Page 30 - חוברת על"ה 17
P. 30
מקורות ,והחדשים לא הצליחו ביותר בחיפושם .משה וחורשים וזורעים בחציו השני כדי לאפשר לאדמה
קוניץ בפרושו (בחינת עולם יג מ) אמר כי היא המלה לחדש את כוחה.
ִִניר שב"נירו לכם ניר" ,והכונה היא שדה ,ע"ש הקוים
חברי הקיבוצים במרחב עוטף עזה
שהעט עושה על הנייר כמו המחרשה על השדה". בחרו כבר בצעירותם לחרוש עד
התלם האחרון ולקבוע בכך את גבולות
לפנינו ,אפוא ,קשר רעיוני בין שורות התלמים המדינה בשנותיה הראשונות .כפי
שהמחרשה חורשת בשדה ובין שורות כתובות על שהכריז יוסף טרומפלדור :״במקום
דף נייר .בן יהודה המשיך והביא רעיון נוסף בשם בו תחרוש המחרשה היהודית את
ל' ֶֶלו ,לפיו גם אריג הנארג בנול אריגה עשוי שורות התלם האחרון שם יעבור גבולנו ".הם
שורות" :גזרה מן נייר במשמעות חוטי האריג" .כידוע, התמסרו לכך בכל מאודם .התמדת
בנול אריגה יש ֵֵּבית ִִניר ,שהוא חלק בנול המגביה את החקלאי מול איתני הטבע במרחב
חוטי השתי כדי לארוג שורות" :והעושה שני בתי נירין הצחיח בצירוף נחישותו לעצב את
והאורג שני חוטין" (שבת ז ,ב) .מכאן ,אולי ,נגזר שמו גבולות המדינה הצעירה ולהגן עליהם
של מנור האורגים המוזכר בסיפור דוד וגלית על ציודו הביאה צעירים רבים להקים עוד ועוד
הכבדַַ " :וֵֵּי ֵֵצא ִִאיׁש ַַהֵֵּבַַנ ִִים ִִמַ ַּמֲֲחנֹות ְ ְּפִִלְ ְׁשִִּתים ָָּגְְל ָָית ְ ְׁשמֹו קיבוצים ומושבים בנגב המערבי ואת
ִִמַַּגתּ ...וִִמ ְְצַַחת ְְנֹ ֹחֶ ֶׁשת ַַעל ַַר ְְגָָליו ְְוִִכידֹון ְְנֹ ֹחֶ ֶׁשת ֵֵּבין ְ ְּכ ֵֵתָָפיו
העיר שדרות.
ְְו ֵֵעץ ֲֲחִִניתֹו ִ ִּכְְמנֹור ֹ ֹא ְְר ִִגים" (שמואל א ,יז ,ד-ח)1.
חריש עם גמל בניר יצחק .מתוך ארכיון נאות קדומים בנאות קדומים שבחבל מודיעין ,השמורה של טבע
הארץ במקורות ישראל ,עברה ֶֶע ְְגָָלה תהליך של אילוף
ִִנירְְ ,נ ָָירֵֵּ ,בית ִִניר אֹו ָָמנֹור – כך או כך חשוב לשוב אל לצורך נשיאת עול המחרשה .פרה או שור ,כמו גם גמל
עבודת האדמה ,אל השדה ואל ַַהִִּניר ,אל המלאכות שהיו וחמור ,היו מבעלי החיים אשר נרתמו אל עול המחרשה
מסד קיומי בימי אבותינו ,שהיו ברובם המכריע עובדי לעזרת החקלאי ,כפי שהמדרשים מעידים" :משל למה
אדמה .תחום זה הצמיח חלק גדול מהמילים בשפה הדבר דומה לבעל הבית שהיתה לו פרה חורשת" (ספרא
העברית כמו גם את המטען הערכי שבחגים חקלאיים על ויקרא כו ,יג) .השם שהוענק לעגלה המאולפת בנאות
במורשת העברית .בימים אלה ,נותר לנו לעודד את קדומים היה ָָנ ָָרה בשל תפקידה ַַלּנּור ֶֶאת ַַהָָּׂש ֶֶדה" :בשעה
החקלאים ברחבי הארץ ,בעיקר את אלה בגבול הצפון שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל .הפרה
והדרום הנאנקים תחת איום ביטחוני חמור פרט למאבקים היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש" (בראשית
המקצועיים הרגילים .מי ייתן ונוכל לאחל להם ולכולנו
שגרה חקלאית עמלנית ומתגמלת ,המצביעה על עומס רבה כה ,ב).
עבודה באווירה של שלום ושל שלווה ,כפי שהיטיב
לבטא הנביא עמוסִִ" :הֵּנּ ה ָָיִִמים ָּבִִּאים ְְנ ֻֻאם ה' ְְוִִנַּגּׁש חֹו ֵֵרׁש הפרה ָָנ ָָרה בנאות קדומים
ַּבּ ֹּקֵֵּצר ְְוֹדֹ ֵֵרְך ֲֲעָָנ ִִבים ְּבֹּ ֹמֵׁשׁ ְך ַַהָּזַַּרע ְְוִִהּ ִּטיפּו ֶֶהָָה ִִרים ָָע ִִסיס ְְוָָכל
המילה ִִניר ,המשמשת גם כשם ,מזכירה באותיותיה
ַַהְּגָָּבעֹות ִּּת ְְתמֹו ַַג ְְגָָנה" (עמוס ט ,יג). את המילה ְְנ ָָיר – מצע כתיבה לכתוב עליו קורות
והגיגים .אליעזר בן יהודה ,במילונו "מילון העברית
הישנה והחדשה" ,כתב בערך ְְנ ָָיר" :ולא נתברר עד כה
בדרך מספיק מקור מלה זו .הקדמונים לא בקשו לה
1ראו עוד במאמרו של עידו גרפינקל" ,׳ועץ חניתו כמנור פרה חורשת בנאות קדומים
ארגים׳ -הצעה פרשנית חדשה" ,בתוך:
https://mikrarevivim.blogspot.com/2017/06/blog-post_17.html.
30
