Page 90 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪„Î‬‬

‫דתיבה בת ה' אותיות )ש"ג( ]שכתב[ ג' חו‬ ‫ומזה הבי הר" שאפילו נכתב כסדר בלי דלוג‬
‫לשיטה אינו פוסל מדלא מנאו הרמב" דאי‬ ‫ובלי ערבוב קריאה נמי פסול משו עמידת על‬
‫סברא לומר שיהיה זה בכלל חסר‪ ,‬שהרי אינו‬ ‫העמוד שלא כסדר ‪ ,‬דאי לא תימא הכי ה"ל לומר‬
‫חסר וכתוב הוא לפנינו אלו דברי מהרי"ק ז"ל‪.‬‬ ‫בקיצור תו"מ שנכתבו שלא כסדר פסולי‬
‫משא"כ ס"ת‪ ,‬אע"כ בא לחדש אפילו נכתבו‬
‫וא"כ לדידיה קשה כנ"ל‪.‬‬ ‫כסדר רק שנתלו ביני שיטי פסולי מטע‬

‫‪ ‰ ‰‬האמת בתשב" ח"א סי' קע"ו הנ"ל כ' כ‬ ‫עמידת על הגויל‪.‬‬

‫דלרמב" פסול כשיוצאי רובו של תיבה‬ ‫‪ ‡ È„ÏÂ‬נ"ל ]דתלי[ בפלוגתת רש"י ור"ת‪ ,‬דהרי‬
‫חו לד ‪ ,‬והא דלא מנאו בי המעכבי דהא לא‬
‫מנה נמי תליית הש ‪ .‬אבל אי מזה ק' על‬ ‫במכילתא בחדא מחתא מחתינהו כסדר‬
‫מהרי"ק שההפרש רב ביניה ‪ ,‬בשלמא דילג‬ ‫דאותיות ותיבות ע כסדר דהפרשיות שיהיו‬
‫מקצת הש הרי חסר לפנינו אלא שבאנו להשלי‬ ‫נכתבי כסדר שה כתובי בתורה קדש והיה‬
‫החסרו במה שתלוי למעלה ממנו‪ ,‬וכיו שכבר‬ ‫שמע והיה‪ ,‬ולר"ת שסדר הנחת הויות אהדדי‪ ,‬כ'‬
‫פסק הרמב" שאי השלמת תליית הש משלי‬ ‫תוס' )מנחות ‪.‬התרומה בשיטת ר"ת( צרי הסופר‬
‫הרי נשאר חסר במקומו והוא בכלל חסר אות א'‪.‬‬ ‫שיניח חלק בי והיה לשמע לכתוב ש והיה א‬
‫משא"כ בשנכתבה רובו של תיבה חו לשיטה‬ ‫שמוע‪ .‬נמצא לר"ת אע"פ שנכתבו הפרשיות‬
‫שלמעלה ושלמטה הימנה הוי כמא דליתא והרי‬ ‫כסדר ‪ ,‬מ"מ עמידת על הקל אינו כסדר‪ .‬ומ"מ‬
‫הוא חסר‪ ,‬כגו דא צריכא לאודועי וצריכא רבא‬ ‫אי קפידא‪ ,‬ש"מ דאי קפידא בעמידה על הקל ‪.‬‬
‫ולא הוה ליה לרמב" למשתק מיניה‪ .‬והכלל‬ ‫וא"כ ה"נ באותיות ותיבות הניתלי ‪ ,‬א נכתבו‬
‫הת חסר לפנינו הכא של לפנינו והדברי‬ ‫כסדר בלא דלוג ואיכא ריווח כראוי‪ ,‬וג אי‬
‫בלבול להקורא משו עמידת שלא כסדר אי‬
‫ברורי לפע"ד‪.‬‬ ‫קפידא ומותר לעשות כ לענ"ד בתפילי של ר"ת‪.‬‬
‫אבל בשל רש"י אי לנו‪ ,‬שהרי ג הר" לא ערב‬
‫‪ÈÓÏ˘Â¯È‰ ˜˙Ú‰‬‬ ‫לבו להחמיר נגד המנהג להקל כהתרומה בעובדא‬
‫דידיה וע"ש‪ ,‬ואנ ניקו להקל נגדו‪ ,‬אבל‬
‫‡‪ ¯Ó‬ר"י ב פזי ריב"ל שאל ולמה לית אנ‬ ‫בתפילי דר"ת נראה לי מה שכתבתי נכו‬

‫אומרי שהספרי נכתבי בשני דפי‬ ‫בעזה"י‪.‬‬
‫ותפילי ומזוזות אי נכתבי אלא בד א'‪ ,‬התיב‬
‫ר"י בריה דר"ח כתובה )מאותו מקו ( אדרבא‬ ‫‪ ‰Ó‬שהקשה פר"מ על הרמב" פיו"ד מס"ת‬
‫שהספרי נכתבי בשני עורות ותו"מ אינ‬
‫נכתבי ‪ ,‬אמרי חברי קומי ר' מנא נאמר ד א'‬ ‫כשמנה עשרי דברי הפוסלי בס"ת מדוע‬
‫בשני עורות א"ל שאפילו ספרי אינ נכתבי כ‬ ‫לא מנה עמה תליית הש שפוסל הוא עצמו‬
‫)ועיי סי' ר"פ ס"א בהגה' רמ"א( תולי בס"ת ואי‬ ‫פ"א מס"ת הלכה י"ו‪ .‬וכתב מעלתו ואי לומר‬
‫תולי בתו"מ ספרי שכתב כתפילי ומזוזות אי‬ ‫כיו שאינו רשאי לתלות הוי בכלל חסר שמנה‬
‫הרמב" ‪ ,‬א"כ מה יענה מהרי"ק שלא ס"ל כ‬
‫תולי וכו' ותו לא מידי‪.‬‬ ‫בשורש ק"ל עכ"ל‪ .‬ורצונו דמהרי"ק הוכיח ש‬
‫‪.˜"ÙÏ Â"Ú˜˙ ˙·Ë ‡"È ˜"˘Ú ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪Ë ‰·Â‬‬

‫] ‪[ÔÈ„ÈÓ˙„ ÌÈÎÒ‬‬

‫לית ליה אלא חד מינייהו‪ ,‬אז אותו דמפורש‬ ‫˘‪.È" 'Èχ ‰"ÂÓ ÔÈ˙‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ ÌÂÏ‬‬
‫בקרא עיקר‪ .‬ונדחה אותו דלא אתי אלא‬
‫מילפותא‪ .‬והוקשה למעלת הא מקרא מלא דבר‬ ‫‪ „"Ú‬תמיהה שנזרקה מפי חבורותיכ ביומא ל"ד‬
‫הכתוב ואת הכבש השני תעשה בי הערבי‬
‫כמנחת הבקר וכנסכו תעשה‪ .‬הרי מבואר דעיקר‬ ‫ע"א דפליגי רבי ורבנ בנסכי דתמיד‪ ,‬אי‬
‫אבי הערבי וניל שחרית מערבית או בהיפו ‪.‬‬
‫ולהתוס' )ש ע"ב ד"ה רבי( נפקא מיני' לדינא אי‬