Page 63 - חוברת על"ה 17
P. 63
שאומנו להכיר את עצמם פיזית ומנטלית .אימונים פיזיים קשיים מסוימים ולהתכונן אליהם מראש .לדוגמה,
ומנטליים מוכרים לי אישית .אמנם לא מתחום הספורט אנחנו יכול לצפות שחוליה עשויה לא להספיק להגיע
התחרותי ,אלא מתחום ספורט האקסטרים ,וליתר דיוק לחניון הלינה לפני החשכה ולהיערך לתרחיש זה מראש.
החניכים יכולים לשער שיתפתחו שלפוחיות בכפות
מתחום טיפוס על צוקים גבוהים בטבע. הרגליים ולהצטייד מראש בציוד חבישה מתאים .אבל,
לרוע המזל ,אנחנו לא יכולים להיערך להתמודדות עם
גם בעולם הטיפוס התחרותי (שלרוב מתייחס לטיפוס על תרחישים שאיננו יכולים לשער אותם מראש .החניכים
קירות מלאכותיים ובסביבה מבוקרת) ,מקובלת הגישה בסיו''ן ,המש"בים ואפילו צוות ההדרכה ,בדומה לשאר
שכדי להשתפר צריך להתאמן במסלולי טיפוס בדרגת בני האדם ,מחבבים ודאות וסולדים ממצבים של חוסר
קושי הולכת וגוברת .אבל עולם הטיפוס כולל גם טיפוס ודאות .השאלה היא כיצד אפשר לפתח חוסן כך שנוכל
על הרים אמיתיים ,שם תקלות אמיתיות קורות ,וליכולת לחוש ביטחון יחסי גם במצבים של קושי וגם כאשר חוסר
להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים יש השפעה
מכרעת על הביטחון של המטפס .כמטפס צוקים בטבע, ודאות אקוטי עשוי לעורר בנו תחושת סכנה.
רק לעיתים נדירות ניסיתי לשבור את השיא האישי שלי.
באימונים שלי התרכזתי לא בהגבהת קצה הפירמידה של היו מי שאמרו שסיכון הוא אי הידיעה
המסוגלות האישית שלי ,אלא בהרחבת הבסיס שלה .זאת שנותרה אחרי שחשבנו על כל מה
אומרת ,העדפתי שליטה גבוהה במיומנויות בסיסיות על שיכול להשתבש .אריסטו קרא
פני שבירת שיאים .אפשר לתאר גישה זו כרצון להגבהת לכך ברבור שחור .חתן פרס הנובל
לפסיכולוגיה דניאל כהנמן ,שחקר
גובה הרצפה שעליה עומדים מתחרים הקופצים לגובה. את הנושא של קבלת החלטות בתנאי
חוסר ודאות ,ניסח זאת בפשטות
כשאני יוצא ליום טיפוס בהרים הגבוהים ,אני נוקט פעולות כשאמר שהוא אינו יודע מה הוא אינו
הכנה שכוללות אריזת ציוד חירום בסיסי ,איסוף מידע יודע .אולי אנחנו יכולים להתכונן
בנוגע למזג האוויר הצפוי ותכנון דרכי נסיגה מהמסלול. לאירועים שאנחנו מסוגלים לדמיין,
אך אני יודע שאני צפוי לפגוש קשיים שלא התכוננתי אבל כשמדובר באירוע שנמצא מחוץ
אליהם מראש .בסיס הפירמידה שהקפדתי להרחיב לטווח החשיבה שלנו ,האפשרות
במשטר האימונים שלי מבטיח לי סט של מיומנויות בסיס להתכונן מראש פשוט אינה קיימת
שאהיה מסוגל לתפעל גם בתנאים פחות נוחים ,כגון קור,
גשם או חשכה .כשמשלבים את זווית הראייה של ספורט היו מי שאמרו שסיכון הוא אי הידיעה שנותרה אחרי
האקסטרים עם הגישה של הספורט התחרותי ,מקבלים שחשבנו על כל מה שיכול להשתבש .אריסטו קרא לכך
מודל שמצד אחד פועל להגביה את הפירמידה ולהעלות ברבור שחור .חתן פרס הנובל לפסיכולוגיה דניאל כהנמן,
את רף האתגר ומצד אחר מרחיב את הבסיס של אותה שחקר את הנושא של קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות,
פירמידה ומעלה את סף המסוגלות והיכולת האישית ניסח זאת בפשטות כשאמר שהוא אינו יודע מה הוא אינו
יודע .אולי אנחנו יכולים להתכונן לאירועים שאנחנו
להתמודד עם מצבי קושי בתנאים של חוסר ודאות. מסוגלים לדמיין ,אבל כשמדובר באירוע שנמצא מחוץ
לטווח החשיבה שלנו ,האפשרות להתכונן מראש פשוט
החניכים המגיעים לקורס סיו''ן הם בוגרי ההכשרה אינה קיימת .אין לנו את היכולת להתכונן כי איננו יודעים
הבסיסית של הפש"צים ובוגרי קורס ההנהגה של באיזה אירוע מדובר .בשורה התחתונה ,התרחשות כזו
המש"צים .כלומר ,הם התנסו כבר בהכשרות המתנהלות עלולה להעמיד אותנו בפני מצב של חוסר אונים ושל
בתנאי שטח ,התנסו במיומנויות שדה ובהובלת חניכים.
בקורס סיו"ן ,מתווספות להתנסויות הנ"ל התנסות יכולת התמודדות מופחתת.
בקריאת מפה ,בניווט ,בלינה ללא אוהל תחת כיפת
השמיים ,בהדלקת אש ,בבישול על מדורה ובהליכה אז אמרנו שאי אפשר להתכונן מראש למפגש עם
בלילה .אנחנו מייצרים סביבה שבה החניכים חוזרים על ברבורים שחורים .האומנם?
אותן מיומנויות יום אחרי יום למשך שישה ימים ,ובכך
אנחנו מקנים לחניכים בסיס רחב יותר של ביטחון בעצמם. בעולם הספורט התחרותי ,מקובל להתמקד בבניית סרגל
במקביל ,אנחנו דואגים להעלות את סרגל המאמצים כך מאמצים ובהעלאה מתמדת של הביצועים הספורטיביים
כדי לדחוק מעלה את הרף האישי .אכן ,אין ספק
שהחניכים חווים את עצמם צולחים אתגרים חדשים. שספורטאי צמרת מענפים תחרותיים הם אנשים קשוחים
עדיין לא השבתי לאותם שני חניכים ששאלו אותי כיצד
יש להתכונן לקורס סיו''ן .אני לא בטוח שאפשר או כדאי
להתכונן לקורס זה .מה שכנראה בטוח הוא שבסוף הקורס
החוסן האישי של החניכים גדול יותר ,והוא יאפשר להם
להתמודד עם אתגרים עתידיים במצבים של קושי ושל
חוסר ודאות.
63