Page 84 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪ÁÈ‬‬

‫לברורי משו הכי לא יבוא מכשול לישראל‬ ‫היכא דאיכא לברורי מבררינ מיהת‪ ,‬משא"כ‬
‫הקונה ממנו‪ .‬משא"כ במציעתא דיסמו על רוב‬ ‫בניקור אפילו בירור לא בעי מהאי טעמא כיו‬
‫בהמות כשרות‪ ,‬דבמקו שמכריזי קאי ואירע‬
‫אונס ולא הכריזו‪ ,‬ואי לומר א"כ לחברו נמי‬ ‫שאי כא חזקת איסור גמור·‪.‬‬
‫אמאי לא ישלח יר מחות ‪ ,‬ז"א‪ ,‬דחברו המקבלו‬
‫ממנו הוא בקי בניקור יסמו עליו אבל זה הקונה‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שהר" ש פליג וכ הוא ברשב"א וס"ל‬
‫מהגוי יחוש‪ .‬אע"כ כהראב"ד דלא בעי בירור‬
‫אלא בשחיטה דחזקת איסור אלי טובא‪ .‬וזה‬ ‫דאי לחלק בי שחיטה לחזקת איסור‬
‫נראה סברת הטור והרב"י לחלק בי נאמנות‬ ‫דניקור ולעול צרי לברר‪ .‬ולפע"ד שכ נוטה‬
‫הטבחי על גיד הנשה לנאמנות על השחיטה‪.‬‬ ‫דעת התוס' ש צ"ד ע"א במה שהקשה ארבו של‬
‫רש"י שסמ אחיתוכא דישראל לשלוח בשר‪ ,‬א"כ‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬מ"מ שיטת הטור והרב"י צל"ע בזה‪,‬‬ ‫לוקמי נמי במקו שאי מכריזי והישראל יקנה‬

‫דא"כ הא דאמרינ אי הטבחי נאמני‬ ‫ויסמו אחיתוכא‪ ,‬ואי ס"ד דס"ל כהראב"ד מאי‬
‫על גיד הנשה‪ ,‬מיירי ע"כ במי שהוא מוחזק‬ ‫קושיי ‪ ,‬הא במקו שאי מכריזי כל הבשר הוא‬
‫בכשרות וירא שמי באופ שעל השחיטה היה‬ ‫בחזקת ספק נבלה או טרפה‪ ,‬והוא בא להתירו ע"י‬
‫נאמ ‪ ,‬ומ"מ מחמיר ר"מ ואינו מאמינו על גיד‬ ‫סימ החיתו והניקור‪ ,‬א"כ צרי הוא להראות‬
‫הנשה‪ ,‬משו שצרי חטיטה רבה‪ .‬וצ"ל אפילו מי‬
‫שהוא מוחזק בכשרות אי סומכי על נאמנותו‬ ‫לבקי כמו ברוב מצויי דשחיטה‪ .‬משא"כ במקו‬
‫בטרחה גדולה כזו וכל אד יחוש לעצמו‪ .‬ור'‬ ‫שמכריזי ורק משו ספק ניקור‪ ,‬ולזה לא צרי‬
‫יהודה נמי לא פליג אלא משו דלא בעי חטיטה‪,‬‬ ‫להראות לבקי ולק"מ קושי' תוס'‪ .‬אע"כ משמע‬
‫אבל אי הוה בעי חטיטה אפשר דהוה ס"ל כר"מ‪.‬‬
‫וא"כ אנ דקיי"ל בחטיטה כר"מ אי בתר דאנשוי'‬ ‫דלא ס"ל לחלק בהא וכרשב"א ור" ‚‪.‬‬
‫לדר' יהודה מהימני‪ ,‬וכי יש כח לאמוראי לחלוק‬
‫על התנאי ‪ .‬ומכ"ש דקשה מכא לשיטת הרמב"‬ ‫‪ ÔÎÂ‬נוטה פשט דבריה פ' התכלת מ"ב ע"ב גבי‬
‫)הל' מאכ"א פי"א הכ"ה( דס"ל אי לוקחי ימ"ח‬
‫מח"ג בסוריא ]ע"ז לט‪ ,‬ב[ ומכ"ש בח"ל כלל כלל‬ ‫תכלת אי נקחית אלא מ המומחה שכ'‬
‫לא‪ ,‬א"כ קשה מסוגיא דפרק ג"ה‪ .‬ואולי יעמיד‬ ‫)בד"ה ואי ( וז"ל‪ ,‬שיש ריעותא שמא הוא צבע‬
‫משנתנו בא"י‪ ,‬מ"מ להטור קשה‪ .‬אע"כ דג על‬ ‫ואינו בקי‪ ,‬אבל א נמצאו בשוק רוב מצויי אצל‬
‫השחיטה מהימ בסת בני אד ובהכי מיירי‬ ‫תכלת מומחי ה ולכ מכשירי המוצא חוטי‬
‫מתני' דסת ב"א המצויי אצל שחיטה ה כסת‬ ‫תכלת פ' המוצא תפילי )צא‪ ,‬ב( וכה"ג אמרינ‬
‫ספרי דדייני דריש גיטי )ב‪ ,‬ב( דליכא אלא מיעוטא‬
‫דמיעוטא כפי' תוס' ש ‪ .‬וס"ל לר"מ מ"מ במידי‬ ‫גבי שחיטה בחולי י"ב עכ"ל‪ .‬פי' לדבריה ‪,‬‬
‫דטרחא כגיד הנשה וחלב מיעוטא מיהא הוי‪ ,‬ור"מ‬ ‫דס"ל בכלל רוב מצויי אצל תכלת איכא נמי‬
‫לטעמיה דחייש למיעוטא‪ ,‬ואנ קיי"ל דלא‬ ‫התגר העושה בו סחורה‪ ,‬דנמי סתמי' מומחה‬
‫חיישינ למיעוטא‪ ,‬מהימ הטבח אגיד הנשה‬ ‫הוא‪ ,‬וס"ל נמי כשיטה הנ"ל דהיכא דאיכא‬
‫ומכ"ש אשחיטה‪ .‬אבל להסוברי דמיירי בניכר‬
‫וידוע לכשר פשיטא דלא שיי חשש מיעוטא‬ ‫לברורי מבררינ ‪ ,‬וע"כ צריכא לשואלו‪ ,‬ואי לא‬
‫בקי בדיני תכלת וצביעתו הרי איכא ריעותא‬
‫באד הידוע וניכר לנו‪.‬‬ ‫לפנינו דרוב מצויי ראויי להיות מומחי ‪,‬‬
‫ממילא תו לא מהימנינ ליה ג במה שאומר‬
‫‪ ÏÎ‬זה כתבתי לפלפולא ולהתלמד במקו אחר‪.‬‬
‫שלקחו מ המומחה‪ .‬הרי מבואר מכל זה דג‬
‫אבל בנ"ד לא צריכא לכל זה מתרי טעמא‪,‬‬ ‫התוס' לית להו חלוקו של הראב"ד„‪.‬‬
‫חדא דג הרמב" דמחמיר בימ"ח מח"ג מודה‬
‫‡·‪ Ï‬מ"מ דבריה צלע"ג מחולי צ"ד ע"ב דרמי‬

‫רישא דברייתא אמציעתא‪ ,‬דברישא קתני‬
‫שולחי יר חתוכה לנכרי ולא חיישינ שימכרנו‬

‫לישראל וקסבר שניטל גידה‪ ,‬ובמציעתא קתני‬
‫שאי מוכרי נבלות וטרפות לנכרי שמא ימכרנו‬
‫לישראל‪ .‬והשתא מאי קושיא‪ ,‬דלמא ברישא גבי‬
‫יר דע"כ בלאו הכי צרי להראות לבקי דאיכא‬

‫·‪‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯Â .‡˙ÏÈÓ„ ‰ÏÚ Ì˜ÈÓÏ ‡ÎÈÏ„ ̘ӷ ‡Ï‡ ‡·Â¯ ͉‡ Ô ÈÎÓÒ ‡Ï„ ‚È 'ÚÒ Ì˘ Ú"¢·Â ‰Ò 'ÈÒ „"¯ÂÈ È"· 'ÈÚ .‬‬
‫¯·‪.ÁÓ¯ 'ÈÒ „"ÂÈÁ· ÔÏ‰Ï Â È‬‬
‫‚‪.‡ ,„ˆ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‬‬

‫„‪.ÔÈÏÙ˙ ‰"„ 'ÒÂ˙· · ,·Ó ˙ÂÁ Ó ˘„˜‰ ˙¯‰Ë ÔÈÈÚ .‬‬