Page 86 - HATAM-1
P. 86
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ Î
בעי עיבוד לשמה .רצונו לומר מדהוה ס"ד דכשר לטוות הציצית ע"י גוי בצווי ישראל וכה"ג
על אבני ,ש"מ דהלכה למשה מסיני לא נאמרה קולות ,וכיו שבעירנו אנו יודעי שטווי ע"י
על מזוזה ,דא"כ לא הוה ס"ד למכתב על אבני , ישראל גדולי וכה"ג לא ניזל אחר עדות של אלו
וכיו דהל"מ לא נאמרה על מזוזה ,ממילא שאומרי שג שלה עשויי כתיקו .ועמ"ש
למסקנא נמי דילי כתיבה כתיבה לא מצי למיל
נמי מכתיבה דתפילי וס"ת דבעינ לשמה ,כיו ט"ז סי' קי"ט סק"ב ובסס"י ס"ה בש רש"ל.
דעיבוד לשמה הלכה ‰היא לא ניתנה למיל
בגז"ש .וזה דעת רש"י בשבת קל"ב ע"א דכל י"ג ˙Ó‡·Âרבה המכשלה שתחת יד בתפילי
מדות אי למדי מהלכה .ויעיי בספר באר יעקב
בסופו .והרמב" בתשובתו לחכמי לוניל שהביא ומזוזות ,בדידי הוה עובדא בקי
הכ"מ הוסי ביאור דג מסברא נמי אי לומר העבר בא' שהי' לו יותר מעשרי מזוזות למכור,
גילה בתפילי וס"ת וה"ה למזוזה ,דשאני הת וכול היו פסולי לעיני כל רואי' ,ופסלתי
דאי אפשר לעול בלא תפילי וס"ת ,משא"כ והל ומכר בסביבותינו ,ע"כ כל בעל נפש
מזוזה אפשר לטצדקי למפטר ממזוזה שיעשה כל יחוש ,ואותו האיש מק"ק ירסלוב שקניתי ממנו
פתחיה שקופי ויפטרו ממזוזה ,וא"כ יותר היה בר אוריי וידע ההלכות ומכותלי דבריו היה
דומה מזוזה לציצית דלא בעינ אלא טוויה
לשמה ולא הניפו לדעת הרמב" ,וס"ל טוויה ניכר לי דמהימ הוא.
דציצית וכתיבה דמזוזה דומי ותרוייהו בעינ
לשמה ,ועיבוד דומה לניפו ,וכיו דתרווייהו ÔÈ ÚÓÂמזוזה שכ' הרמב" )הל' תפילי ש ( דלא
שוי דאפשר למעבד טצדקי למפטר שוי
בעי עיבוד לשמה ,ומעלתו עשה לו
בדיניה דלא בעי לשמה. סמוכי מסוגיא דפ' המוציא יי ,דברי מתוקי
לחי הטועמו אומר לי לי .אבל מ"ש ובנה יסודו
ÔȇÂלהקשות אכתי ניחוש שמא כתב המזוזה דלמא הקל לא נעבד לש תפילי ,לא כיוו
האמת ,כיו דעכ"פ רוב הקל נעבד לש תפילי ,
שלא לשמה ,י"ל דסת כתיבה לשמה כ"ע משו דלא שכיח שיטרח לעשות קל לצרכיו
בקיאי ביה כמ"ש הראשוני ז"ל והאריכות בזה וכפירש"י במתני' גבי קשר מוכסי .והשתא אי
ללא צור .ומ"ש בעני סתמא לשמה הוא רחוק נמי אירע שעשה שלא לשמו לשאר צרכי' ,מ"מ
אזלינ בתר דשכיחי ,ועמ"ש תוי"ט ש דצרי
מהמרכז .ובזה אסיי בעני זה.
ליה לק"ש על המטה.
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙‰‚‰·Âמיימוני כ' שהרמב" הוציא מדהוה
ס"ד למכתב על אבני ודחי דילפינ
דורות מדורות יע"ש במנחות ל"ד ע"א ,ש"מ לא
˙˘Ê ‰·Â
][˙ÂÈ˘¯Ù ÈÏ· ÔÈÏÙ˙ ¯ÎÓ˘ Ì"˙Ò ¯ÙÂÒ „"Ú
והחזיקו בחזקת כשרות דהשתא הוא דאיתרע ˘·¯‰ È„È„ÈÏ ˙ί·Ó ‰·ÂË ‰ ˘Â Ë"ΠÌÂÏ
וכתורה עשה .א אח"ז נמצא ש ישיש שחשש È" ¯ÚÚ· ·˜‡È 'Â‰Ó ˙"˘Î ¯‡ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰
לתפילי שקנה מזה הסופר זה שנתיי ימי ,
ובדקו ומצא פ' והיה א שמוע לא נגמרה ‡·„˜"˜ ·¯.˜ÈÒÂ
בכתיבה כי א עד חציו והשאר חלק .ועתה נפשו
היפה בשאלתו כיו שמכירת תפילי הללו היה ÈÏ˙ÂÎÓכתבו ניכר שת"ח הוא א אי לי פנאי
קוד לכתיבת ס"ת ונפסל למפרע ,א"כ ג הס"ת
פסול שמא לא קידש השמות ושארי פסוליו ליל בגדולות ונפלאות כאשר לבו
לשמה וגויליו וכדומה .ועוד בלאו הכי למג"א
)סי' ל"ט סק"ג( אפילו מומר לתיאבו לאותו דבר חפ א הנוגע לפסק הלכה והוא חכ ומבי
מדעתו.
„"Úסופר סת" שקלקל ומכר תפילי בתי
ריקניות בלי פרשיות ונפסל מרב הגליל
יחי' .ובעירו יש ס"ת ממנו שכתבו קוד הפסול
ÂÏ ËÂ˘Ù˘ ÈÙÎ Ó"ÓÏω ‡Â‰˘ ÌÂ˜Ó Ì¢· Ó"Ï Ï·‡ ,Ô ·¯„Ó Â‡ ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‡Â‰ ÔÈÏÈÙ˙· ‰Ó˘Ï „·ÈÚ Ì‡ ÌȘÒÂÙ‰ ˜ÏÁ .‰
ËȘ „Î] ‰¯Â˙‰ ÔÓ È‰ ‡ È„ ͉„ ËȘ  ȷ¯„ ¯˘Ù‡ ͯ„· Ï"  .‡"ËÈÏ˘ È·ˆ ̉¯·‡ ‚"‰¯‰ ÈÁ‡ ÍÎ ÏÚ È ¯ÈÚ‰ .ԇΠ ȷ¯Ï
¯.Ì"˙Ò ÔÈ Ú· Ìȯ·„ ‰Óη ÔΠ ȈÓ .Ó"ÓÏω ‡Â‰˘  ȷ¯ ËȘ ,Î"Ú ˘¯ÂÙÓ „ÂÓÏ Ó"Ï˘ ÔÂÈΠ,[„ÂÚ · 'ÈÒ ˜"„‰Ó· ‡"Ú