Page 81 - HATAM-1

‫‪ÂË ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה ה‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫מפסיקי בפני ‪ ,‬קמ"ל דבעי חריצ ניכר מבחו‬ ‫דלאחריו‪ .‬א אנ קיי"ל מקרא נדרש לפניו‬
‫ע"ש‪ .‬ולשו זה קשה דהוי ליה למימר וצרי‬ ‫ולאחריו‪ ,‬א"כ קאי ספר אוכתב ואונת ודלא‬
‫שיהיה ד' בתי נפרדי או כל בית בפ"ע‬ ‫כמהר"א ששו ‪ ,‬עיי זה במס' ר"ה ט' ע"ב‬
‫וזבחי כ"ד ע"ב‪ .‬ועמ"ש הריטב"א ור" בש‬
‫וכדומה‪ ,‬למה תלה בחריצ ניכר מבחו ‪.‬‬ ‫הראב"ד ר"פ לולב הגזול )כט‪ ,‬ב( ולקחת לכ‬
‫ביו הראשו אי דווקא דראשו ולא כל ז' אי‬
‫‪ „"ÚÂ‬פשוט רמז כא מה שנהגו כל סופרי אשר‬ ‫קאי אלפניו אלכ או ג לאחריו אהדר ע"ש‪.‬‬
‫מיהו משמע ודאי דוכתב ונת מיש שייכי‬
‫מעול לדבק ד' בתי זה לזה בדבק בי‬ ‫אהדדי‪ ,‬דהרי בגיטי כ"א ע"ב הנ"ל דרש מיניה‬
‫בית לבית שלא יהיו נפרדי ותתקלקל הריבוע‪,‬‬ ‫כלל ופרט וכלל כמ"ש תוס' ד"ה תלמוד לומר‬
‫שאפילו א יאמ הסופר ידיו לעשות ריבוע בלי‬
‫שיודבק זה בזה‪ ,‬מ"מ לא יתקיי זמ רב‪ .‬אבל‬ ‫ע"ש‪ ,‬ע"כ אי לחלק‪.‬‬
‫כשה מדובקי יחד ריבוע קיי ‪ ,‬ולפעמי ע"י‬
‫הדבק אינו ניכר שה ד' בתי וג זה פסול‪ ,‬ע"כ‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬בתשובת מהר"מ מינ זוטא )סי' א'(‬
‫אשמעינ שיהיה חריצ ניכר עכ"פ לעיני כל‬
‫רואיו יכירו שה ד'‪ .·È‬כנ"ל פי' הש"ס‪ .‬א כ‬ ‫במ"כ נשתבש במ"ש ס"ת לא איכפת‬
‫מבואר שאי דיבוק הנפרדי עושה אותו כאחד‪,‬‬ ‫בכתיבה אלא בקריאת ס"ת‪ .‬ושיבוש הוא כי אי‬
‫דאל"כ מה יועיל חרי ניכר‪ ,‬כיו שהבתי‬ ‫הקריאה בס"ת כשר מצוה מ התורה‪ ,‬דללמוד‬
‫מדובקי ונעשה מארבעת אחד‪ ,‬אלא על כרח‬ ‫יכול ללמוד אפי' בס"ת כל שהוא‪ ,‬ולקרות‬
‫אי הדבק עושה א'‪ .‬א"כ הוא סתירה למשנת‬ ‫בציבור ליכא מ התורה כמ"ש תוס' רפ"ב דמגלה‬
‫)יז‪ ,‬ב(‪ .È‬ועיקר המצוה שמתחייב מ התורה כל‬
‫פי"ח דכלי הנ"ל‪.*·È‬‬ ‫אחד מישראל לכתוב ס"ת לעצמו‪ ,‬ואחר שכבר‬
‫נכתב איכא פלוגתא בי אחרוני ‪ ,‬איכא מא‬
‫‪ ‰ÈÓ‬לזה י"ל ולחלק דנהי דבק אינו חשוב‬ ‫דס"ל א אח"כ נותנו לבה"כ צרי לכתוב לו ס"ת‬
‫אחר‪ ,‬כי צרי לקיימו לעצמו ולא ליתנו לציבור‪.‬‬
‫לעשותו כאחד‪ ,‬מ"מ תפירה עדי טפי‪ ,‬א‬ ‫ויש חולקי כי יצא ידי חובתו בכתיבה‪ .‬ועיי בזה‬
‫ע"ג דלעני שבת המדבק הוה תולדה דתופר מ"מ‬ ‫בס' בני יונה‪ .‬ועל כל פני לית מא דסבירא ליה‬
‫לעני לעשותו כזכרו אחד ממש‪ ,‬חשיבא טפי‬
‫תפירה מדבק‪ ,‬וכמ"ש הרא"ש )הל' ס"ת סי' י"ד(‬ ‫כהנ"ל‪.‬‬
‫בש מהר"מ מר"ב בס"ת שנקרע שתופרי בגידי‬
‫אבל לא בדבק‪ ,‬ואינו אומר לדבק טוב הוא‪ ,‬משו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בתפילי של ראש אומרי במנחות ל"ד‬
‫זה מוש לכא וזה מוש לכא ויתפרדו זה מזה‪.‬‬
‫אע"ג דזה לא שיי הכא‪ ,‬על כל פני יש ללמוד‬ ‫ע"ב‪ ,‬ת"ר יכול יכתב על ד' עורות וכו'‬
‫מזה דתפירה הוא בחוזק ואימ יותר מדבק‪ .‬וא‬ ‫ע"ש‪ ,‬ובמשנה פי"ח דכלי ]מ"ח[ מבואר דהיו‬
‫כ י"ל במתני' דכלי וש"ס סנהדרי מיירי שתופר‬ ‫רגילי בתפילי תפורי ד' קציצות זע"ז‪ ,‬והיו‬
‫הבתי ועושה אות זכרו א'‪ .‬והסופרי מדבקי‬ ‫מתירי התפירות וחוזרי ותופרי יחד‪ .‬וכבר‬
‫דבק בי בית לבית זה אינו עושהו בית אחד‪ ,‬ואי‬ ‫נתעורר בזה בתשו' מנח עזריה סי' )למ"ד(‬
‫ה"נ אסור לדבק עורות לעשות מה בתי אבל‬ ‫]ל"ח[‪ .‬וכ משמע עוד בסנהדרי פ"ט ע"א אי‬
‫לתפור יתפור‪ .‬ואמת נמצא בקצת פוסקי לשונות‬ ‫הכי תפילי נמי וכו' ע"ש‪ .‬א"כ מוכח מזה‬
‫דמשמע דדבק טוב מתפירה‪ ,‬והוא אמת היכא‬
‫דליכא משו שני ספרי ‪ ,‬כגו נקרע בתו ג' אז‬ ‫דתפירה עושה אותו זכרו א'‪.‡È‬‬
‫דיבוק נוי יותר מתפירה‪ ,‬אבל לעני חיבור תפירה‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יש להקשות קצת מיניה וביה דמסיי‬
‫הוי חיבור טפי‪.‬‬
‫בברייתא וא אי חריצ ניכר‬
‫פסולות‪ .‬פירש"י שלא יעשה בית אחד ומחיצות‬

‫‪˘È .‰˘¯Ù‰ ÛÂÒ· ‡ˆ˙ ÈÎ ˙˘¯Ù Ô"·Ó¯ 'ÈÚ ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡È¯˜ ˘È„ „ÂÓ 'ÒÂ˙ Ì‚ ¯ÂÎÊ ˙˘¯Ù· Ù"ÎÚ„ Ú"ˆ :Á"·Á È˘Ϸ .È‬‬
‫‪‰‡¯ Ìχ .‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰˙‡È¯˜ „ÂÚ ‰Ó„‡ ‰¯Ù ˙˘¯Ù Ì‚˘ ‡˙ȇ ˙Âί·„ ·"Ù¯ (Ù"¯ ‰ÈˆÈ ÈÂ) ¯"ÂÙ„ ˙Âί· 'ÒÂ˙·˘ ÛÈÒ‰Ï‬‬
‫‪.[‰ÏÈ‚Ó ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙Ï ÌȇÂÏÓ '¯Â] .‰ 'Ú‰· Ì˘ Î"˘Ó .¯Â·ˆ· ˙"Ò· ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡È¯˜ ‡ÎÈÏ„ Ê 'ÈÒ ‡"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢· ‰Ê· Î"˘Ó‬‬

‫‪.¯ÂÓ‚ ¯Â·ÈÁ ȉ ‰¯ÈÙ˙ ̇  „˘ ‰Ó ‰"Î˜Ò Ì˘ ·˜ÚÈ ˙ÂÚÂ˘È·Â Á"Î˜Ò ·Ï 'ÈÒ Ìȯ·‚ Ô‚Ó ‰‡¯ .‡È‬‬
‫‪Ôȇ ˙ˆÈÁÓ‰ ÌÈ Ù·Ó Â˘Ú ˘ ¯˘Ù‡ Íȇ ÔÈ·‰Ï ‰˘˜Â 'ÂΠԂΠÈ"˘¯Ù :Ï"Ê '‰ ˙‡ ˙ÂÁ Ó ˜"Óˢ‰ È"ÙÚ Ï"È È"˘¯ ˙Ú„·Â .·È‬‬
‫‪ͯ„И·„ ˘ ‡Ï‡ .‰ÎωΠÒÂÙ„ È"Ú ÌÈ˙· '„ Â˘Ú È"˘¯ ÈÙÏ˘ ÔÈ·‰˘ ȯ‰ .̉ÈÏÚ ¯ÂÚ ¯È·Ú‰ ‡Ï ̇ ıÂÁ·Ó ¯ÎÈ ıȯÁ‰‬‬

‫‪.˜Â„ .˜Â·È„‰ ¯Á‡Ï Û‡ ıÂÁ·Ó ¯ÎÈ ıȯÁ‰ ‡‰È˘ Ô ÈÚ· ÔÎÏ ,ÌȯÙÂÒ‰ ‰˘ÚÓ‬‬
‫‪.Â È ÓÊ· Ó"Ù Â „È 'Ú‰ ÔÏ‰Ï '¯Â .*·È‬‬