Page 79 - HATAM-1
P. 79
‚È ¯ÙÂÒ תשובה ה Ì˙Á
אפילו ב' דפי בעור אחד .והגאו ביאור מרדכי למיעקר פשטיה דקרא לגמרי ,דקרא כתיב
בהל' מזוזה )סי' תתקס"א( כתב ,דשמעתי אזלא וכתבת על מזוזות ,וניקו ונימא שיכתוב על
לרשב"א דמכשיר בפתוחות ,ורשב"א ס"ל קל .אי לאו דגז"ש יהיה מופנה ומוכרח .ובס"ת
בתוספתא רפ"ב דגיטי הנ"ל דמדביק הקרעי וסוטה ליכא אפנויי ולא שו יתור למיל מיניה
בגט ונות לה ,ולשיטתיה פירוש הקונטרס כא גז"ש .א בגט כבר נתעורר פני יהושע )גיטי ש
דתפירה כשירה אבל לא להלכתא .אלו דבריו תוס' ד"ה בכתיבה( דכתיב ב' פעמי בפרשה וכתב
ז"ל .וכבר כתבתי לעיל דרשב"א לא פליג אלא לה ספר כריתות .ועיי מ"ש בזה .והשתא הוה
בנתינה שניה מהשליח לאשה לומר בפ"נ ובפ"נ ס"ד דה ברייתא ס"ל ב' פעמי ספר בגט לעכב
שהוא דרבנ בעלמא ,אבל בנתינה ראשונה לא דוקא ספר ודיו ,וב' פעמי וכתב לאפנויי ללמוד
פליגי .וראיה ברורה לזה שהרי בתוספתא שלהי מזוזה מיניה כתיבה כתיבה .כ הוה ס"ד דש"ס
גיטי מייתי עוד הפע ה דנקרע הגט ,והת דס"ל לה ברייתא הכי .ואתי רב אחא בריה
מיירי מיד הבעל ליד האשה ,ולא מייתי עלה דרבא לרב אשי והקשה אפ"ה שיהיה מופנה ,אי
פלוגתא דרשב"א .ש"מ לא פליג אלא בנתינה אפשר דאתיא גז"ש ומיעקר משמעות קרא לגמרי,
עד דחידש לו שאי כא משמעות קרא כלל,
שניה של שליח שהוא דרבנ . אדרבא משמע כתיבה תמה והדר על מזוזות,
וגז"ש אצטרי דלא נימא יחקוק על אב
„"ÚÏ ‰Âבזה דהנה ריש מס' סוטה )ג ,א( פליגי כפירש"י ,ולזה סגי גז"ש שאינה מופנה וא"ש
מס"ת או מסוטה .ואייתר אפנויי דגט ולא אתיא
ר' ישמעאל ור"ע ,לר"ע וקנא את לגז"ש דהכא ,ע"כ הדרינ לכללי גט על עלה של
אשתו מצוה וחובה ,ולר' ישמעאל רשות, זית וס וסיקרא כשר מכלל ופרט וכלל כמ"ש
ואדרבא רוח טומאה קרי ליה הת .Êוא"כ לר'
ישמעאל לא עדי סוטה מגט דכ' תוס' מגט לא תוס' גיטי כ"א ע"ב.
ילפינ דלא מצוה מחויבת היא ,וה"ה סוטה.
וע"כ ליכא למיל מזוזה אלא מס"ת וכשר בה ‡ˆÓלמסקנא ולהלכתא ,אי דבר חוצ בי
תפירת ב' עורות .אלא אנ קיי"ל הת כר"ע
ומשו הכי ילפינ לחומרא מסוטה .ועכ"פ רש"י לתוס' דאתיא כתיבה או מס"ת או
הרוחנו תירו לסת מתני' דמגלה דלא קחשיב מסוטה ,אבל מגט לא ילפינ דלא הוה חוב
שס"ת נכתבת בשתי עורות משא"כ תפילי ומצוה .וצ"ע קצת בלשו רש"י ל"ב ע"ב ד"ה
ומזוזות ,משו דתליא בפלוגתא ובפלוגתא לא כתיבה כתיבה ,וכבר נתעוררו ש בתוס' ד"ה
קמיירי .והשתא במנחות )לב ,א( כדבעיא למימר
לימא מסייעא לרנב"י מברייתא הא מורידי כתבה אגרת וכו' ע"ש.
עושי ,שפיר דחי ליה מהא לא תסייע ,משו
דה אתיא ע"כ כר' ישמעאל ומותר לתפור ב' Ì Ó‡Âכל זה לעני כתיבה על הספר ובדיו דלא
עורות למזוזה .והא דמייתי תוס' )ש ד"ה דילמא(
ירושלמי דמגלה ,לא הביא אלא משו דבש"ס נפקא מיניה אי ילפינ מס"ת או מסוטה,
דיל אינו מבואר כלל דילפינ כתיבה כתיבה א לעני ספר אחד ולא ב' וג' ספרי יש
לעני פיסול ב' ספרי במזוזה ,אדרבא פשטיה נפקותא ,אי ילפינ מס"ת מכשירי ב' עורות
דברייתא משמע דעושי ב' דפי רק שלא יניחו תפורי כס"ת ,ואי ילפינ מסוטה אפי' בשני
על ב' ספי ,הא ס א' כשר ,אלא ש נדחק דפי בעור אחד פסול .והדעת נוטה לחומרא
בשינויי דחיקא ליישב ברייתא לשמואל ראוי לב' מקשינ ,והיינו דא"ר יהודה אמר שמואל כתב על
ספי קאמר ,אבל פשטיה דברייתא משמע שני דפי פסולה .וכ ריב"ל בירושלמי פ"ק
להיפו ,ע"כ מייתי מירושלמי דמגלה מבואר
דעכ"פ פסולה על ב' עורות .וע"כ ילפינ כתיבה דמגילה הנ"ל.
כתיבה ,וא"כ אי דוחה המדחה להשלי .ותי'
תוס' נהי מירושלמי מוכח דילפינ כתיבה ‰Ê·Âנבוא ליישב דברי תוס' התמוהי במנחות
ל"ב ע"א ד"ה )דילמא להשלי וכו'( שעמדו
עליה כל חכמי לב ,חדא הא בירושלמי דמגלה
דמייתי מיניה ע"כ פוסל ב' עורות תפורי דומיא
דמכשיר ב' עורות בס"ת והיינו תפורי .ותו
קשיא שכ"כ בש פי' הקונטרס ,והרי רש"י פוסל
.‡ ,ÊÙ ·"„‰Ó ÔÈËÈ‚ ¯ÙÂÒ Ì˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .Ê
