Page 96 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪Ï‬‬

‫כשרי מורידי אותו מהתמניותו‪ .‬אבל רננה שלא‬ ‫‡‪ ‡¯·È‬דברי רמ"א סעי כ"ה הנ"ל לקוחי‬
‫בעדי אלא הקול יצא מעיקרא ע"י עבד ושפחה‬
‫ומוזרת בלבנה בהא לא מפקינ ‪ .‬ואפ"ה פסק רבנו‬ ‫מתשו' רשב"א שבסו ספר כל בו‪,‬‬
‫האי ע"י קלא דנשי אי איכא יחידי דמחו ביה‪,‬‬ ‫ויע"ש ד"ה במס' עדיות וכו' וז"ל ש ‪ ,‬ש"‬
‫שמרנני עליו הע שנתפס ע הנכריות א‬
‫אי לא עביד תשובה דחינ ליה מהתמניותו‪.‬‬ ‫נתברר זה בשני עדיות כשרי וכו'‪ ,‬הרי זה נפסל‬
‫על זאת‪ ,‬וראוי להעבירו‪ ,‬אבל ברננה שמרנני‬
‫‪ ˜ÂÏÈÁÂ‬זה שכתבתי בי קלא לקלא מבואר‬ ‫אחריו שלא בעדי אינו נפסל עכ"ל‪ .‬ושוב אח"ז‬
‫בד"ה לרב יצחק וכו' מייתי תשו' רבינו האי‪,‬‬
‫בגיטי פ"ט ע"א ועיי מ"ש בית‬ ‫ש" שיצא עליו ש רע שנחשב באשת איש‬
‫שמואל סי' מ"ו סק"ו‪ .‬נמצא שע"י פסולי עדות‬ ‫וראוהו נשי כשרות ונדחה מלהתפלל‪ ,‬ואח"כ‬
‫אי איכא יחידי דמחו ביה מורדי ואי לא‬ ‫הראה עצמו כי עשה תשובה וכו'‪ ,‬ומקצת אמרו‬
‫שלא יתכ לקובעו ש" לעול יורנו אדונינו‬
‫שתקינ אנ ‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬תשובה שורת הדי שאי ל דבר שעומד‬
‫בפני התשובה וכו'‪ .‬ובד"מ אות יו"ד בסופו רמז‬
‫‪ È˙ȇ¯Â‬בס' חוט השני סי' ע"ה להגאו מו"ה‬ ‫על תשובה זו יע"ש‪ .‬ומשמע דבלאו הכי היה‬
‫נדחה כדי ‪ ,‬אע"פ שאי כא אלא חשדא וראיית‬
‫שמשו בכר ז"ל‪ ,‬בש" שהעיד עליו‬ ‫נשי שפסולות לעדות‪ .‬ואע"ג דמשמע ש‬
‫ע"א שהמיר פ"א והודה לו הש" אלא שאמר‬ ‫שנתפס קצת בדברי עצמו‪ ,‬מ"מ הא אי אד‬
‫ששב‪ .‬לאחר פלפול ארו העלה כיו שראינו ממנו‬ ‫משי עצמו רשע ואינו נפסל עפ"י עצמו )עיי בס'‬
‫כמה עניני תשובה דמוכחת‪ ,‬מהימ ששב ולא‬ ‫אשל אברה הנדפס בש"ע קט אות ה'(‪ .‬וא"כ סתרי‬
‫נפסל‪ .‬וש בד ע"ח ע"ב כ' וז"ל‪ ,‬ולולי בירור זה‬ ‫אהדדי תשו' רשב"א ע תשו' רבנו האי‬
‫לא הייתי מאמינו על התשובה‪ ,‬כיו שלא הודה‬
‫מעצמו על חטאיו אי כא פה שאסר הוא הפה‬ ‫שהעתיק הכל בו וג ברמ"א‪.‬‬
‫שהתיר‪ ,‬אלא נתגלה קלונו עפ"י ע"א אע"ג‬
‫דבשבויה וכו'‪ .‬לכ הטלתי עליו לברר האמת‬ ‫‪ ˜Á„Â‬לחלק בי נתפס ע הכותית דקיל‬
‫שכבר קיי התשובה וכו'‪ .‬ובזה יושקט תרעומות‬
‫המצפצפי והמלהגי וכו'‪ .‬ואעפ"י שהתנו עמו‬ ‫מחשדא דא"א‪ ,‬דלא משמע כ ‪ ,‬דהרי‬
‫שקבלוהו על מנת דלא ליפוק עלי' קלא בישא‬ ‫מיירי ש נמי ממסור שמסר אנשי לתוא מכמר‬
‫היינו בדבר עבירה דלא עביד תשובה וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫יע"ש‪ .‬אע"כ כמ"ש לעיל‪ ,‬דרשב"א מיירי‬
‫במרוצה לציבור ואי מוחה‪ ,‬ורבנו האי מיירי‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬צ"ע הא ע"א לא מהימ ועפ"י הודאת‬ ‫בהדיא קצת אמרו שלא יקבע לש" לעול ‪,‰‬‬
‫ומשו הכי אי לא דעביד תשובה היה נדחה‬
‫עצמו אינו נפסל ואפילו לא אמר‬
‫דעביד תשובה‪ .‬ובאמת דעת ראב" מובא במרדכי‬ ‫מהתמניותו‪ .‬וזה נ"ל ברור בעזה"י‪.‬‬
‫פ' חזקת הבתי סי' תקכ"ח דפלוני רבעני לרצוני‬
‫מיירי דהעד שעמו אינו יודע שהיה לרצונו‪ ,‬דאי‬ ‫‪ Ó"Ó‬מדקדוק לשו הכל בו ש" שמרנני עליו‬
‫לא הכי כיו שהעד מסייע לו נעשה רשע עפ"י‬
‫עצמו ואי איד נהרג‪ .‬וכ הוא בראב" בחי'‬ ‫שנתפס ע הנכרית א נתברר דבר זה‬
‫דיני )אות כד( ובמס' כתובות סוגי' שני שאמרו‬ ‫בשני עדי ‪ ,‬שלשו זה צ"ע אי איכא עדי ‪ ,‬תו‬
‫כתב ידינו הוא זה אבל אנוסי היינו‪ .Â‬אבל דוחק‬ ‫לא שיי לשו רנו ‪ ,‬והכי הל"ל ש" שמרנני‬
‫בעיני שתשו' חוט השני נתכוו לשיטה זו ולא‬ ‫עליו ברנו לא מפקינ כיו דליכא עדי ‪ .‬וכ מה‬
‫מייתי לי'‪ ,‬אע"כ מוכח מזה דג בע"א מעיד‬ ‫שמסיי בסו אבל ברננה שמרנ שלא בעדי‬
‫מהני מחאת יחידי דלגבי דידהו מהימ כמו‬ ‫אינו נפסל עכ"ל‪ .‬מה לשו שמרנ בלא עדי ‪.‬‬
‫דבעל מפיק בע"א אי מהימ ליה כבי תרי‪ .‬ומיהו‬
‫זה צ"ע קצת בש"ע אה"ע סי' קע"ח ובית שמואל‬ ‫‪ ¯˘‡Â‬ע"כ נ"ל דאפילו באי מוחה מ"מ מפקא‬

‫סק"ז וסק"ט יע"ש‪.‬‬ ‫בקלא דלא פסיק ובלבד שיצא הקול‬
‫שנעשה הכעור בפני עדי והלכו למדינת הי ‪.‬‬
‫‪ ÈÊÁÈ Â‬מה דקמ בנידו שלפנינו‪ ,‬אי היינו‬ ‫אע"ג דליכא עדי בפנינו‪ ,‬כיו דאיכא קלא‬
‫דעדי בצד אסת ‪ ,‬והקול יצא מעיקרא מכח עדי‬
‫צריכי להנ"ל היה ראוי לפוסלו דהרי‬
‫איכא קול גדול ולא יס כלומר לא פסק שנתפס‬

‫‪˙"¢ 'ÈÚ .Â˙‡ ÔȘÏÒÓ ‡ÓÏÚ· Ô ȯ 'Ù‡„ ˘¯ÂÙÓ È‡‰ ·¯ '¢˙ ‡ 'ÈÒ ˙"Ú˘ ÌÈ Â‡‚‰ ˙"¢ ÔÈÈÚ :‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ .‰‬‬
‫‪.ÂÙÂÒÏ ·Â¯˜ · 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯ . .ÂÎ 'ÈÒ È"˘¯Ï Ò„¯Ù ‰Ó 'ÈÒ ˘‡‚ÈÓ È"¯‰‬‬