Page 30 - חוברת על״ה 21
P. 30

‫חידוש מחקרי‬                                                                                                               ‫סיורים בניחוח אחר‬
‫והתחדשות חברתית‬

‫– שיחזור באר מישור משופע‬
‫בתל אשקלון‬

‫גד סובול* ופרופ׳ אבי ששון**‬

   ‫באר מים‪ .‬מתוך אתר פריפיק‬                                                       ‫מיום התיישב האדם קבע‪ ,‬החל לעבד‬
                                                                                  ‫האדמה ולגדל בהמות בית‪ ,‬הייתה‬
‫שנקבע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מעל פיר הבאר‪ .‬הידוק החבל‬                                         ‫שאיבת מים צורך קיומי‪ .‬בתקופות‬
‫אל הנאד נעשה בעזרת צלב עץ (ולעיתים מתכת) –‬                                        ‫קדומות ובמקומות רבים‪ ,‬עד העת‬
‫אליו נכרך הנאד ואליו נקשר חבל המשיכה‪ .‬החבל‬                                        ‫החדשה‪ ,‬נעשתה שאיבת המים – מבאר‬
‫התחתון (חבל המתיחה) נקשר אל פתח הניקוז של‬                                         ‫או מבור מים או מנחל קרוב – על‬
‫שרוול הנאד‪ ,‬ותפקידו לא היה למשוך את הנאד‪ ,‬אלא‬                                     ‫ידי שילוב פשוט של חבל ושל דלי‬
‫למתוח אותו בסוף שלב המשיכה מהבאר‪ .‬עם הורדת‬                                        ‫שהופעלו בידי אדם‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הורחבו‬
‫הנאד אל הבאר‪ ,‬הוא צלל לתוך המים שכן‪ ,‬בשלב זה‪,‬‬                                     ‫השטחים החקלאיים והתפתחו שיטות‬
‫היה למעשה כלי חלול (איור ‪ .)1‬הבהמה שמשכה את‬                                       ‫שאיבה מגוונות שהגדילו את ספיקת‬
‫שני החבלים ומתחה את התחתון כופפה את שרוול‬
‫הנאד כלפי מעלה ובכך יצרה כלי קיבול‪ ,‬מעין דלי‬                                                            ‫המים‪.‬‬
‫גמיש שיכול היה לשאת בתוכו מים (איור ‪ .)2‬ככל‬
‫שהבהמה הרחיקה מן הבאר‪ ,‬נמשכו שני החבלים‬                                       ‫ברשימה זו‪ ,‬נתמקד בשיטת שאיבה מפורסמת‬
‫יחדיו‪ ,‬הנאד נמלא מים ועלה מעל פי הבאר‪ .‬בשלב‬                                   ‫פחות‪ ,‬הקרויה "מישור משופע"‪ .‬שיטת שאיבה‬
‫זה‪ ,‬החבל התחתון נמתח יותר ונמשך כלפי מטה כך‬
‫שהנאד נפתח ושפך את המים אל הבריכה (איורים‬                                           ‫זו שוחזרה לפני שנים מספר בתל אשקלון‪.‬‬
‫‪ .)4-3‬להקלת המלאכה על בהמת השאיבה‪ ,‬נסלל‬
‫כבש בצורת מישור משופע‪ ,‬כך שהבהמה משכה‬                                         ‫בארץ ישראל‪ ,‬שיטה זו ידועה בעיקר מהתקופה‬
‫את החבל והעלתה מים לכיוון מורד המדרון‪ .‬כעומק‬                                  ‫העות'מאנית והתפתחה בעיקר במישור החוף‬
‫המים בבאר כך אורך הדרך שהבהמה נדרשה לעבור‬                                     ‫הדרומי ובצפון הנגב‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬שהייתה נהוגה‬
                                                                              ‫גם בטוניס‪ ,‬בעיראק‪ ,‬בהודו ועוד‪ ,‬שאבו את‬
                                             ‫עד שהכלי התרוקן‪.‬‬                 ‫המים בעזרת בהמה בדרך כלל‪ ,‬שאליה חיברו‬
                                                                              ‫שני חבלים הקשורים אל נאד מים גדול מאוד‬
‫*היסטוריון‪ ,‬נאמן שימור ומוביל מיזמי מורשת ושימור‬                              ‫בצורת קונוס‪ ,‬שנקרא בערבית קירּבה‪ .‬הנאד‬
                                                                    ‫באשקלון‪.‬‬  ‫היה עשוי עור – חומר גמיש ועמיד דיו לשאת את‬
                                                                              ‫המשקל הרב‪ .‬על הבהמה היה ללכת ולהתרחק‬
‫**ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון‬                            ‫מהבאר ואגב כך למשוך את שני החבלים יחדיו‪.‬‬
                                          ‫ויו"ר הועדה המייעצת לשל"ח‪.‬‬          ‫החבל העליון (חבל המשיכה)‪ ,‬שנקשר אל‬
                                                                              ‫ראש הנאד‪ ,‬נגלל על גבי תוף מיוחד עשוי עץ‬

                                                                                                                          ‫‪30‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35