Page 85 - HATAM-1
P. 85
ËÈ ¯ÙÂÒ תשובה ו Ì˙Á
ומופסקי .וע"כ הת במנחות מיירי בפרשיות בציצית ,לא מבעיא לדעת הרשב"א בתשו' )ח"א(
של תפילי הכתובי על קל בלי תיקוני ,דכיו ]ח"ה[ סי' ]קכ"א[ שמארי להשיא דעת רמב"
דלא נתקנו עדיי בתיקוניה חיישינ בהו שפיר לדעת אחרת ממה שהבינו בו ,ודוקא בהנ
שלא יצאו מידי מומחה ולא נכתבו אלא להתלמד שהביא הרמב" פ"ג )הכ"א( ופ"ח )ה"ז( וספי"א
או לשו מילתא אחריני ,וכמ"ש תוס' יו"ט ממ"א הוא דלא מהימני ולא לשאר מילי .אלא
בשבת פ' המוציא יי גבי פ' קטנה שבתפילי אפילו לפי מה שהבינו בו כל הראשוני ,מ"מ
שהיא שמע ישראל שכותבי לקרות בו ק"ש על נ"ל היינו דוקא במידי דאכילה אבל בציצית דלאו
מטתו .ומכ"ש לגירסא שלפנינו ברי" דגרס מידי דאכילה הוא לא .וכה"ג כ' מג"א סי' ל"ב
מזוזה בהדי תפילי דאי ניקחי אלא ממומחה, סקי"ג ,אלא שהביא ש חובה לנפשיה מב"י
וא"כ ע"כ לאו משו טורח לסתור מיירי ,אלא לי"ד סי' ק"ל דהת מבואר דאי לחלק כל כ ,
שבגליו הרי" מחק מזוזה ולא ידעתי מנ"ל. דגבי מצא חותמו מקולקל מייתי ראי' מחלו של
אוליירו כליו טהורי ומייתי מינה ליי"נ ,משמע
‡‰ÈÓלהרמב" )הל' תפילי פ"א הי"א( דפסק שאי לחלק בי מידי דאכילה לשארי מילי.
להדיא דמזוזה לא בעי לשמה א"כ ע"כ „ÂÚÂטעמא אחרינא איכא עפ"י מ"ש תוס'
לא גרס מזוזה ברישא .יהיה אי שיהיה ראי' הנ"ל
ברורה דע"כ מיירי בפתוחי ,וע"כ משו לשמה בעירובי צ"ו ע"ב ד"ה המוצא וכו'
נגעו ביה ,וא"כ למא דגרס מזוזה בסיפא גבי שהקשו ג"כ הא תכלת אי ניקחית אלא מ
ספרי ,מוכח שפיר דמזוזה לא בעי עיבוד לשמה. המומחה ותי' וז"ל ,וי"ל כשמצא שזורי
ומופסקי שאנו יודעי שלצור ציצית נפסקו יש
„ÂÚÂי"ל דס"ל דומיא דרישא דתכלת למסקנא לתלות דמ המומחה נפלו דבשאינו מומחה אינו
רגיל להתעסק בדבר שידע שלא יקנו ממנו ואפילו
משו טעימה נגעו ביה והיינו משו שלא לעצמו אינו רגיל לעשות כיו שיודע בעצמו
לשמה כדמסיק הש"ס דטעימה פסלה וצביעה שאינו רגיל בהלכות צביעה עכ"ל .יראה דלית להו
לשמה חדא היא .א"כ ה"ה אינ נמי משו סברת תוס' דמנחות הנ"ל ,אלא שא הלוקח אינו
לשמה נגעו בי' .ולקמ אי"ה עוד נדבר מעני בקי אי בכ כלו ,דמסתמא כיו שה שזורי
ומופסקי כתיקוני ציצית שוב אי לחוש ,דאי
עיבוד מזוזה לשמה. אד טורח לעשות ציצית כמו אלו א אינו בקי
בה ומסתמא ממומחה באו לידו .והת במנחות
‡" Îהרי קמ דבציצית הבאי לפנינו מתוקני מ"ב ע"ב דתכלת אי ניקחית אלא מ המומחה,
לא מיירי בחוטי כמשמע לשו ניקחי"ת ,אלא
אי לחוש למידי לכ"ע ,ומשו"ה השמיטו הצבע לצבוע בו הצמר או לטוות ולשזור ממנו
הפוסקי ה מלתא גבי ציצית משו דתכלת חוטי לציצית ,דהאי אפשר דעשה הצבע או
ליכא בזמ הזה ,ובציצית עשויי כתקנ שזורי הצמר אדעתא דגלימא משו"ה בעי' מומחה.
אפילו אינ מופסקי ליכא למיחש למידי בזה"ז
כמוב .ולא עוד אלא אפילו בשארי חומרות כגו ‰ÊÂנ"ל דעת רש"י במנחות )מב ,ב ד"ה חוטי יש
ניפו לשמה אעפ"י שרוב העול אינ חוששי
לזה ,מהימ למימר ולהעיד עליה על שלו למא לה בדיקה( דמפרש ה דתפילי נמי משו
דחייש לי' ,וכ העלה ברלב"ח )הנ"ל( הביאו לשמה ולא משו חסרות ,ולא עוד אלא שהתוס'
)ש ( כתבו שהרמב" המציא מכא די חדש
הש" סי' קי"ט ע"ש. במזוזה לא בעי עיבוד לשמה .וקשה מי סני לפרש
כתוס' דמשו חסרות ויתירות נגעו בי' ,ותפילי
ÔÈÈÚÂרש"י חולי צ"ה ע"ב חיבורא דתכלתא התפורי קשה לסותר .אבל לפי הנ"ל ניחא,
דס"ל דתפילי התפורי כתיקונ הרי ה כציצית
פירש"י משו קלא איל ,ולא פי' משו שזורי ופסוקי ,דודאי ע"י מומחה נעשו ,שהרי
טעימה כש"ס דמנחות ,ואע"כ דס"ל כתוס' הת בעירובי מדמה בש"ס אהדדי וכי טרח אינש
לעשות קמיע כעי תפילי לטרחא דשזורי
עירובי הנ"ל דבשזורי לא שיי הא וק"ל.
ÏηÂזאת אני אומר אולי צדקו דברי הבחור
המעיד שמחיתי בה לקנות ציצית מארחי
ופרחי ,כי לאו כל אנפי שווי ,וידוע דאית בהני
גברי מיעוט המצוי מאוד דלא עדיפי מחנוני
דסוריא ,ונהי דכבר העלנו דבציצית או תפילי
מתוקני ליכא למיחש ,מ"מ איכא דוכתי דסמכי
