Page 81 - 919-מוכן

‫‪80‬‬

‫‪ .54‬בצד האמור‪ ,‬היועץ עמד על כך שכל עוד לא אומצו‬
‫המלצות ועדת שיפמן בחקיקה או נקבע הסדר חקיקתי‬
‫אחר‪ ,‬יש לנהוג בהתאם לסעיף ‪(3‬א) לחוק המזונות הקובע‬
‫כי אדם יחוב במזונות ילדיו הקטינים על פי הדין האישי‬
‫החל עליו‪ ,‬ובענייננו – הדין העברי‪ .‬לעניין פרשנותו‬
‫הראויה של הדין העברי בסוגיה שלפנינו צירף היועץ את‬
‫חוות הדעת של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים‬
‫שעליה עמדנו לעיל‪ ,‬המהווה כאמור חלק בלתי נפרד‬
‫מעמדתו‪ .‬לעמדת היועץ‪ ,‬המסקנה העולה מחוות הדעת‬
‫היא כי ניתן לפרש את תקנת תש"ד – שכזכור‪ ,‬על פי‬
‫פרשנותה הנוהגת כיום מוטלת על האב חובה מוחלטת‬
‫במזונות ילדיו ההכרחיים בגילאים ‪ – 15-6‬בדרך שונה‪ ,‬כך‬
‫שייקבע כי בין הגילאים ‪ 15-6‬חובת המזונות היא מדין‬
‫צדקה בלבד; וכי היא חלה במידה שווה על שני ההורים‪.‬‬
‫בהמשך לכך סבור היועץ כי החלוקה בין ההורים צריכה‬
‫להיעשות בשים לב ליכולתו הכלכלית היחסית של כל‬
‫אחד מהם‪ ,‬ולא על פי נוסחה אריתמטית נוקשה‪ .‬פרט‬
‫לדברים אלה נמנע היועץ מלקבוע מסמרות אשר ליישומו‬
‫הראוי של עיקרון זה הלכה למעשה‪ .‬היועץ ציין כי מדובר‬