני ‪ ,‬כמו שלח ואתוי פ"ג‬ ‫בש"ס סנהדרי מ"ד ע"א‪ .‬והכא נהרגו בניו וג‬
‫דקידושי )סו‪ ,‬ב( דמהימ ‪ .‬וס"ל לפרקי ר' אלעזר‬ ‫הלינ עד נית גשמי עליה ‪ .‬ועיקור די מיתה‬
‫דכי האי גווני חייבי מדינא ולא רק מדי מל ‪.‬‬ ‫לא היה בדי מל אלא בדי שבועה וחר ‪ ,‬ע"כ‬
‫הוצר ר' יוחנ לומר ביבמות ע"ט ע"א משו‬
‫‪ ȇÓÂ‬דמייתי רו מכ"ת מקרא דאמציה )מלכי ב‪,‬‬ ‫קידוש הש הותר לעקור דבר מ התורה‪ .‬ואה"נ‬
‫אי היה חיוב מיתה בדי מל לא היה כא עקירת‬
‫יד‪ ,‬ו(‪ .‬י"ל מש ראיה ואת בניה לא המית‪,‬‬ ‫דבר מ התורה‪ ,‬דמל מלי הרוגיו‪ .‬א כא היה‬
‫משמע קצת דבדי מל יכול להמית הבני ‪.‬‬ ‫החיוב מדי תורה שבועה וחר דכתיב )ויקרא כז‪,‬‬
‫דאל"כ מאי רבותיה אלא אלו היו חייבי בעדי‬
‫והתראה בדי סנהדרי והיה יכול לדונ בדי מל‬ ‫כט( לא יפדה מות יומת‪.‬‬
‫ולהמית ג בניה ‪ .‬א המל התחסד ודנ בדי‬
‫סנהדרי ‪ ,‬ועל ידי זה את בניה לא המית ככתוב‬ ‫]‪[ÔÎÚ È · ˙ÂÓ .·Ï‬‬

‫בתורת משה‪ ,‬אשר דרכיה דרכי נוע ‪.‬‬ ‫˘‪ Ì‬ד י"א‪ ,‬מייתי פרקי דר"א )פל"ח( דס"ל בני‬

‫‡˙‪ ȈÚÂÈ ‰ ¢‡¯·Î  ÈËÙ¢ ‰·È˘‰ '‰ ‰‬‬ ‫עכ הומתו‪ .‬אע"ג דכתיב לא יומתו אבות‬
‫‪Ì˘Ï ÌÂ¯È Â˙ÏÚÓ „·Π‡ÒÎ Ô¯˜Â ,‰ÏÁ˙·Î‬‬ ‫על בני ‪ ,‬מ"מ נהרגו על שידעו ולא הודיעו‪ .‬ויפה‬
‫‪‰ÏÚÓ ‰ÏÚÈ ‡˙Èȯ‡„ ˘„˜· ˙ÂÏÚÓ ,‰Ï‰˙ÏÂ‬‬ ‫כתב פר"מ שג זה אינו עפ"י עיקור די תורה‪.‬‬
‫‪‰¯˜È‰ Â˘Ù Î ,‰ÏÂÚ Ï‡ ˙È· ¯˘‡ ‰ÏÒÓ· ,‰ÏÚÓ‬‬ ‫ורגיל אני לומר דלא יומתו אבות על בני ‪,‬‬

‫‪. "‡ ˘Ù Â‬‬

‫‪.˜"ÙÏ Ê"ˆ˜˙ È ˘ ¯„‡ 'Î '· ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ȯ˘„ Ì˘ ˘"‡¯Â · ,Ò ˜"· 'ÒÂ˙ '¯ ,¯ȷÁ ÔÂÓÓ· ÂÓˆÚ ˙ψ‰ ÔÈ Ú· .Ì˘ ‡ÓÂÈ Á"ˆ¯‰Ó 'ÈÁ ËÈ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ '¯Â .ÁÏ‬‬
‫‡‪.ËÒ˜-ÊÒ˜ 'ÈÒ ‡"Á ÔÂȈ ÔÈ · ˙"¢·Â ‡ ,‡Ù ˜"· „"·‡¯‰ 'ÈÁ 'ÈÚ .ÌÏ˘Ï Íȯˆ Í‬‬