Page 30 - חוברת על״ה 21
P. 30
חידוש מחקרי סיורים בניחוח אחר
והתחדשות חברתית
– שיחזור באר מישור משופע
בתל אשקלון
גד סובול* ופרופ׳ אבי ששון**
באר מים .מתוך אתר פריפיק מיום התיישב האדם קבע ,החל לעבד
האדמה ולגדל בהמות בית ,הייתה
שנקבע ,בדרך כלל ,מעל פיר הבאר .הידוק החבל שאיבת מים צורך קיומי .בתקופות
אל הנאד נעשה בעזרת צלב עץ (ולעיתים מתכת) – קדומות ובמקומות רבים ,עד העת
אליו נכרך הנאד ואליו נקשר חבל המשיכה .החבל החדשה ,נעשתה שאיבת המים – מבאר
התחתון (חבל המתיחה) נקשר אל פתח הניקוז של או מבור מים או מנחל קרוב – על
שרוול הנאד ,ותפקידו לא היה למשוך את הנאד ,אלא ידי שילוב פשוט של חבל ושל דלי
למתוח אותו בסוף שלב המשיכה מהבאר .עם הורדת שהופעלו בידי אדם .עם הזמן ,הורחבו
הנאד אל הבאר ,הוא צלל לתוך המים שכן ,בשלב זה, השטחים החקלאיים והתפתחו שיטות
היה למעשה כלי חלול (איור .)1הבהמה שמשכה את שאיבה מגוונות שהגדילו את ספיקת
שני החבלים ומתחה את התחתון כופפה את שרוול
הנאד כלפי מעלה ובכך יצרה כלי קיבול ,מעין דלי המים.
גמיש שיכול היה לשאת בתוכו מים (איור .)2ככל
שהבהמה הרחיקה מן הבאר ,נמשכו שני החבלים ברשימה זו ,נתמקד בשיטת שאיבה מפורסמת
יחדיו ,הנאד נמלא מים ועלה מעל פי הבאר .בשלב פחות ,הקרויה "מישור משופע" .שיטת שאיבה
זה ,החבל התחתון נמתח יותר ונמשך כלפי מטה כך
שהנאד נפתח ושפך את המים אל הבריכה (איורים זו שוחזרה לפני שנים מספר בתל אשקלון.
.)4-3להקלת המלאכה על בהמת השאיבה ,נסלל
כבש בצורת מישור משופע ,כך שהבהמה משכה בארץ ישראל ,שיטה זו ידועה בעיקר מהתקופה
את החבל והעלתה מים לכיוון מורד המדרון .כעומק העות'מאנית והתפתחה בעיקר במישור החוף
המים בבאר כך אורך הדרך שהבהמה נדרשה לעבור הדרומי ובצפון הנגב .בשיטה זו ,שהייתה נהוגה
גם בטוניס ,בעיראק ,בהודו ועוד ,שאבו את
עד שהכלי התרוקן. המים בעזרת בהמה בדרך כלל ,שאליה חיברו
שני חבלים הקשורים אל נאד מים גדול מאוד
*היסטוריון ,נאמן שימור ומוביל מיזמי מורשת ושימור בצורת קונוס ,שנקרא בערבית קירּבה .הנאד
באשקלון. היה עשוי עור – חומר גמיש ועמיד דיו לשאת את
המשקל הרב .על הבהמה היה ללכת ולהתרחק
**ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון מהבאר ואגב כך למשוך את שני החבלים יחדיו.
ויו"ר הועדה המייעצת לשל"ח. החבל העליון (חבל המשיכה) ,שנקשר אל
ראש הנאד ,נגלל על גבי תוף מיוחד עשוי עץ
30

