Page 32 - חוברת על"ה 17

‫ולהכניס כוחות צבאיים לאזור המזרח ולארץ ישראל‪.‬‬ ‫אחת העדויות הקדומות לשימוש ביין באזור הנגב‬
‫הגידול בכוח הצבאי האיץ את התפתחות תעשיית היין‪.‬‬ ‫התגלתה במצודה ישראלית בהר אלדד (דרומית לעבדת)‬
‫המעבר לשלטון האימפריה הביזנטית‪ ,‬הנוצרית‪ ,‬הביא‬ ‫במיזם "חפירות של"ח" שבו השתתפו תלמידי של"ח‬
‫לפריחה התיישבותית וחקלאית בנגב במאות הרביעית‬ ‫מרחבי הארץ‪ .‬בהמשך‪ ,‬נפתחה החפירה למתנדבים‪ .‬נתי‪,‬‬
‫עד אמצע השישית לספירה ולהאצה בפיתוח תעשיית‬ ‫בן למשפחה שהתנדבה לחפירה‪ ,‬גילה ממצא משמעותי‬
‫היין‪ .‬היין של ארץ ישראל היה מקור גאווה‪ ,‬ונוצרים‬ ‫ומרתק‪ :‬כארבעים זרעי ענבים בחצר המצודה‪ .‬הזרעים‬
‫נאספו בעדינות רבה‪ .‬בסמוך לזרעים‪ ,‬התגלה כלי שלם‪.‬‬
‫ברחבי האימפריה הביזנטית ייבאו יין מארץ הקודש‪.‬‬ ‫ייתכן שהכלי התגלגל על רצפת חצר המצודה‪ ,‬וחלק‬
‫מהענבים שהיו בו נפלו החוצה וחלקם נשארו בכלי‪.‬‬
‫הכלי הייחודי‪ ,‬הנקרא קרטר‪ ,‬שימש לערבוב יין עם‬
‫מים‪ .‬הזרעים נשלחו לבדיקת פחמן ‪ 14‬באוניברסיטת‬
‫אוקספורד באנגליה‪ .‬הזרעים והכלי המיוחד‪ ,‬שזוהה‬
‫ככלי מתוצרת דרום השפלה‪ ,‬תוארכו למאה העשירית‬

‫לפנה"ס‪.‬‬

‫קרטר כל שימש לערבוב יין מצודת הר אלדד‬ ‫עדויות לתעשיית יין משגשגת‬
‫צילום‪ :‬ד״ר טלי אריקסון גיני‬ ‫במישור החוף הדרומי בתקופה‬
‫הרומית והביזנטית התגלו בצפון‬
‫לאחר המגפה היוסטיניאנית במאה השישית לספירה‪,‬‬ ‫אשקלון‪ ,‬באתר הנקרא עיר היין‪,‬‬
‫חלה ירידה בתעשיית ייצור היין באזור הר הנגב‪ .‬באזור‬ ‫או בשם "אחוזת האבן המיל‬
‫מישור החוף‪ ,‬המשיכה התעשייה להתקיים‪ ,‬בעיקר על‬ ‫השלישי" (על שם אבן מיל רומית‬
‫ידי נזירים שייצרו יין לשימוש מקומי וגם ליצוא‪ .‬עם‬ ‫מהדרך לבית גוברין שהתגלתה‬
‫עליית השלטון המוסלמי בשנת ‪ 637‬לסה"נ‪ ,‬בשל חוקי‬ ‫באתר)‪ .‬באתר התגלו גיתות‪ ,‬בתי‬
‫האסלאם הכופים על מאמיניהם התנזרות מוחלטת‬ ‫בד‪ ,‬בית יוצר להכנת קנקנים‪,‬‬
‫מאלכוהול‪ ,‬ועם ניתוק השווקים מהאימפריה הביזנטית‪,‬‬ ‫מחסנים ובתי מגורים‪ .‬רשות‬
‫הצטמצמה תעשיית היין‪ .‬כרמים מעטים המשיכו להניב‬ ‫העתיקות ביצעה באתר עבודות‬
‫שימור ותחזוקה‪ .‬סביב האתר יוקם‬
‫ענבים לאכילה וליצור צימוקים ודבש ענבים‪.‬‬ ‫פארק לרחבת הציבור שישלב‬
‫מוקדי פנאי‪ ,‬ספורט וחנויות‪ .‬בעיר‬
‫עדויות לתעשיית יין משגשגת במישור החוף הדרומי‬ ‫אשקלון נבנית שכונה חדשה ובה‬
‫בתקופה הרומית והביזנטית התגלו בצפון אשקלון‪,‬‬ ‫כ‪ 100,000-‬יחידות דיור‪ ,‬והיא‬
‫באתר הנקרא עיר היין‪ ,‬או בשם "אחוזת האבן המיל‬
‫השלישי" (על שם אבן מיל רומית מהדרך לבית גוברין‬ ‫תיקרא שכונת עיר היין!‬
‫שהתגלתה באתר)‪ .‬באתר התגלו גיתות‪ ,‬בתי בד‪ ,‬בית‬
‫יוצר להכנת קנקנים‪ ,‬מחסנים ובתי מגורים‪ .‬רשות‬ ‫בתקופה הרומית‪ ,‬שגשגה תעשיית היין ברחבי ארץ‬
‫העתיקות ביצעה באתר עבודות שימור ותחזוקה‪ .‬סביב‬
‫האתר יוקם פארק לרחבת הציבור שישלב מוקדי פנאי‪,‬‬ ‫ישראל‪ .‬היין היה חלק ממערך ההזנה של החיילים‬
‫ספורט וחנויות‪ .‬בעיר אשקלון נבנית שכונה חדשה ובה‬
‫הרומיים ושל עבדים‪ .‬אלו זכו לקצבה של ליטר יין ביום‪,‬‬
‫כ‪ 100,000-‬יחידות דיור‪ ,‬והיא תיקרא שכונת עיר היין!‬
‫כפי הנראה היה היין מהול במים‪ .‬אספקת יין וחומץ יין‪,‬‬

‫שנקראה פוסקה‪ ,‬לצי הרומי‪ ,‬שבסיסו היה באלכסנדריה‬

‫שבמצרים‪ ,‬הביאה להתפתחות של גיתות ולייצור‬

‫קנקנים בסביבת אשקלון‪ .‬במאה השלישית לספירה‪,‬‬

‫בעקבות כמה גורמים – גלי מגפות‪ ,‬שינוי שלטוני‪,‬‬

‫מלחמה קשה עם פרס‪ ,‬קריסה כלכלית – החליט הקיסר‬

‫דיוקלטיאנוס לחלק את האימפריה הרומית לשניים‬

‫‪32‬‬