Page 65 - 919-מוכן

‫‪64‬‬

‫‪ .39‬לגופו של עניין נקבע כי בנסיבות המקרה – שבהן‬
‫המשמורת הפיזית שווה ושכרה של האם אף עולה במעט‬
‫על זה של האב – אין מקום לחייב את האב בתשלום‬
‫מזונות‪ ,‬ותביעת האם נדחתה במלואה‪ .‬נפסק כי "כל אחד‬
‫מההורים מחוייב בזאת לשאת בכל צרכי הקטינים‪ ,‬לרבות‬
‫מזונם‪ ,‬ביגודם‪ ,‬מדורם‪ ,‬הוצאות החזקת מדורם‪ ,‬וכיוצ"ב‪,‬‬
‫בעת שהותם של הקטינים עימו" (שם‪ ,‬פסקה ‪ ;)39‬וכי על‬
‫ההורים לחלוק ביניהם בחלקים שווים בהוצאות הנוספות‬
‫כגון הוצאות רפואיות חריגות‪ ,‬צהרון‪ ,‬שיעורי עזר‪ ,‬חוגים‪,‬‬

‫קייטנה וכדומה‪.‬‬

‫‪ .40‬המשיבה ערערה על פסק הדין‪ .‬ביום ‪ 6.1.2015‬קיבל‬
‫בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' נד"ב‪ ,‬ו' פלאוט‬
‫וצ' ויצמן) את הערעור וחייב את המערער בתשלום‬
‫מזונות בסכום כולל של ‪ 2,875‬ש"ח בחודש‪ .‬בנמקו את‬
‫נדרש בית המשפט סקירה מקיפה של הדין העברי בסוגיית‬
‫המזונות‪ ,‬ובפרט לשאלת פרשנות תקנת תש"ד‪ .‬כנזכר‬
‫לעיל‪ ,‬בית המשפט (כב' השופט צ' וייצמן) חקר במקורות‬