Page 78 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪·È‬‬

‫גלדי‪ ,‬כל גלד בפני עצמו היא שפופרת חלול הוי‬ ‫להכשיר קרעי ע"י תפירה ואפילו בעידי‬
‫ליה ב' וג' שופרות‪ ,‬משא"כ דיבק שברי שופרות‬ ‫מסירה‚‪ ,‬אבל כל שמעורה בקל עצמו שכ היה‬
‫אי שו א' מה שפופרת חלול אלא חתיכה של‬
‫קר ‪ ,‬ומבי כול נעשה שפופרת קנה חלול א'‪,‬‬ ‫מתחלת ברייתו כשר‪.‬‬
‫א"כ אי כא אלא שופר אחד‪ .‬ע"כ כתבו תוס'‬
‫שטע פסולו משו שאינו דר העברתו‪ ,‬אבל לא‬ ‫‪ ȇÂ‬תקשי הא בשופר נמי לא כתיב בשופר‬

‫שיסברו תוס' שהדבק עשאו אחד זה אינו‪.‬‬ ‫המבורר‪ ,‬אלא והעברת שופר תרועה‪,‬‬
‫ואפ"ה פסול קר דקיימי גלדי גלדי משו שני‬
‫·‪ ‡‰‬סליקנא‪ ,‬בתורה עיקר הכשר עורות תפורי‬ ‫ושלשה שופרות )ר"ה כו‪ ,‬א(‪ ,‬אע"ג דהוה כ‬
‫בתחלת בריית ‪ .‬כבר תירצו בהו תוס' בסוטה י"ח‬
‫דוקא‪ .‬ובגט פסול עורות תפורי ‪ ,‬אבל‬ ‫ע"א‪ ,‬ויע נזדנזו בדבריה גדולי דור‪ ,‬וג בית‬
‫כשר המעורה בתחילת ברייתו ומכ"ש בשני‬ ‫שמואל סי' ק"ל ס"ק ח' ]לא[ פירש יפה‪ .‬ע"כ‬
‫דפי ‪ .‬וכ בשופר לולי שניכר תוספתו בכל שנה‪.‬‬ ‫אבאר כוונת בעזה"י‪ .‬דהת לא היה תחלת‬
‫אבל פ' סוטה דכתיב בספר‪ ,‬פסול בשני דפי‬ ‫ברייתו‪ ,‬דלאחר שכבר נגמר הקר נתוס עליו‬
‫בעור אחד‪ .‬וכ דעת רמב" ‪ ,‬שהרי במזוזה )הל'‬ ‫גלד א' כל שנה ושנה‪ .‬אלא דקשה על זה א"כ‬
‫מזוזה פ"ה ה"א( ב' דפי כשר‪ ,‬וב' עורות תפורי‬ ‫כל גט נמי ידוע כל יו ויו מתגדל הבהמה‬
‫פסול שמע מיני' ב' עמודי ה ‪ .‬ובפ"ד מסוטה‬ ‫ועורה‪ ,‬והוה נמי חדשי לבקרי ‪ .‬לכ הוסיפו‬
‫)ה"ח( פסל ב' דפי ש"מ פוסל בסוטה ב'‬ ‫תוס' הת בעור לא ניכר מה שמתחדש בכל יו‬
‫וגדל והול ‪ ,‬אבל הכא ניכר תוספתו‪ ,‬אחר שכבר‬
‫עמודי ‪ ,‰‬ודעתו במזוזה יבואר לקמ אי"ה‪.‬‬ ‫נגמר גלד א' שהיה ראוי להיות שופר‪ ,‬נתוס‬
‫עליו גלד אחר‪ .‬לכ אע"ג דהוה מתחלת ברייתו‪,‬‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬נשוב נראה מה יהיה די המזוזה דלא‬ ‫ה"ל כאלו גט שנתפר אח"כ‪ .‬ויע מיירי הכא‬
‫בנתוס אחר שכבר היה שופר‪ ,‬לכ כתבו תוס'‬
‫כתיב ספר ולא כתיב בספר אלא‬ ‫דזהו הוה כגט שנקרע ונתפר„‪ .‬ולא נתכוונו תוס'‬
‫וכתבת ‪ ,‬וילפינ גז"ש כתיבה כתיבה‪ .‬והנה‬ ‫]לחלק[ בי נקרע אחר הכתיבה או קוד לכ ‪,‬‬
‫במנחות ל"ד ע"א דילפינ מזוזה דבעי ספר ודיו‪,‬‬ ‫אלא הכא מיירי שנתוס אחר שכבר היה שופר‪,‬‬
‫כתבו תוס' דילפינ או מס"ת או מסוטה‪ ,‬אבל‬ ‫ע"כ מייתי תוס' מגט שנקרע אחר כתיבתו ותפרו‪,‬‬
‫מגט ליכא למיל דיהיה כשר אפילו בעלה של‬ ‫וה"ה נתפר קוד כתיבתו נמי פסול‪ .‬וג לא נחתו‬
‫זית‪ .‬וס וסקרא‪ ,‬משו דמזוזה וס"ת חובת‬ ‫תוס' לחלק בי ניכר התוספת או לא ניכר‪,‬‬
‫דורות ומצות‪ ,‬ור"ל ה"ה סוטה וכמ"ש תוס'‬ ‫דלעול כל היכא שפסול ב' ספרי או ב'‬
‫להדיא לעיל ל"ב ע"ב ד"ה כתבה אגרת וכו'‪,‬‬ ‫שופרות אי חילוקא ]א [ ניכר או נדבק באופ‬
‫לאפוקי גט דאינו חוב ומצוה‪ .‬פי' כוונת דאפילו‬ ‫שאינו ניכר‪ ,‬אלא שכ' הכא הכי לחלק בי עור‬
‫מצא בה ערות דבר דנאסרה עליו אינו מחוייב‬
‫לגרשה אלא שיפרוש ממנה כמ"ש תוס' זבחי‬ ‫שגדל והול יו יו ובי קר פרה כנ"ל‪.‬‬
‫ב' ע"ב ד"ה סת וכו' ע"ש‪ .Â‬ע"כ ילפינ או‬
‫‪ „ÂÚÂ‬כתבו תוס' דהוה כמו דיבק שברי שופרות‪.‬‬
‫מס"ת או מסוטה‪ ,‬כ כוונת תוס'‪.‬‬
‫הנה פשיטא להו דדיבק שברי שופרות‬
‫‪ 'ÈÁ·Â‬למס' גיטי כ"א ע"ב כתבתי ליישב שיטת‬ ‫פסול משו ב' וג' שופרות‪ .‬מיהו במס' ר"ה כ"ז‬
‫ע"א ד"ה שופר שנסדק וכו' לא ברירא להו האי‬
‫רש"י שפירש מגט ילפינ כתיבה כתיבה‪,‬‬ ‫מילתא‪ .‬וטעמא נ"ל‪ ,‬משו דאי שופר אלא‬
‫והנה קושית תוס' דמנחות ל"ד ע"א הנ"ל ד"ה‬ ‫שפופרת קנה חלול‪ ,‬וע"כ קר פרה דקיימי גלדי‬
‫נאמר וכו' וד"ה כמה וכו' המה עצומי ‪ ,‬וחלילה‬
‫שטעה רש"י בזה‪ .‬והנלע"ד דהיה קשה לרש"י‬
‫היא ס"ד דאתיא גז"ש שאינה מופנה כלל‬

‫‚‪Ò¯Ë Â˜ ÔÈËÈ‚ È È Ú ˙Ó‡ ȯ·„·Â ÁÓ 'ÈÒ Ú"‰‡ Ï"˜Á ‡ 'ÈÒ Á"‡ Ìȯه ˙È· ˙"¢ 'ÈÚÂ] .Ì˘ ‡˙ÙÒÂ˙Ï „„ È„ÒÁ· ˘¯ÈÙ ÔΠ.‬‬
‫„[‪.‬‬

‫„‪.‰¯Ù Ï˘ Ô¯˜ ÏÚ ·˙Î Ë‚„ ‡È„‰Ï ‡˙ȇ ‡ ,ËÈ ÔÈËÈ‚ ‰ ˘Ó·„ Ú"ˆ .‬‬

‫‪.Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â¯È·· Î"˘Ó ‡ ,ÁÈ ‰ËÂÒ ‰¯Â‡ Ô¯˜ ÔÈÈÚ .‰‬‬

‫‪ÏÚ·‰ ˙‡ ÔÈÙÂ΢ ,Ï·‡ ‰"„ · ,‚Ò ˙·Â˙Î 'ÒÂ˙ È"ÙÚ ·È˘‰Â ‰Ê· Ô„ ÔȘÈÊ ¯„Ò ‡˙ÙÒÂ˙Ï Â˘Â¯ÈÙ ÛÂÒ·˘ ‡"‚Ó‰ ˙·Â˘˙· .Â‬‬
‫‪„"Á "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢·) Á"¯„ Ò"ÂÒ·˘ Â˙·Â˘˙· ‡"Ú¯ ÍÎ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰‡¯Â .‰˙ ÈÊ˘ Â˙˘‡ ˘¯‚Ï‬‬

‫‡‪.(ÁÙ˘ 'ÓÚ ÂÏ 'ÈÒ Ú"‰‬‬